יש גם נשים שמנהלות כתות ומנצלות אחרים: ניקול דיידון, ילידת קליפורניה, ייסדה את OneTaste בסן פרנסיסקו בשנת 2004. החברה התיימרה להתמחות בהעצמה נשית ובחיבור רגשי עמוק אל המפשעה ואל האורגזמות שלך. החברה שיווקה את עצמה כמקדמת תחום "מדיטציית אורגזמה" (OM-ing), פרקטיקה שכללה ליטוף ספציפי של הדגדגן והפות של אישה למשך 15 דקות. לטענת דיידון, התרגול נועד לחזק את חיי המין של נשים ולאפשר להן להתחבר טוב יותר עם בני זוגן המיניים.
הקורסים שהציעה החברה היו יקרים במיוחד, עם מחירים שהגיעו לעתים ליותר מ-7,500 דולר, כאשר גברים נדרשו לשלם תוספת תשלום. למרות המחירים הגבוהים, החברה זכתה לתפוצה רחבה ועד 2017 התרחבה לערים גדולות ברחבי ארצות הברית, כולל ניו יורק, לאס וגאס, לוס אנג'לס ודנוור. התפוצה הרחבה הובילה להכנסות של 12 מיליון דולר, עם למעלה מ-35,000 אנשים שהשתתפו באירועיה.
החברה זכתה לחשיפה תקשורתית גדולה בתחילת שנות ה-2010, כולל הרצאת TED ויראלית של דיידון ופרסום של גווינת' פלטרו באתר ה-Goop שלה. הסיקור התקשורתי של OneTaste צייר אותה בעיקר כארגון מוזר, אם כי לא מזיק במיוחד, בשולי עמק הסיליקון.
בשנת 2013, אתר Gawker פרסם חקירה ארוכה מאת ניטשה טיקו שנקראה "חיי עם כת הדגדגן המרגשת", שהתחילה לחשוף את הצד האפל של הארגון. למרות החשיפה הראשונית הזו, החברה המשיכה לפעול ולהתרחב.
הדברים החלו להשתנות באופן דרמטי ביוני 2018, כאשר בלומברג פרסם תחקיר מעמיק על OneTaste. בתחקיר, 16 עובדים לשעבר וחברי הארגון טענו כי הקבוצה "דמתה לסוג של רשת זנות, כזו שניצלה קורבנות טראומה ואחרים שחיפשו ריפוי". כפי שכתבה הכתבת אלן הואט: "בחוויות של חלק מהחברים, החברה השתמשה בחיזור ומין כדי למשוך יעדים פגיעים רגשית. היא לימדה עובדים לעבוד בחינם או בזול כדי להראות מסירות. ומנהלים לעיתים קרובות הורו לעובדים לקיים יחסי מין או OM זה עם זה או עם לקוחות".
OneTaste הכחישה את הטענות באותה עת וכינתה אותן "מקוממות". התחקיר חשף גם שעובדת תבעה בעבר את החברה בגין תקיפה מינית והטרדה במקום העבודה בשנת 2015, דבר שהוביל להסדר מחוץ לבית המשפט.
התחקיר הוביל למספר סרטים דוקומנטריים, כולל הסרט של נטפליקס משנת 2022 "Orgasm Inc: The Story of OneTaste", ולחקירת FBI שהגיעה לשיאה ביוני 2023 כאשר המייסדת ניקול דיידון (57) ורייצ'ל צ'רוויץ (44), לשעבר מנהלת המכירות, הואשמו בעבירות של עבודת כפייה.
במשפט הפלילי שנערך בבית המשפט הפדרלי בברוקלין, התובעים טענו כי דיידון וצ'רוויץ ניהלו מסע של עשור של כפייה והתעללות מינית. תשעה עובדים לשעבר של OneTaste העידו על האווירה הדמוית כת של החברה, שבה דיידון וצ'רוויץ מניפולו אותם לביצוע מגוון מעשים מיניים.
התובעים טענו שהצמד גייס אנשים שסבלו מטראומה מינית קודמת עם הבטחות שהן יכולות לתקן את הסבל המיני שלהם. התובע שון פרן הסביר לבית המשפט: "העובדים עבדו כי לימדו אותם שהדרך להארה הוא לציית לדרישות של הנאשמות. הם עבדו כי נאמר להם שעשיית דברים שהם מצאו מגעילים מינית היא הדרך לחופש. הם כפו על הקורבנות שלהם לספק שירותים מיניים ללקוחות OneTaste". דיידון עצמה אפילו כינתה את החברה "כת מין" בימים הראשונים, לפי התובעים.
במקרה מזעזע במיוחד, צ'רוויץ גייסה עובדת אחת, קורבן אונס, "לשחזר" את האירוע בפני קהל עבור קורס טאבו, ביצוע מין אוראלי עם בן זוג תוך שנאמר לה "אני אוהב אותך", כפי שאמר לה האנס האמיתי, לפי התובעים. המטרה לכאורה הייתה "לעבור מסלידה לעוררות".
