"אין מקום למשא ומתן נוסף עם מקסיקו או קנדה", הודיע אמש (שני) טראמפ לעיתונאים בבית הלבן. "הכל מוכן. המכסים ייכנסו לתוקף מחר". הצהרתו של טראמפ הביאה עימה ירידות חדות ומידיות בשווקים הפיננסיים. בבלומברג דווח כי מדד S&P 500 נפל ב-1.76%, ב-BBC הוסיפו כי מדד הדאו ג'ונס (DOW Jones Industrial Average) ירד כ-650 נקודות, והנאסד"ק (Nasdaq) צנח ב-2.6%, באופן שבוודאות נבע עקב הכרזתו של טראמפ.
מאיומים לפתיחת מלחמת סחר אמריקאית
המכסים על קנדה ומקסיקו, אשר לפי הערכה של פוליטיקו מייצאות יחדיו סחורות בשווי יותר מ-900 מיליארד דולר לארה"ב ב-2024, נועדו במקור להיכנס לתוקף בתחילת פברואר, אך טראמפ דחה את יישומם בחודש לאחר שיחות טלפון עם מנהיגי המדינות. פסק הזמן הזה הסתיים אתמול, במהלך המראה שטראמפ כבר לא רק משחק באיומים, אלא באש.
לפי דיווח בבלומברג, המכסים יהיו מהנרחבים ביותר בעידן טראמפ, ויחולו על ייבוא שנתי בהיקף של כ-1.5 טריליון דולר. על כל הייבוא מקנדה ומקסיקו יוטל מכס של 25%, למעט אנרגיה מקנדה שתיתקל במכס של 10%. קנדה היא ספקית הנפט הזרה הגדולה ביותר לארה"ב, ואחראית לכ-60% מייבוא הנפט הגולמי שלה, כך שסביר עד מאוד שזו הסיבה להבדל במכס. "אנחנו על סף מלחמת סחר צפון-אמריקאית", אמר ג'וש ליפסקי, מנהל בכיר במרכז הגיאו-כלכלי של ה-Atlantic council, בהוסיפו לעיתון בלומברג כי "השווקים התעוררו לעובדה שטראמפ רציני לגבי מכסים".
מכס תחת מכס והתגובות המידיות של המדינות
סמוך להכרזתו של טראמפ, קנדה ומקסיקו הודיעו כי יגיבו בהטלת מכסי נגד על מוצרים אמריקאיים. קנדה חשפה תוכנית הכוללת מכסים מיידיים על מוצרים אמריקאיים, בשווי 20.7 מיליארד דולר, הכולל בתוכו מיץ תפוזים, חמאת בוטנים וקפה (מוצרים שייפגעו בצורה ישירה במשק הבית הסטנדרטי בארה"ב), ופעימה שנייה של מכסים על מוצרים בשווי כ-86 מיליארד דולר, על מוצרים כמו מכוניות, משאיות, פלדה ואלומיניום.
"אם ארה"ב תחליט להשיק את מלחמת הסחר שלה, אנחנו נהיה מוכנים. איננו מחפשים זאת. איננו מבקשים זאת", אמרה שרת החוץ הקנדית, מלאני ז'ולי. דאג פורד, ראש ממשלת אונטריו (שבקנדה), הוסיף איום חדש – חסימת ייצוא היסוד הכימי "ניקל" לארה"ב, במטרה להפעיל לחץ על המגזר התעשייתי של ארה"ב, לצד הסרת אלכוהול מתוצרת אמריקאית ממדפי חנויות המשקאות שבמחוזו.
גם סין שוקלת מכסי-נגד על מוצרי חקלאות ומזון אמריקאיים, לפי העיתון הממשלתי הסיני "גלובל טיימס". בייג'ינג כבר הגיבה למכסים הקודמים של טראמפ בחודש שעבר והכניסה לרשימה שחורה מספר חברות אמריקאיות, הטילה מכסי ייבוא על נפט אמריקאי ומוצרים אחרים, והחילה פיקוח על ייצוא של מינרלים קריטיים.
