במקום מסך יש לו משקפי AR והוא יעלה כ-1,900 דולר כשיגיע לחנויות בסתיו הקרוב בארה"ב. ה-Spacetop G1 מסמן סוג חדש של מחשבים – כאלה שמשלבים מציאות רבודה או וירטואלית בתור מסך. בחברה לא חולמים להפוך לאפל הבאה אלא להדגים לתעשייה מה ניתן לעשות עם הפורמט הזה
חברת Sightful הישראלית מאמינה שהלפטופ נטול-המסך שלה מוכן לאור הזרקורים. כשנה לאחר ששוחררה גרסת בטא שסופקה רק למי שעברו סינון קפדני, סאייטפול משיקה היום (ה׳) את ה-Spacetop G1 – מחשב נייד צרכני שיעלה 1,900 דולרים וישווק החל מהסתיו הקרוב בארצות הברית. כבר היום, יוכלו רוכשים פוטנציאליים לבצע הזמנה מוקדמת ל-G1, תמורת 100 דולרים. טרם ידוע מתי יושק המוצר במדינות נוספות.
נזכיר כי ה-Spacetop מחליף את מסך הלפטופ במשקפי מציאות רבודה עם זווית ראיה של 50 מעלות, מה שמיתרגם למסך של כ-100 אינץ׳ מול הפנים שלכם. בניגוד ל-Vision Pro של אפל, לא מדובר במציאות מדומה שמציגה גם וידאו של העולם האמיתי, אלא במסך חצי-שקוף. המשקפיים אף כוללים אפשרות להוספת עדשות מרשם, ואלה נכללות במחיר ה-G1 – כולל עדשות מולטיפוקל.
בין שותפות החומרה של סאייטפול ביצירת המחשב תמצאו את Wistron, מיצרניות המחשבים הגדולות בעולם (מייצרת עבור חברות אחרות), חברת משקפי מציאות רבודה Xreal, ואת קוואלקום.
מחשב שבא לעבוד
בשנה שעברה מאז ההצגה הראשונית של ה-Spacetop, תחום המציאות הרבודה זכה לשתי תוספות חדשות גדולות: מטא השיקה את ה-Quest 3 שלה ואפל את ה-Vision Pro. המחשב של סאייטפול שונה מהותית משני המוצרים האלה, שמוכוונים כיום בעיקר ליישומים בידוריים, בכך שהוא מתמקד בפרודוקטיביות. בסייטפול אף אומרים כי הם עובדים עם ארגונים מהגדולים בעולם על הטמעת המחשבים שלהם לתוך הארגונים האלה.
למה שארגון ירצה לרכוש לעובדיו מחשבים מבוססי-אנדרואיד ב-1,900 דולר? אם העבודה הארגונית היא בעיקר בענן, מחשב שמייתר את הצורך ברכישת מסכים (כשיש ארגונים שגם רוכשים לעובדיהם מסכים לעמדת עבודה ביתית) וכולל יתרונות בתחומים רבים החל מפרטיות ועד צריכת חשמל.
במשרדי החברה בתל אביב, סמנכ"ל התפעול של סאייטפול תומר קהן מסביר שהחברה למדה המון על המשתמשים הפוטנציאליים של המחשב בתקופת הבטא: החל מתסריטי שימוש שהם רוצים, דרך החסרונות של החומרה בגרסה הקודמת (הטאצ׳פד, למשל, שופר משמעותית), ועד למקומות בהם למסך כן יש ערך שמשקפיים לא יכולים לפתור.
מסך של 100 אינץ' ללא נגן מדיה
ה-G1 החדש דומה אמנם למכשיר הבטא, אבל מביא איתו לא מעט שדרוגי חומרה ותוכן. חוץ מהטאצ׳פד המשופר, יש כאן משקפיים קלים ונוחים יותר, מסך OLED קטן מעל שורת ההקלדה שיכול להציג נוטיפיקציות, ושלל שיפורים בחווית משתמש. תנועות כמו זום אין, גלילה והזזת מיקום המסך במרחב קלות ואינטואיטיביות, כשמצב חדש גם מאפשר לכם לנעול את החלונות וללכת עם הספייסטופ ממקום למקום.
