סדר הגודל, האכזריות והפתאומיות של מתקפת 7 באוקטובר, המחדל והתמשכות המלחמה, הולידו עשרות יוזמות של תיעוד והנצחה. יוזמות ציבוריות, תקשורתיות, אקדמיות ופרטיות, שמנסות, כל אחת בדרכה, לעבד ולהציג את כמויות הבלתי נתפסות של המידע שנאסף וההתרחשויות הבלתי פוסקות.
רשת האינטרנט מספקת אמנם חשיפה בלתי מבוקרת לזוועות, אך האפשרות שלה להכיל היקפים עצומים של תוכן הופכת אותה לאחד ממעצבי הזיכרון של השנה הארורה.
ביום השנה ל-7 באוקטובר מוצע כאן מבחר קישורים ליוזמות משמעותיות.
אירועי ה-7 באוקטובר
מוזיאון וירטואלי: תאגיד השידור הציבורי 'כאן' הקים מוזיאון וירטואלי להנצחת אירועי 7 באוקטובר. בשער המוזיאון מפה שכוללת את מוקדי הקרב והטבח בנגב המערבי; לחיצה על כל נקודה מפנה למידע, תמונות ועדויות.
מפת הקרבות: באתר 'מאקו' העלו לאוויר את 'מפת הקרבות' של 7 באוקטובר. לחיצה על הנקודות במפה מפנה להסברים על מהלך הלחימה ותוצאותיה.
מפת הנרצחים והנופלים: החוקרים העצמאיים שגיא אור ויובל הרפז פרסמו מפה עם מקום מותם של הנרצחים והנופלים בין 7 ל-9 באוקטובר. המפה עודכנה כדי לכלול אנשים שנפצעו או נחטפו במתקפה, ומתו או נרצחו מאז.
נתונים על הנרצחים והנופלים: באתר 'Ynet' ניתן למצוא כתבה עם נתונים על הנרצחים והנופלים, שמתעדכנת מעת לעת. הכתבה מציגה בין השאר את מספר ההרוגים בחלוקה מגדרית, לפי מקום המוות ולפי יישוב המוצא. כאן ניתן להוריד את הטבלה הגולמית עם הנתונים. בעקבות פרסום של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ב'מכון טאוב' פרסמו את הטור הקצר 'היפוך הגילים המזעזע של טבח 7 באוקטובר', שממחיש את היקף המוות יוצא הדופן של צעירים באותו יום – יותר ישראלים בני 20–24 מתו ב-7 באוקטובר 2023 מאשר בשנת 2022 כולה.
מידע על האלימות המינית: אחד ההיבטים הקשים של מאורעות 7 באוקטובר הוא האלימות המינית הקשה שנקטו בה מחבלי חמאס. ב'איגוד מרכזי הסיוע לנפגעי ונפגעות תקיפה מינית' פרסמו דו"ח מקיף על פגיעות מיניות ומגדריות במתקפה על ישראל. הדו"ח מכיל תיאורים מפורטים וקשים לקריאה.
החטופים: אתר מיוחד מתאר באמצעות צילומי מסך וקטעים קצרים את סיפור נפילתו בשבי של יותם חיים ז"ל. במאקו אספו באתר מיוחד את סיפורי החטופים ששבו לישראל.
המחדל
תחקירי צה"ל: באתר צה"ל ניתן למצוא את התחקירים המבצעיים על 7 באוקטובר. עד עתה התפרסם רק התחקיר על הקרב בקיבוץ בארי, אך בהמשך צפויים לעלות תחקירים נוספים.
עיתונות חוקרת: בכלי תקשורת שונים התפרסמו תחקירים לגבי המחדלים הביטחוניים שאפשרו לחמאס לבצע טבח ביישובי העוטף. בין השאר, תחקיר של התוכנית 'עובדה' ב-N12 מציג סימנים מקדימים שהתגלו בלילה שבין 6 ל-7 באוקטובר. בערוץ זה נחשפה גם לכידת תכנית המתקפה על ידי הנגדת ו', שזכתה להתעלמות מצד הממונים עליה. תחקיר של עמרי מניב, גם הוא ב-N12, מציג את הכשלים בפעולת יחידת המודיעין 8200. ברשת BBC הבריטית פורסם תחקיר המבוסס על עדויות התצפיתניות ממוצב נחל עוז.
תחקירים אזרחיים: 'ועדת החקירה האזרחית', שאותה הקימו גופים אזרחיים שונים כדי לבדוק את מחדלי 7 באוקטובר וכן לדרוש את הקמת ועדת חקירה ממלכתית מטעם המדינה, מפרסמת את הפרוטוקולים שלה באתר ייעודי. פעילים במחאה נגד הממשלה הפיקו סדרת רשת בשם סיכום מחושב, המתמקדת באחריותו של ראש הממשלה בנימין נתניהו למחדל.
