"השנה נרשמו יותר סטודנטים מאשר בשנה שעברה. אני מודה שאין לי הסבר מניח את הדעת לנתון הזה. בכלל, אני חושב שאנחנו בתוך אירוע, ולדעתי כהיסטוריון אנחנו צריכים עוד כמה שנים כדי לקבל פרספקטיבה", אומר פרופ' חיים היימס, רקטור אוניברסיטת בן גוריון בשש השנים האחרונות. "הפתעה נוספת היא מספר נרשמים גבוה למקצועות כמו פילוסופיה, מזרח תיכון והיסטוריה. בנוסף, הובעה התעניינות יותר מאשר בשנים עברו במקצועות הטיפול, כמו פסיכולוגיה, פיזיותרפיה וסיעוד. מספר התקנים במקצועות אלה הוא מוגבל, לכן לא יכולנו לרשום יותר מהתקן, אבל ההתעניינות ניכרת. ייתכן וישנה הבנה לגבי חשיבות המקצועות האלה בעקבות המלחמה. כמובן שיש מספר נרשמים גבוה במחשבים, הנדסה וכו', אבל זו מגמה יציבה של השנים האחרונות".
חיים היימס, רקטור אוניברסיטת בן גוריון (צילום: דני מכליס, אוניברסיטת בן גוריון)
מפונים, שורדי 7 באוקטובר, ומילואימניקים
השבוע החלה שנת הלימודים האקדמית בצל המלחמה. הסטודנטים שהחלו ללמוד טרודים יותר בדאגות כלכליות, וחלקם לא הצליחו לסיים את שנת הלימודים הקודמת, כפי שעולה מסקר שפרסמה התאחדות הסטודנטים השבוע.
הסטודנטים חווים צדדים שונים של המלחמה: חלקם מפונים מבתיהם, חלקם שרדו את אירועי 7 באוקטובר, ורבים התגייסו למילואים. מלבד זאת הם מתמודדים עם מתח בין ערבים ויהודים בתוך המוסדות האקדמיים, ועם סטודנטים מרחבי העולם שמאשימים את ישראל ברצח עם ברשתות החברתיות. אם לא די בכך, ישנו איום של קיצוץ בתקציב ההשכלה הגבוהה.
היימס אחראי למציאת פתרונות ומענים לחלק מבעיות אלה. "הרקטור אחראי על הצד האקדמי, בין היתר על הדיקנים והסגל, תוכנית הלימודים, הסטודנטים וטיפוח ופיתוח תוכניות הלימוד", הוא אומר. "יש את מנכ"ל האוניברסיטה, האחראי על התחומים הלוגיסטיים יותר, ויש את נשיא האוניברסיטה, האחראי על המכלול ועל גיוס הכספים. כמובן שההפרדה אינה מוחלטת, ואת ההחלטות הגדולות אנחנו מקבלים ביחד".
היימס מזהה מגמה של שינוי היחס לסטודנטים המשרתים במילואים לעומת השנה שעברה. "אחרי 7 באוקטובר היינו ממוקדים בסיוע לסטודנטים משרתי המילואים להצליח, ופחות או יותר רובם הצליחו. השנה, ובאמת מי היה מאמין שאנחנו בשנה השנייה למלחמה, ההתמודדות תהיה יותר קשה. אמנם הסכמנו יחד עם כלל ראשי האוניברסיטאות על מתווה משותף, אבל אני צופה שהמעבר משדה הקרב לכיתה ייעשה קשה יותר ויותר בגלל המראות והחוויות שהם חווים שם. יכול להיות שהקושי של המעבר ישפיע על היכולת והרצון שלהם ללמוד".
מענים לסטודנטים שנפצעו במלחמה
היימס מזכיר גם את קיצוץ תקציב ההשכלה הגבוהה העומד על הפרק. בסיור שערכה הוועדה להשכלה גבוהה (ועדת המשנה של ועדת החינוך בכנסת) במוסדות אקדמיים, נאמר על ידי יו"ר הוועדה, ח"כ זאב אלקין, כי האיום בקיצוץ בגובה 100 מיליון שקלים מתקציב ההשכלה הגבוהה הוסר, אך יתקיים קיצוץ בתקציב ההשכלה הגבוהה כחלק מהקיצוץ הרוחבי בכלל משרדי המשלה.