הסיבה למכסים – רשמית ובפועל
טראמפ מציג את המכסים כאמצעי לחץ על המדינות המדוברות לפעול באופן יותר נמרץ נגד הגירה בלתי חוקית לארה"ב, והברחת פנטניל, סם אופיואידי קטלני שגרם למותם של אלפי אמריקאים אל שטחה של ארצות הברית. צווי הנשיא, שכותרתם "הטלת מכסים לטיפול בזרימת סמים אסורים לאורך הגבול הלאומי שלנו", קובעים במפורש כי המכסים הם תגובה ל"זרם מתמשך של אופיואידים לא חוקיים".
עם זאת, מומחים רבים רואים במהלך חלק מאסטרטגיה רחבה יותר של טראמפ, הרבה מעבר למניעת הברחת סמים וכניסתם של מהגרים בצורה לא חוקית. לדבריהם, המכסים באים במטרה לבלום ייבוא, לעודד חברות להעביר את הייצור שלהן לאמריקה ולגייס כספים למימון הפחתות מס שהבטיח. כפי שטראמפ עצמו אמר במספר אירועים בעבר: "הולך להיות יקר מאוד לאנשים שמנצלים את המדינה הזו", כשלדבריו המכסים נעשים בתגובה וכתרופה לכך ש-"הם לא יכולים להיכנס ולגנוב את הכסף שלנו ולגנוב את העבודות שלנו ולקחת את המפעלים שלנו ואת העסקים שלנו ולצפות שלא ייענשו – והם נענשים באמצעות מכסים". טראמפ הוסיף כי מכסים הם "נשק רב עוצמה שפוליטיקאים לא השתמשו בו כי הם היו או לא ישרים, או טיפשים או שקיבלו תשלום בצורה אחרת".
פיטר נבארו, יועץ הסחר של טראמפ, אמר לרשת CNBC בסוף ינואר האחרון כי "מכסים יכולים בקלות לשלם" עבור הפחתות המס שטראמפ מבקש להאריך ולהרחיב. "הנשיא טראמפ רוצה לעבור מעולם של מס הכנסה ואינספור סוכני IRS (רשות המיסים האמריקאית), לעולם שבו מכסים, כמו בעידן של [הנשיא ויליאם] מקינלי, ישלמו על הרבה -מהוצאות- הממשלה שאנחנו צריכים לשלם עליה, ויורידו את המיסים שלנו".
ההשלכות הכלכליות – "אקט של מלחמה" ומחירו
המכסים צפויים להעלות משמעותית את מחירי המכוניות והמשאיות בארה"ב. לפי מחקר חדש של קבוצת אנדרסון לכלכלה, המכסים על קנדה ומקסיקו עלולים להעלות את מחירי רכבי השטח (SUV) שבצפון אמריקה בכ-9,000 דולר ואת מחירי המשאיות בכ-8,000 דולר. לשיטת טראמפ, העלאת מחירים שכזו תוביל לכך שחברות אלה יצטרכו "לבנות את מפעלי המכוניות שלהם, למען האמת, ודברים אחרים, בארצות הברית, ובמקרה כזה לא יהיו להם מכסים", מה שממילא יורד את מחירי הרכבים, ויקל על חברות אלה להתחרות בחברות שבארה"ב.
וורן באפט, המשקיע האגדי ומנכ"ל ברקשייר האת'וויי, הזהיר בראיון ל-CBS ש"מכסים הם למעשה – ויש לנו הרבה ניסיון איתם – אקט של מלחמה, במידה מסוימת". באפט הסביר כי מכסים משמשים כמס על סחורות ועלולים להעלות מחירים לצרכנים. "פיית השיניים לא משלמת אותם!" אמר בצחוק, והוסיף כי חשוב לשאול "ומה אז?" כשחושבים על ההשלכות של מכסים ומי יישא בעלות, כאשר נדמה ולתחושתו טראמפ לא חשב על הדברים כדבעי.
להמשחת הטענה, ג'יי פורמן, מנכ"ל חברת הצעצועים Basic Fun! המייצרת את Care Bears ו-Tonka, אמר ל-CNN שהאיום של מכס נוסף של 10% עלול להשאיר את חברתו עם "פער נוסף של 5 מיליון דולר" במימון שלה. לדבריו, כ-90% מכל הצעצועים שהחברה מוכרת מיוצרים בסין, והחברה נאלצת לספוג את העלות המוגדלת של המכסים עד 2026 בגלל חוזים שכבר נחתמו עם לקוחות.
