פרופ' אמיר ירון התייחס בכנס "המשק הישראלי לאחר ה-7/10" במכללה למינהל, למחלוקת שהייתה בין השרים גלנט לסמוטריץ' בנוגע לתקציב הביטחון, ועל ההחלטה להקים ועדה ציבורית שתדון בנושא: "היה טוב שהוועדה הייתה קמה כבר בתחילת השנה. צריך יהיה למצוא את האיזונים הנכונים"
נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, התייחס היום (חמישי) בכנס "המשק הישראלי לאחר ה-7/10" במכללה למינהל לוועדה הציבורית לבחינת תקציב הביטחון לשנת 2024, שהוקמה לאור הוויכוחים וחוסר ההסכמות בין השרים גלנט וסמוטריץ' סביב הנושא.
"הקמת ועדה ציבורית לבחינת תקציב הבטחון היא צעד נכון לאור הוצאות הביטחון על רקע המלחמה וצרכי הביטחון במבט קדימה", אמר ירון, שהוסיף: "היה מוטב שוועדה כזו כבר הייתה קמה בתחילת השנה אבל טוב שזה סוכם כעת ולוועדה נכונה עבודה רבה וחשובה".
הנגיד התייחס גם להוצאות המלחמה עד כה: "כפי שאמרתי כבר בתחילת ינואר, עלויות המלחמה הביטחוניות והאזרחיות הן משמעותיות, ולפי ההערכות האחרונות שלנו, שעוד ייתכן שיתעדכנו בהמשך, צפויות להסתכם בכ-250 מיליארדי ש"ח בשנים 2025-2023. זהו ללא ספק נטל תקציבי. בנוסף תקציב הביטחון העתידי צפוי לגדול באופן פרמננטי ובעל השפעה מקרו-כלכלית.
"ראוי שהוועדה תבחן תהליכים אלו בראיה רב שנתית כוללת, תוך דרישה מתמדת ממערכת הביטחון להתייעל. כלכלה משגשגת זקוקה לביטחון והבטחון צריך כלכלה משגשגת. לכן אסור שהמלחמה תביא לצ'ק פתוח להוצאות הבטחון הפרמננטיות וצריך יהיה למצוא את האיזונים הנכונים. על הממשלה לוודא לאחר מכן שייווצרו התאמות בתקציב וקביעת גירעון ברמה שתוביל לירידת יחס החוב לתוצר בשנים שלאחר המלחמה".
כאמור, גלנט וסמוטריץ' הגיעו אתמול להסמכה על הקמת הוועדה שתורכב משני נציגים מטעם ראש הממשלה, שני נציגים של שר הביטחון ושני נציגים של שר האוצר, וישתתפו בה באופן קבוע נציגי בנק ישראל, משרדי האוצר והביטחון, צה"ל, מל"ל והמועצה הלאומית לכלכלה. תת-אלוף במיל' יעקב נגל הוא המועמד המועדף על ראש הממשלה נתניהו, גלנט וסמוטריץ' לעמוד בראש הוועדה.
המנדט של הוועדה יהיה להמליץ על גובה התקציב הנדרש, מקורותיו ושימושיו, סדר עדיפויות, בניין הכוח, התעצמות, גובה תקציב, מפת איומים עדכנית וצורכי המשק והכלכלה. כעת יועבר כתב המינוי לחתימת נתניהו והוועדה תכונס ותחל בעבודתה.
סמוטריץ' מסר כי "הקמת הוועדה לבחינת תקציב הביטחון היא צעד חשוב לכלכלה ולביטחון. אירועי 7 לאוקטובר ומלחמת חרבות ברזל שאנחנו מנהלים מאז ערערו רבות מהנחות היסוד שעל בסיסם נוהלו בניין הכוח, ההתעצמות והתקציב של מערכת הביטחון, והדבר מחייב את בחינתם מחדש והתאמתם למפת האיומים העדכנית, תוך איזון נכון בין כלל צרכי המשק והכלכלה ותוך בניית מנגנוני מימוש יעילים לתקציב הביטחון, בשקיפות ותחת בקרה מתמדת.
"תפקיד הוועדה יהיה להמליץ על גובה תקציב הביטחון הנדרש, לסמן את מקורותיו ושימושיו לפי סדרי עדיפויות שיקבעו, ולוודא שכספי אזרחי ישראל ינוצלו באופן מיטבי תוך שמירה על ביטחון המדינה. נוודא בעזרת השם שכך יהיה. יש לכולנו הרבה מה ללמוד ולתקן מאז 7 לאוקטובר, הקמת הוועדה היא צעד ראשון בכיוון הנכון".
