ד"ר שי הר-צבי ראש תחום הזירה הבינלאומית והמזרח התיכון במכון למדיניות ואסטרטגיה (IPS) באוניברסיטת רייכמן, שוחח עם "מעריב" בנוגע למערכת ההגנה שארה"ב צפויה להעביר לישראל.
״הודעת הפנטגון על הכוונה להציב בישראל מערכות THAAD להגנה מפני טילים, שיופעלו על ידי חיילים אמריקניים, משקפת עליית מדרגה נוספת בתמיכה הרחבה שהממשל האמריקני מעניק לישראל מאז תחילת המלחמה", ציין והוסיף: "זו באה לידי ביטוי, בין היתר, בהעברת סיוע צבאי בהיקפים חסרי תקדים, בהצבת נושאות מטוסים וספינות מלחמה נוספות באזור, בגיבוש קואליציה בינלאומית ואזורית לבלימת המתקפות האיראניות ב-13 באפריל וב-1 באוקטובר".
עוד הרחיב על המערכת: "מערכת THAAD עצמה השתתפה בשנים האחרונות בתרגילי הגנה אווירית שנערכו בישראל, אולם זו אמורה להיות הפעילות המבצעית הראשונה של המערכת בישראל. הפעם הקודמת שארה"ב הציבה בישראל כוחות ומערכות להגנה מפני טילים בליסטיים היתה במלחמת המפרץ הראשונה ב-1991, באופן שממחיש עד כמה מדובר בצעד חריג מבחינת הממשל.
הוא טען למסר שמנסה להיות מועבר באמצעות מהלך זה: "לצד החשיבות האופרטיבית בטיוב יכולות ההתגוננות של ישראל, ההצבה הצפויה של המערכות נועדה להעביר לאיראן ולציר הרדיקלי מצד אחד, ולשותפותיה של ארה"ב במרחב מהצד השני, את המסר בדבר המחויבות העמוקה של הממשל לביטחונה של מדינת ישראל, ואת הנכונות לפעול כתף אל כתף כדי להדוף את המתקפות העתידיות. זאת, בין היתר, כדי לנסות ולהרתיע את איראן מתגובה בתרחיש בו ישראל תתקוף אותה.
על החשש האמריקאי, אמר: "מהצד האחר, סביר כי בראיית הממשל יש בצעד הזה כדי להגביר את התיאום עם ישראל להמשך המלחמה בכלל ולעימות מול איראן בפרט, בייחוד בכל הקשור ליעדי ולעיתוי התקיפה האפשרית של ישראל. זאת, נוכח ההתנגדות הפומבית של הנשיא ביידן לתקיפה של מתקני הגרעין והנפט האיראניים, ועל רקע החשש בוושינגטון כי ישראל תפעל ללא תיאום הדוק, באופן העלול להעמיד בסיכון אינטרסים רחבים של ארה"ב ומדינות ערב במרחב, ובכלל זאת את הכוחות האמריקנים הפרוסים ברחבי המזרח התיכון.
מטבע הדברים הממשל גם חושש כי הסלמה אזורית בעיתוי הנוכחי וההשפעות על מחירי הנפט עלולות להקרין על הבחירות לנשיאות (5 בנובמבר), ולמעשה לפגוע בסיכויים של סגנית הנשיא, קמאלה האריס. בחודשים האחרונים גורמי ממשל אף הביעו לא אחת תרעומת על שורה של פעולות שישראל ביצעה, ובראשם חיסול נסראללה, ללא התייעצות וללא תיאום מוקדם, באופן שממחיש את תחושות חוסר האמון בוושינגטון".
"הפערים בין הנשיא ביידן לראש הממשלה נתניהו מתבלטים גם בכל הקשור להמשך המערכה בלבנון. בראיית הממשל, הפגיעות הקשות בחיזבאללה וגריעת יכולותיו מייצרות הזדמנות היסטורית לעיצוב מציאות מדינית-ביטחונית חדשה במדינה, ובכלל זאת למינוי נשיא. זאת, לאחר שמאז נובמבר 2022, לבנון מתפקדת ללא נשיא נוכח ההתנגדות של נסראללה למינוי כל מועמד שאינו מבעלי בריתו. אחד המועמדים הוא מפקד הצבא, ג'וזף עאון", הוסיף.
לסיום, אמר: "לצד המשמעות הפוליטית של מינויו, עשויה להיות לכך גם חשיבות גם בכל הסדרה עתידית בלבנון, בשל האפשרות כי צבא לבנון ימלא תפקיד באבטחת אזור הגבול עם ישראל. נוכח זאת, הממשל דוחק בישראל להגדיר את יעדי הסיום הרצויים מבחינתה מול חזבאללה. זאת, מהחשש כי ללא אסטרטגיית יציאה, ולקראת חודשי החורף, ישראל עלולה להיגרר למלחמה ממושכת בלבנון, בדומה למלחמה בעזה. זאת, באופן שיגביר את הסיכונים להידרדרות למלחמה אזורית רחבה.
התמיכה האמריקנית המשולבת הרב-מימדית הינה עמוד תווך בביטחון הלאומי של מדינת ישראל. נוכח זאת, ישראל צריכה לפעול להעמיק את התיאום האסטרטגי ושיתופי הפעולה הביטחוניים-צבאיים עם ממשל ביידן וכל ממשל עתידי שייבחר, בייחוד נוכח האפשרות להסלמה במלחמה הרב-זירתית ובעימות הישיר עם איראן. מעשית, ישראל צריכה לפעול בשני מסלולים, השזורים זה בזה, שישרתו מטרה אחת – יצירת מציאות מדינית-ביטחונית נוחה יותר במזרח התיכון בכלל ובעזה ובלבנון בפרט, שתייצר את התנאים להחזרת כל החטופות והחטופים ולחזרת תושבי הצפון לבתיהם. בממד הצבאי, עליה בראש ובראשונה, להמשיך ולפגוע ביכולות הפעולה ובארסנל התחמושת של חיזבאללה, ולהשלים את מיטוט היכולות הצבאיות והשלטוניות של חמאס".
זאת, באופן שיפגע באופן משמעותי בחגורת האש שאיראן בנתה מסביב לישראל. בה בעת, במישור המדיני, נדרש מישראל לגבש אסטרטגיה למצבי הסיום הרצויים מבחינתה בעזה ובלבנון ולפעול למימושם, בתיאום עם ארה"ב ובעלות בריתנו במרחב. זאת, באופן שיאפשר להתמקד באיום האיראני, ובראש ובראשונה בבלימת החתירה להשגת גרעין צבאי, ובטווח הארוך יותר לגבש תוכניות לערעור יציבותו של המשטר בטהראן, נוכח ההבנה שהוא ימשיך לדבוק ולנסות לקדם את האידיאולוגיה הקיצונית להכחדת ישראל".