עדויות
עדויות מצולמות: ארגון 'עדות 710', שאותו הקימו "מתנדבים ומתנדבות, אנשי ונשות הקולנוע הדוקומנטרי, המחקר ההיסטורי ובריאות הנפש", אסף מאות עדויות מצולמות משורדי 7 באוקטובר. באתר הארגון ניתן למצוא עדויות גם לפי נושאים או לפי מיקום גיאוגרפי.
צוות 'תיאטרון עוטף הנגב' של המועצה האזורית אשכול אסף לאחר 7 באוקטובר עדויות מצולמות מתושבי המועצה במרכזי הפינוי. העדויות מופיעות בגרסה מקוצרת של מספר דקות, ובגרסה מלאה וארוכה יותר.
גם העיתונאית העצמאית והאקטיביסטית אור-לי ברלב צילמה עדויות מהטבח בשבועות הראשונים של המלחמה.
פודקאסטים: ב'כאן' יצרו את הפודקאסט 'אסיף', ובו "פיסות חיים ורגעים אנושיים קטנים בתוך רגעי האימה של השבת ההיא". ב'הסכת 710' של 'עדות 710' מובאות מספר עדויות בצורת פודקאסט. המכללה לפיקוד טקטי של צה"ל הפיקה סדרת ראיונות עם קצינים חניכי המכללה שלחמו ב-7 באוקטובר.
סיפורי גבורה: פרויקט 'רסיסי גבורה' של 'מקור ראשון' מפנה לעשרות כתבות בעיתון, ובהן "עדויות על אומץ תחת אש והקרבה עילאית במאורעות שמחת תורה". בעיריית אופקים כינסו סיפורי גבורה מהעיר, שהופיעו בכלי התקשורת השונים.
עמותת 'האם ראית את האופק לאחרונה', הפועלת לקידום שותפות יהודית-ערבית ולחיזוק הלגיטימציה של החברה הערבית כשותפה בתהליכי קבלת החלטות במדינה, הפיקה סדרת סרטונים המתעדים "סיפורי גבורה וחסד" של ערבים אזרחי ישראל ב-7 באוקטובר. הסיפורים נחשפו בחמ"ל היהודי-ערבי, שהעמותה הייתה שותפה להקמתו ברהט בתחילת המלחמה.
עדויות שפורסמו ב'דבר': ב'דבר' פורסמו עדויות מ-7 באוקטובר והימים שאחריו, וניתן למצוא אותן בעמוד העדויות באתר.
ב'דבר' פורסמו גם כתבות המציגות את המראות בעוטף בחודשים הראשונים לאחר הטבח – יום סיור בבארי עם משפחות חטופים מהקיבוץ, ויום בניר עוז עם צוות תיעוד של רשות העתיקות. שתי הכתבות עלו לאוויר בינואר 2024, כשלושה חודשים אחרי מתקפת חמאס. הצלם בן כהן הקים פרויקט צילום עצמאי לתיעוד האסון, וסיפר ל'דבר' על תהליך גביית העדויות.
הנצחת הנופלים והנרצחים
חללי צה"ל והמשטרה: באתר צה"ל ניתן למצוא את שמותיהם, תמונותיהם ופרטיהם של חללי המלחמה, כולל חללי צה"ל מ-7 באוקטובר. למשטרת ישראל יש אתר ייעודי לשוטרים שנפלו במלחמה, כולל ב-7 באוקטובר.
נרצחי קיבוץ בארי: באתר קיבוץ בארי מופיעים שמותיהם, תמונותיהם וגילם של הנרצחים מהקיבוץ. לחיצה על תמונת אחד הנרצחים מאפשרת להגיע לסיפור חייו, ובחלק מהמקרים לעדויות של משפחה וחברים עליו.
נרצחי הנובה: באתר 'מלאכי הנובה', של עמותת 'זיכרון ברית הקשת' שקרויה על שם קשת קסרוטי כלפה שנרצח במסיבת הנובה, ניתן למצוא שמות, תמונות ותאריכי לידה של נרצחי הנובה. הקלדה על כל תמונה מאפשרת ללמוד על הנרצח. ניתן לספר עוד על הנרצחים בתגובות לעמוד שלהם. ניתן גם לקבל מהאתר באקראי את אחד מ"מלאכי הנובה", להקדיש לו "מעשה טוב" ולפרסם ברשתות החברתיות לזכרו. ב'כאן' שוחחו עם רוית נאור, שאספה חפצים שנותרו בשטח הנובה והשיבה אותה למשפחות הנפגעים והנרצחים.
סיפורי חיים: באתר הספרייה הלאומית ערכו את הפרויקט 'חיים שאבדו', ובו סיפורי היצירה של כמה מנספי 7 באוקטובר, בהם מדענים ואמנים.
שירים לזכר הנספים: בפרויקט 'שיר פרידה' של כאן, שנערך כחודש לאחר מתקפת חמאס, קרוביהם וחבריהם של הנספים הקדישו שירים לזכרם.
