"דירוג האשראי של ישראל משקף סיכונים פוליטיים גבוהים מאוד שהחלישו את האיתנות הכלכלית והפיסקלית" – כך כותבים כלכלני מודי'ס, בסקירה שגרתית שפרסמו לפני דקות אחדות. בסוכנות מציינים כי הפרסום אינו מהווה פעולה דירוגית, וגם לא משקף כוונות עתידיות לגבי הדירוג.
כלכלני מודי'ס מציינים כי הדירוג בקטגוריית ה"איתנות המוסדית" (Institutional Strength) של ישראל ירד לרמה של A3. המונח "איתנות מוסדית" מתאר את החוסן, היציבות, והאמינות של המוסדות השלטוניים והציבוריים במדינה. מדובר באחד המרכיבים המרכזיים שסוכנויות דירוג אשראי מביאות בחשבון כשהן מעריכות את האמינות הכלכלית-פיסקלית של המדינה.
הרכיבים עיקריים של האיתנות המוסדית הם בראש ובראשונה שלטון החוק, כלומר, עד כמה המערכת המשפטית עצמאית, יעילה, ושוויונית. שנית, היקף השחיתות – שכן רמות נמוכות של שחיתות משדרות יציבות ומשילות טובה. האלמנט השלישי הוא "אפקטיביות" ממשלתית – היכולת ליישם מדיניות תקציבית, לתכנן לטווח ארוך, ולתפקד בשגרה ובמשברים. גם מערכת פוליטית יציבה ומתפקדת היא קריטית לפעילות הכלכלית התקינה.
עוד אלמנט שקובע את האיתנות המוסדית הוא מידת האמינות – כלומר האם הממשלה עומדת בהתחייבויותיה, במיוחד בתחום התקציב, הגירעון והחוב. סוכנויות הדירוג גם בוחנות את "איכות המינהל הציבורי", והדבר כולל את מידת המקצועיות של הפקידות הציבורית, השקיפות של המדיניות והיעילות שלה.
עוד מציינים במודי'ס כי "דירוג האשראי נתמך על ידי רמות גבוהות של עושר, מאזן מסחרי מוצק (עודף בחשבון השוטף – כלומר, כניסה של מט"ח נטו, א"פ) וגישה חזקה של הממשלה לשוק (לצורך גיוס חוב בשל הגירעון העולה, א"פ). לפי אותה "מפה", דירוג האשראי של ישראל נע בין הדירוג הנוכחי (Baa1) "במקסימום" לרמה של Ba1 (BB+) "במינימום". כלומר, מבחינת הנתונים היבשים, הדירוג של ישראל יכול לרדת עוד שלוש רמות ולהגיע לקטגוריה של "לא ראוי להשקעה".
במודי'ס מציינים את "החוסן" ההיסטורי שמאפיין את ישראל וכלכלתה, את הנכסים הפיננסיים שבידי הציבור שמאפשרים לו לבלום זעזועים ואת העובדה שעדיין נכנסים יותר דולרים מאשר יוצאים.
מנגד, הם מדגישים את הסיכונים הגיאו-פוליטיים, הקיטוב הפוליטי הפנימי "שמכביד על המשילות ועל היעילות של המדיניות", ואת שיעורי ההשתתפות הנמוכים בכוח העבודה של מיעוטים דתיים "שמגבירים את אי השוויון בחלוקת ההכנסות ואת המתחים החברתיים" .
עוד קובעים כלכלני מודי'ס כי "אי הוודאות לגבי תחזיות הצמיחה כלכלית והאיתנות הביטחונית בטווח הארוך גבוהה בהרבה מהרגיל". לדבריהם, "הסיכונים לענף ההייטק רלוונטיים במיוחד בהתחשב בתפקידו החשוב כמנוע לצמיחה ותורם משמעותי לגביית המס של הממשלה". הכלכלנים מרימים עוד דגל אדום: "להתפתחויות השליליות הללו יהיו השלכות חמורות על מצבה הפיננסי של הממשלה, והן עלולות לסמן שחיקה נוספת באיכות המוסדית".
ממשלת בנט-לפיד הורידה את יחס החוב-תוצר מ-70% ל-60% מהתמ"ג. הבעיה היא שבניגוד להערכות האוצר, הגירעון ב-2025 צפוי להיות עדיין גבוה מאוד ולעמוד על 7% מהתמ"ג. מדובר בגירעון עתק, שהוא עדיין גבוה מאוד מה-4% מהתמ"ג שסמוטריץ' הבטיח והפכו היום רשמית לכ-5% מהתמ"ג. במודי'ס סבורים כי המשק יצמח השנה בכ-3.8% (לעומת 4% בתחזית בנק ישראל), אחרי שב-2024 הוא צמח בפחות מ-1%.