מומחים מזהירים כי המכסים עלולים לפגוע בכלכלה האמריקאית ולהאיץ את האינפלציה. כך למשל, בכלי החיזוי של הבנק הפדרלי באטלנטה לתחזית צמיחה אמריקאית, GDPNow, העוקב אחר צמיחת התוצר, כבר הורידו את תחזית הצמיחה לרבעון הראשון של 2025 לירידה של 2.8%, לאחר שנרשמה ירידה בהוצאות הצרכנים בינואר.
טלטלה בגיאופוליטיקה העולמית והאסטרטגיה מול סין ורוסיה
מעבר להשלכות הכלכליות, מומחים רואים במהלכי טראמפ היבט גיאופוליטי משמעותי. לפי ג'וש ליפסקי, מנהל בכיר במרכז GeoEconomics (היושב ב-Atlantic Council היוקרתי) ויועץ לשעבר בקרן המטבע הבינלאומית, בייג'ינג עשויה "לנשום לרווחה" למרות המכסים. במסמך כללי שחיברו מומחי ה-Atlantic Council, ליפסקי הרחיב כי "מקבלי החלטות בבייג'ינג ודאי תוהים כיצד קרה שארה"ב הטילה מכסים של 25% על בעלות בריתה ורק 10% נוספים על המתחרה הכלכלית הגדולה שלה", והדגיש כי "זה הרבה יותר מתון מאיום הקמפיין של טראמפ" בו דובר על מכס בשיעור של 60% ביחס לסין.
לפי ליפסקי, טראמפ בחר להקל באשר לסין בשל שתי סיבות: "אינפלציה היא סיבה אחת. טראמפ יודע שהמהלכים שלו על קנדה ומקסיקו יהיו בעלי השפעה, ויש גבול לרמת לחץ המחירים שהצרכנים האמריקאים יסכימו לסבול. אבל מנוף הוא סיבה נוספת. מקסיקו וקנדה תלויות הרבה יותר בארה"ב מאשר ארה"ב תלויה בהן… סין היא סיפור אחר. כלכלת סין פחות תלויה בסחר מאשר קנדה ומקסיקו – ורק 15 אחוז מהייצוא שלה הולך לארה"ב, בהשוואה לכמעט 80 אחוז עבור שכנותיה של וושינגטון".
בעיני ג'ושוע קורלנציק, מומחה בכיר למדיניות סין בדרום-מזרח אסיה במועצה ליחסי חוץ (CFR), ממשל טראמפ והניצים הא האנטי-סינים שבבית הלבן מאמינים שביכולתם לעבוד עם רוסיה, במטרה לבודד את סין מהעולם ולפגוע בנוכחותה הגלובלית הגוברת של זו האחרונה. לדבריו במסמך מטעם CFR, מדובר במהלך הדומה ובד בבד הפוך לזה שהנרי קיסינג'ר וריצ'רד ניקסון יצרו בשנות ה-70, אז חיזרו אחרי סין, שכבר התרחקה מברית המועצות, כדי ליצור חזית אמריקאית-סינית נגד מוסקבה.
דא עקא, קורלנציק עצמו לצד מומחים אחרים מטילים ספק באפקטיביות של אסטרטגיה זו, בהתחשב בקשרים האסטרטגיים והכלכליים ההדוקים שכבר נבנו בין סין לרוסיה. "סין ורוסיה כבר בונות קשרים אסטרטגיים וכלכליים קרובים ביותר, והשתיים מאוחדות בניסיון להפחית את הדומיננטיות של הדולר כמטבע רזרבה ומטבע סחר עיקרי, בקידום מוסדות חלופיים לסדר העולמי שלאחר מלחמת העולם השנייה, ובחיזוק רשת גדלה של מדינות אוטוריטריות מקושרות ברחבי העולם, מוונצואלה ועד וייטנאם", כנכתב בידי קורלנציק.
עם זאת, ניתן להציג תמונה שונה. טראמפ אינו מנסה לפרום את הקשר בין רוסיה וסין, אלא להשתלב אל תוכו. הוא מבקש להכניס את ארה"ב לשולחן הדיונים וחדר העסקאות שממנו הודרה על-ידי שתי המעצמות האחרות. בכך, טראמפ מבטיח ששתיהן לא יתעצמו על חשבון ארה"ב, ובו-זמנית יוכל לחזק את מעמדה של ארצו באופן שבסופו של דבר יבוא על חשבון כוחן, דבר שגם הוא יבטיח שרוסיה וסין לא יהיו חזקות מארה"ב.