בישיבת ועדת החינוך שהתקיימה בשבוע שעבר, שעסקה בפתיחת שנת הלימודים האקדמית, הזהיר פרופ' דניאל חיימוביץ, נשיא אוניברסיטת בן גוריון וראש ור"ה (ועד ראשי האוניברסיטאות) שהקיצוץ יפגע ביכולה של האוניברסיטה לסייע לסטודנטים המשרתים במילואים: "כל הסיוע שהגשנו למילואימניקים בשנה האחרונה מומן ברובו הגדול על ידי המוסדות. השנה כבר אין לנו מהיכן לקחת", אמר חיימוביץ.
היימס ממזכיר בדבריו קבוצה אחת של סטודנטים משרתי המילואים שלדבריו עוד צריך לפתח את המענים עבורה. "לאורך שנת הלימודים הקודמת נפגשתי עם סטודנטים שנפצעו, וכל מחלקה התבקשה ללכת לקראתם – פטורים מקורסים מסוימים והתאמת אופני הלמידה במידת הניתן. כך, למשל, פגשתי סטודנטים פצועים שלא יכולים לשבת שעות רבות וצריכים לקום מדי פעם, וחוששים שהמרצים יעירו להם, או סטודנטים שלא שומעים טוב. במקרה הזה, זה היה מענה קל – השורה הראשונה בכל הרצאה שמורה להם. להבנתי, זה רק קצה הקרחון, וזה יהיה אחד האתגרים לשנת הלימודים הקרובה".
"האוניברסיטה שותפה למאבק להחזרת החטופים"
נושא החטופים לא פסח על האוניברסיטה. "נועה ארגמני לומדת אצלנו", אומר היימס. "כשפגשתי אותה אמרתי לה שאני מצטער שאני מכיר אותה, כי כשיש 20 אלף סטודנטים, אני מכיר אותם רק אם יש איתם בעיות. ככל הידוע לי היא חזרה ללימודים, אבל כחלק מהמחשבה שהיא תחזור להיות סטודנטית אנונימית ככל הניתן, אני לא מעורב בזה, אלא יש לה מלווה מהמחלקה. החלטנו שאות בן גוריון המחולק כל שנה יינתן לחבריה של נועה שנאבקו להשבתה".
ויש גם חטופה ששבה בקרב הסגל. "נילי מרגלית מרצה בבית הספר לסיעוד אצלנו ואנחנו מאפשרים לה לחזור ללמד בקצב שלה ולחזור כמו שאני מבקש לנועה – לאנונימיות". להיימס חשוב להדגיש: "מלבד נועה ונילי יש בקרב הסטודנטים והסגל בני משפחות של חטופים והאוניברסיטה שותפה למאבק להחזרת החטופים".
"תלונות על הבעת תמיכה בגורמים המבצעים טרור"
היימס סבור, שבגלל העובדה שהאוניברסיטות בישראל הן מקום מרכזי שבו קבוצות שונות מהחברה הישראלית נפגשות זו עם זו, חשוב שהקמפוס יישאר מקום בטוח להתבטא בו. המלחמה אתגרה תפיסה זו. "בתחילת המלחמה פרסמנו מכתב בו אנחנו מבקשים שישקלו את דבריהם ביחס להשפעה על שאר הסטודנטים במרחב הפיזי ובמרחב הווירטואלי", הוא מסביר. "בתחילת השנה הקודמת הגיעו אלינו תלונות על הבעת תמיכה של סטודנטים בגורמים המבצעים טרור, והתמודדנו איתם חינוכית, ובמקרים בודדים העברנו לוועדת משמעת. המצב לא גן עדן, ואני מניח שיש סטודנטים ערבים שלא מרגישים בנוח להביע את עמדתם בציבור, אבל יחד עם זאת לא היו לנו אירועים חריגים בתחום הזה".
היימס מתייחס לנסיונות ליזום חרם אקדמי על ישראל. "זו תופעה חמקמקה שעוד אי אפשר לעמוד על היקפה. קודם כל החרם הוא ברמת המוסדות ולא ברמת החוקרים, ונפוץ יותר במדעי החברה ומדעי הרוח ופחות במדעים מדויקים. אף חוקר לא מנפנף בדגל ואומר: 'ישראל מבצעת רצח עם'. החרם, אם הוא נעשה, נעשה בצעדים סמויים מין העין".
על החשש מפני קיצוץ בתקציבי ההשכלה הגבוהה הוא אומר: "האקדמיה היא אחת מאבני היסוד של המדינה. המחקרים, ההמצאות, הרוח ואנשי המקצוע שיוצאים מהאוניברסיטה, הופכים את המדינה שלנו לטובה יותר. כל קיצוץ בתקציבי ההשכלה הגבוהה משמעו למעשה בכייה לדורות".