כלכלני מודי'ס הותירו ללא שינוי את דירוג האשראי של ישראל ואת התחזית השלילית. לדבריהם, הקיטוב הפוליטי "מכביד על המשילות ועל יעילות המדיניות"; כמו כן התייחסו להליך הדחת היועמ"שית, וכתבו כי הוא "מהווה מקור לסיכון פוליטי פנימי" גם בפני אתגרים ארוכי טווח הקשורים לשינויים דמוגרפיים, עם הבדלים גדולים בין קבוצות האוכלוסייה השונות במדינה ביחס לשיעורי ההשתתפות בשוק העבודה, ההכנסה, המיומנויות ורמות הפריון, אשר מעוררים מתחים חברתיים גדולים".
ניכר כי במודי'ס מוטרדים מהאירועים האחרונים בישראל: "ציון A (גבוה מאוד יחסית) ניתן לחוסנה של החברה האזרחית ושל מערכת המשפט והוא משקף את תפיסתנו כי למרות שאלה הוכיחו את עצמם כחוזקות במבנה המוסדי בישראל, יכולתם לספק איזונים ובלמים עלולה להיחלש". אחרי שבמודי'ס מרימים את הדגל האדום הזה, הם מציינים כי לשאר "המוסדות הביצועיים והחקיקתיים"- הממשלה והכנסת- הם מעניקים ציון נמוך יותר של BAA, "שכן אנו סבורים שמוסדות אלה יקדישו בעתיד הנראה לעין יכולת מוסדית משמעותית לפעולה צבאית ולשיקום הביטחון, ולא על בסיס סדר עדיפויות (הנדרש)".
השפעת הציונים הנמוכים בהקשר הזה נבלמו על ידי בנק ישראל, "המשקף את המדיניות המקרו-כלכלית המפותחת היטב של המדינה ואת ההיסטוריה האיתנה של הבנק המרכזי בכל הנוגע למחירים וליציבות הפיננסית".
גם הציון של יעילות המדיניות הפיסקלית (האוצר)הוא נמוך, BAA, ומשקף "גירעונות תקציביים גדולים יחסית על בסיס מבני ואת הסביבה הפוליטית המקוטבת שהביאה את ישראל לפעול ללא תקציב מאושר במשך כמה שנים".
במודי'ס קובעים עוד כי "בחזית הפוליטית הפנימית, יישום הצעת חוק שנויה במחלוקת לגיוס גברים חרדים לשירות צבאי ממשיך להתעכב על ידי ממשלת ישראל, ומשקף מחלוקות פוליטיות וחברתיות בתוך המדינה. כתוצאה מכך, המתיחות בין הממשלה לבין מערכת המשפט גברה באופן משמעותי".
לגבי הדחת בהרב מיארה כותבים במודי'ס כי "שר המשפטים הודיע כי החל בתהליך של הדחת היועצת המשפטית לממשלה. בין הממשלה ליועצת יש חילוקי דעות, בין השאר בנוגע לאי אכיפת חוק הגיוס על חרדים. אנו מצפים כי התפתחויות פוליטיות אלו יישארו מקור לסיכון פוליטי פנימי עד שייפתרו".
במודי'ס משרטטים את התרחיש בו הם עשויים לשנות כיוון, והדבר מאפשר להבין עד כמה המדיניות של הממשלה רחוקה ממנו. לדברי הכלכלנים, "אנו עשויים לשנות את התחזית כשתהיה הסתברות ברורה להתקררות מתמשכת במתיחות הביטחונית, דבר שיאפשר למוסדות הציבוריים לגבש מדיניות התומכת בהתאוששות הכלכלית והתקציבית".
מנגד, במודי'ס מציינים גם את האירועים שעלולים להוביל להורדת דירוג נוספת, "אולי אף של כמה דרגות". ראשית, התפרצות מחודשת של עימות בקנה מידה גדול עם סיכון ממשי לפגיעה בכלכלת ישראל ובתשתיות הלאומיות: "הסיכון של הרחבת הסכסוך למלחמה אזורית הכוללת את איראן יעלה גם הוא בתרחיש כזה עם השפעת דירוג חמורה, אם כי אנו ממשיכים לשקול תרחיש כזה בסבירות נמוכה".
עוד מציינים שם בצד הסיכונים כי "לשחיקה מהותית של יחסי ישראל עם בעלות ברית מרכזיות, כולל ארה"ב – גם אם לא בתרחיש הבסיס שלנו – תהיה השפעה שלילית מהותית על הדירוג של ישראל". ויש עוד תרחיש שיוביל להורדת דירוג נוספת – "במקרה שהסכסוך המתמשך יאריך ימים יותר ממה שאנו מניחים כיום".