אתר הנופלים והנרצחים: ב'דבר' הוקם בראשית המלחמה אתר מתעדכן לזכר הנופלים והנרצחים במלחמה: "נזכור את הפנים, השמות והסיפורים של מי שאיבדנו, אזרחים ואזרחיות, נשות ואנשי כוחות הביטחון וההצלה שקיפחו את חייהם". באתר מופיעות שמותיהם, תמונותיהם ופרטיהם של כל הנרצחים והנופלים, בהם אלו שנספו ב-7 באוקטובר. האתר מסודר בסדר כרונולוגי של ההודעה על מותם של הנופלים והנרצחים, כך שניתן למצוא את הנופלים והנרצחים מ-7 באוקטובר בגלילה אל תחתית העמוד.
יצירה ורוח
קינות ותפילות: באתר 'דבר' פורסמה כתבה על קינות חדשות שנכתבו השנה לתשעה באב, ומתייחסות לאירועי הטבח.
הכתבה כוללת הסבר על הקינות וציטוט של חלקים מהן, וכן קישורים לקינות המלאות. חלק מהקינות נכתבו בידי שורדי 7 באוקטובר, דוגמת 'איכה ישבה בדד' של שורדת הטבח בניר עוז נורית הירשפלד סקופינסקי, שכתבה: "אֵיכָה יָשְׁבָה בָדָד/בַמָמָ"ד/ מִשְׁפָחָה, וְעוֹד אַחַת,/וְעוֹד, וְעוֹד אַחַת".
ב'מכון שיטים – ארכיון החגים הקיבוצי' פרסמו נוסח 'יזכור' ל-7 באוקטובר. הוא נפתח במילים: "יִזְכּוֹר עַם יִשְׂרָאֵל אֶת בָּנָיו וּבְנוֹתָיו, הַנֶּאֱמָנִים וְהָאַמִּיצִים, אַנְשֵׁי הָעֲבוֹדָה וְהַשָּׁלוֹם, קָרְבְּנוֹת טֶבַח הַשַּׁבָּת הַשְּׁחוֹרָה תשפ"ד."
הרבה תמר אלעד-אפלבום ושרה סגל כץ כתבו נוסח לתפילת 'אל מלא רחמים' בעקבות 7 באוקטובר, פתיחתו: "אֵל מָלֵא רַחֲמִים/בְּעוֹלָם שֶׁלֹּא הָיוּ בּוֹ רַחֲמִים".
שירה והגות: כתב העת 'משיב הרוח' וחיל החינוך והנוער בצה"ל כינסו שירים שנכתבו בעקבות האירוע לאסופה, תחת השם 'הנני'.
עשרה שירים עבריים אודות 7 באוקטובר אוגדו באסופה וירטואלית של עמותת 'מקום לשירה', בשיתוף משרד החוץ. השירים שנבחרו בפרויקט תורגמו לאנגלית, צרפתית, ספרדית ואיטלקית. כך כתב המשורר גלעד מאירי בשיר-הספד לרועי מונדר ז"ל, שנרצח בניר עוז: "לֹא נָתְנוּ לְךָ לְסַיֵּם אֶת הַבִּיוֹגְרָפְיָה./חָתְכוּ בָּאֶמְצַע./אוּלַי לָכֵן אֲנִי לֹא מַצְלִיחַ/לְסַכֵּם אוֹתְךָ הֶסְפֵּדִית/הַזִּכָּרוֹן מְפַרְפֵּר/דָּג מִחוּץ לַמַּיִם/גּוּף נֶפֶשׁ נְשָׁמָה רוֹטְטִים/מְסָרְבִים לְהִתְכַּנֵּס/מִתַּחַת לַאֲלֻנְקַת הַשִּׁיר".
במגזין 'גלויה' מיסודה של הרבנית שרה סגל-כץ איגדו מאות "שירים, תפילות ורשומות אחרות" שנכתבו בעקבות האירועים.
המוזיקאי עילי שמרץ הלחין שירים שנכתבו בעקבות הטבח, וכינס אותם לאלבום – 'גם הכאב יחלוף'. את סיפור יצירת האלבום הציג בראיון ל'דבר'.
אמנות חזותית: כחלק מ'סקר אמנות הקיר', של יד יצחק בן צבי מוצגים צילומים של עשרות ציורי קיר ברחבי הארץ המבקשים להגיב למאורעות 7 באוקטובר או להנציח אותם.
באתר 'גיבורות הברזל' ניתן למצוא איורים המציגים סיפורי גבורה של נשים. המעצבות דמויות שנגעו בהן, איירו אותן וכתבו עליהן בקצרה. על המיזם, שמאחוריו עומדת חברת הפרסום 'אשחר&more', ניתן לקרוא עוד בכתבה של טל כרמון ב'דבר'.