ראיה אפשרית לכיוון מחשבה זה היא נכונותו של טראמפ לשמר ערוצים פתוחים עם סין, כפי שניכר בגישתו המורכבת לאפליקציית טיק-טוק, בעמימות שהוא שומר בסוגיית טייוואן – נושא רגיש במיוחד עבור הסינים, וכפי שקורלנציק עצמו מציין- בהטלת מכסים מקילים ביותר על סין (בפרט ביחס להבטחותיו במהלך קמפיין הבחירות).
ייתכן שטראמפ מקווה שהבאת שלום בין רוסיה לאוקראינה, באופן שיחלץ את רוסיה מהחרם העולמי, לצד חיזוק שיתוף הפעולה עם ארה"ב, תוביל את רוסיה וסין לפנות מקום לשותף שלישי. אם כך, בעוד טראמפ מושיט לרוסיה גזר, על סין הוא מנופף במקל, אך ביחס לשתיהן מטרתו אחת – להבטיח לארה"ב מקום מרכזי בניהול הכלכלה העולמית וההשפעה הגיאופוליטית, כשהחזון האמיתי שלו הוא לחדש את ימי ארה"ב כקדם.
"אין מקום לקנדה ומקסיקו" – תפנית היסטורית ביחסי צפון אמריקה
המכסים על קנדה ומקסיקו מהווים דחייה חריפה של הגישה שטראמפ עצמו נקט בין 2017 ל-2020, כשחתם על הסכם הסכם ארצות הברית – מקסיקו – קנדה (USMCA), שהחליף את הסכם נאפט"א. השאלה העומדת על הפרק, שטרם ידועה התשובה לגביה היא האם המכסים המדוברים הם התנהלות של נשיא הבא מעולם העסקים המכוונת לסחיטת ויתורים משותפות הסחר של ארה"ב, או האם הם נועדו להפוך לתכונה קבועה של הנוף הפוסט-טראמפי, שנועדה ליצור מדינה עצמאית שהרבה פחות תלויה בשרשראות אספקה בינלאומיות".
לפי ניתוח של אקסיוס, מומחים מצביעים על כך שזהו השינוי המושגי השלישי המשמעותי בסחר צפון אמריקאי מאז סוף המלחמה הקרה: נאפט"א של ביל קלינטון שנכנס לתוקף ב-1994 היה ניסיון למקסם סחר וצמיחה בצפון, בכל המדינות. USMCA של טראמפ בכהונתו הראשונה היה משא ומתן מחודש של נאפט"א, בה ארה"ב נלחמה אך ורק עבור העסקה הטובה ביותר האפשרית עבורה. כעת, בכהונתו השנייה, המכסים של טראמפ קורעים את הסכם אחרון זה, וכן את המושג של הסכמי סחר, ובמקומם מציבים אידיאולוגיה חדשה, בדלנית.
טראמפ מתכנן להטיל במהלך החודשים הקרובים סדרה נוספת של מכסים, כולל מכס של 25% על פלדה ואלומיניום שאמור להיכנס לתוקף ב-12 במרץ, ומכסים על מכוניות, שבבים, תרופות וגם על עץ – מהלך שנראה מכוון בעיקר נגד קנדה. בנוסף, הנשיא הודיע על תוכנית "מכסים הדדיים" שתיכנס לתוקף ב-2 באפריל, במסגרתה ארה"ב תטיל על מדינות שונות מכסים בשיעורים זהים למכסים שהן מטילות על סחורות אמריקאיות.
לפי ברברה מתיוס, עמיתה בכירה ב-Atlantic Council, "החלטת המכסים של טראמפ להתבסס על -מצב- חירום לאומי מזיזה את מדיניות הסחר של ארה"ב מעבר לפרדיגמת הסחר. היא מאותתת שוושינגטון כבר לא רואה בסחר בינלאומי כתופעה שלווה או תמיד מועילה" לכלל השחקנים.
האם המכסים יגשימו את יעדיהם המוצהרים?