עם זאת, עדיין מדובר במחשב שמיועד בעיקר לתסריטי עבודה. כך, למשל, אמנם יש בו שטח אחסון של 128 גיגה-בייט אבל נכון לעכשיו אין נגן קבצי מדיה. ואין גם אפליקציות של שירותי וידאו, בין השאר בגלל מגבלה של זכויות יוצרים שמקשה כיום על העברת תכני וידאו מוגנים למשקפי AR. זה אומר שאם אתם עולים עם הספייסטופ למטוס, לא תוכלו לצפות בסרט שהורדתם למחשב – תסריט שימוש די מתבקש כשיש לכם משקפיים שמייצרים מסך של 100 אינץ׳ מול הפנים.
מחשב שיגדיר את העתיד ליצרניות אחרות
האם זה מספיק בשביל לכבוש את עולם המחשוב? זה לא אמור להיות. קהן הגדיר בפניי את סאייטפול פעם אחר פעם כ״חברת מוצר״, אך אמר גם כי נכון לעכשיו לפחות, החזון שלה הוא לא לייצר מיליוני מכשירי Spacetop G1 ולהתחרות ראש בראש ביצרניות לפטופים אחרות. מה שסאייטפול עושה זה לנסות ולהגדיר, באמצעות שילוב של חומרה ותוכנה, חוויות וממשקים אותם היא גם תנסה להציע ליצרנים אחרים. זו הסיבה לכך שיהיו שיתופי פעולה אשר יהיו, לדברי קהן בעשור הקרוב סאייטפול לא תפסיק לייצר גם חומרה משלה. האתגרים אותם היא פותרת בייצור חומרה עוזרים לה לגבש את החזון שלה לעתיד של התחום הזה.
האופטימיות של קהן ואנשי סאייטפול די מדבקת. עוד כשניסיתי את גרסת הבטא ראיתי את הערך ברעיון שעומד בבסיסו של ה-Spacetop. אני יכול לראות אותו משפר מאוד את חווית העבודה שלי, שמורכבת מקפיצה בין הרבה מאוד חלונות שמפוזרים על בין שניים-שלושה מסכים.
בגרסה הצרכנית זה מרגיש אפילו עוד יותר בשל. מצב חדש, למשל, מחשיך כמעט לגמרי את האזורים בשדה הראיה בהם לא מיקמתם מסכים, ועוזר להתמקד בעבודה גם כשאתם מול חלון פתוח ומואר. הטאצ׳פד וממשק המחוות בו עוזרים להתמקד בחלונות ולהזיז אותם בצורה קלה הרבה יותר. המארז שופר וכעת מאפשר למקם את הוובקאם המובנה בו בצורה טובה יותר. זה מרגיש כמו מחשב שהייתי יכול לבלות איתו יום שלם.
אבל לא ביליתי איתו יום שלם, ולכן אני נזהר מאוד מלחוות דעה על מה שכן הרגיש לי טוב ומגניב. אני לא יודע אם הסוללה אכן מחזיקה 8 שעות כמו שאומרים בחברה, וההדגמה שקיבלתי של יכולת המסך לשמור על מיקום החלונות גם כשאתם בכלי תחבורה (אתגר מהותי כי המחשב צריך להבין שאתם לא זזים אלא רק העולם סביבכם) הייתה מוגבלת לנסיעה כיפית בכסא משרדי במהירות נמוכה למדי.
כמו כן, לא כיסיתי אפילו פרומיל מתסריטי השימוש הסטנדרטיים, ובראשם כאלה הכוללים יותר מבן אדם אחד. כל מה שיש לי להגיד על אלה זה שנראה כי אנשי סאייטפול חושבים עליהם המון ומנסים למצוא פתרונות לכל אותם הרגעים בהם המחשב הוא לא סתם כלי עבודה אלא גם כלי של שיתוף פעולה. האם הפתרונות האלה הגיוניים? האם הם מספיק טובים? נדע בסתיו.