המכסים על קנדה, מקסיקו וסין מוצגים כאמצעי ללחוץ על המדינות הללו להפסיק את הברחות סמים וכניסה בלתי חוקית של מהגרים לארה"ב. אולם, לפי נתוני הממשל האמריקאי, רק כ-1% מהפנטניל, האויב המושבע מבין כל הסמים בקרב אנשי ממשל טראמפ, שנתפס בארה"ב מגיע מקנדה. ראש ממשלת קנדה, ג'סטין טרודו, אמר שלשום (ראשון), בפסגה בנוגע לאוקראינה בלונדון כי קנדה "אינה הבעיה", ואיננה שורש המחלה של הימצאות הפנטניל הבלתי חוקי בארה"ב.
רשות הגבולות של קנדה (CBSA) הודיעה כי היא "מגבירה" את מאמציה להתמודד עם פנטניל החוצה לארה"ב, ומארק מילר, שר ההגירה הקנדי, התבטא כאומר שהוא כבר לא בטוח מה טראמפ בכלל רוצה- "זו מטרה שזזה, וזה מתסכל", אמר.
גם בסין, מומחים מציינים כי הקשיים עם פנטניל לא בהכרח ייפתרו באמצעות מכסים. סין הסיטה את האשמות ארה"ב שהיא אשמה במשבר הפנטניל של אמריקה, ואמרה שארה"ב צריכה להתמקד ב"הפחתת הביקוש לסמים בתוך המדינה" ולהגביר את אכיפת החוק כדי לצמצם את השימוש המקומי בפנטניל. סוג טענות שכאלה מוכיח לכאורה כי סין הם מקור בעיית הפנטניל, אולי.
ההשלכות לטווח הארוך ו"סוף המשחק"
מומחים מתחבטים אם המכסים נועדו להיות אמצעי לחץ זמני למשא ומתן או שינוי אסטרטגי ארוך טווח במדיניות הסחר האמריקאית. לפי ניתוח של חברת השקעות ושירותים פיננסיים הבינ"ל, גולדמן זקס, נכתב "לאור ההשפעות הכלכליות הפוטנציאליות שלהם והעובדה שהבית הלבן קבע תנאים כלליים להסרתם, אנו חושבים שסביר יותר שהמכסים יהיו זמניים, אך התחזית אינה ברורה". לצד זאת, אם מטרת המכסים היא לעודד חברות להעביר עבודות ייצור ממקסיקו וקנדה בחזרה לארה"ב, אזי טראמפ יצטרך לאותת שהמכסים אכן מיועדים להיות קבועים. "עד כה, האיתות הזה לא הגיע", מציין הדו"ח.
סדר עולמי חדש מתהווה?
החלטתו של טראמפ להטיל מכסים רחבים על שותפות הסחר הגדולות ביותר של ארה"ב מסמנת מהפך היסטורי במדיניות הסחר האמריקאית ועשויה לשנות את פני יחסי הכלכלה העולמיים. המהלך הוא חלק ממגמה רחבה יותר של התרחקות מהקונצנזוס שתמך במסחר חופשי במשך עשרות שנים, שהתחילה בכהונתו הראשונה של טראמפ והמשיכה, במידה מסוימת, גם תחת הנשיא ביידן.
לפי המומחים של ה-Atlantic Council, "האמת הקשה היא שתלות הדדית כלכלית בינלאומית יוצרת גם פגיעות אמיתית. העולם מסתגל לפגיעות שכזו מאז מגפת הקורונה. החלטת המכסים של היום המבוססת על מצב חירום לאומי מזיזה את מדיניות הסחר של ארה"ב מעבר לפרדיגמת הסחר. היא מאותתת שוושינגטון כבר לא רואה בסחר בינלאומי כתופעה שלווה או תמיד מועילה".
לפי המומחים, בעלות הברית של ארה"ב כבר החלו להסתגל לשינוי זה. ראש ממשלת קנדה פנה פנימה, מעודד את המחוזות והטריטוריות המקומיות להפחית את מחסומי הסחר הפנימיים שלהן כדי לפצות על ההפרעה בזרימת הסחר עם ארה"ב. האיחוד האירופי השלים החודש הסכם סחר חדש עם מקסיקו.
גם סין מגיבה באופן מדוד, "על ידי ויתור על ויתורים גדולים לטראמפ, בשילוב עם תגובתה המדודה למכסים של טראמפ בסך 10% מתחילת החודש שעבר, בייג'ינג מאותתת על מאמץ לשחק את המשחק הארוך ולמקם את עצמה במקום שיאפשר לה להגיע להסכם רחב יותר מאוחר יותר עם ארה"ב", נכתב בוול סטריט ג'ורנל.