מאחורי הקלעים, המייסדות הנחו נשים צעירות לבצע שירותים מיניים עבור אנשי VIP ולקוחות פוטנציאליים. הצמד המושחת גייס קורבנות פגיעים עם טראומות מיניות קשות להצטרף לשורותיהן, כפה עליהם עבודת מין ללא תשלום והותיר אותם עם חובות.
במקביל לתביעה הפלילית, הוגשה תביעה אזרחית חדשה על ידי עובדת לשעבר המכונה ג'יין דו, שטוענת כי הועסקה בארגון בין השנים 2008-2014 כמומחית וידאו במטה החברה בסן פרנסיסקו. בתביעה נטען כי דיידון וצ'רוויץ השתמשו ב"אמצעי כוח, איומים בכוח, הונאה, ומגוון צורות אחרות של כפייה" כדי לאלץ את העובדת "לעסוק במעשים מיניים מסחריים כצורה של עבודת כפייה עבור הנתבעות".
לטענתה, היא "נאלצה להשתתף במעשים מיניים מסחריים בלתי רצויים עם עמיתיה לעבודה, כ'דרישה' להעסקתה" ולקיים יחסי מין עם לקוחות פוטנציאליים כדי לפתות אותם לתת כסף לחברה. "במהלך תקופתה ב-OneTaste, ג'יין דו נאלצה לקיים יחסי מין עם עמיתים לעבודה כדרך לפתרון בעיות במקום העבודה", נכתב בתביעה.
התביעה מתארת גם כיצד החברה השתמשה בענישה כלכלית ופסיכולוגית כדי לכפות השתתפות: "היא סבלה מהתעללות מילולית, איומים בהוקעה מקהילת OneTaste, כינויים והענשות כספיות אם לא השתתפה בסשנים או במדיניות החברה שדרשה ממנה לקיים יחסי מין עם חברים אחרים כדי 'להרגיע מתחים בעבודה'".
בנוסף, "כאשר חברי OneTaste סירבו להשתתף בפעילויות מיניות, הנתבעים ועובדיהם וסוכניהם נזפו, השפילו, ביישו ומנעו תשלום מחברי OneTaste", נאמר בתביעה.
עורכי הדין של הנאשמות טענו שהעובדים והחברים פעלו בהסכמה מלאה והציעו למשתתפים "יוגה עם טוויסט" בסביבה הסכמית. ג'ניפר בונג'ין, עורכת הדין של דיידון, אמרה לחבר המושבעים: "עכשיו הם [העובדים לשעבר] נשואים ויש להם ילדים ולא רוצים שהשכנים שלהם ידעו מה הם עשו בשנות ה-20 שלהם. באותו זמן, הם נהנו מאוד. אנשים בוגרים קיבלו החלטות בוגרות שהם לא רוצים לעמוד מאחוריהן כעת".
סליה כהן, עורכת הדין של צ'רוויץ, טענה במהלך הטיעונים הסופיים: "הממשלה ניסתה לזעזע אתכם לגבי מין, אורגזמה, התנהגות כפויה… אבל אף עד אחד לא בא לדווח על פשע… איש לא הגיש דו״ח למשטרה. איש לא התקשר ל-FBI. איש לא התקשר לומר שנכפו עליו מין או עבודה".
עורך הדין של צ'רוויץ, מייק רובוטי, הוסיף: "אף אחד לא שם אקדח לראש של מישהו כדי לגרום להם לעבוד, הם נשארו כי הם האמינו בחברה. הם נהנו, והם קיימו יחסי מין. דלת היציאה הייתה תמיד פתוחה".
לאחר ארבעה שבועות של משפט ו-12.5 שעות של דיונים שנמשכו על פני יומיים, דיידון וצ'רוויץ נמצאו אשמות ביום שני בקשירת קשר לביצוע עבודת כפייה. הן עומדות בפני עונש מרבי של 20 שנות מאסר.
התובע הפדרלי של ברוקלין ג'וזף נוסלה הגיב להרשעה: "פסק הדין של המושבעים חשף את דיידון וצ'רוויץ על מי שהן באמת: רמאיות ששיקרו לקורבנות פגיעים, על ידי הבטחות ריקות של העצמה מינית ורווחה רק כדי לתמרן אותם לביצוע עבודת מין לטובת הנאשמות".
עורכי הדין של דיידון וצ'רוויץ הביעו "אכזבה עמוקה" מההחלטה ונשבעו להילחם בפסק הדין. כהן, רובוטי ובונג'ן הצהירו בהצהרה משותפת: "אנו מאמינים בחפותן של מרשותינו ומצפים להמשיך את המאבק הזה בערעור. המקרה הזה העלה נושאים משפטיים חדשים ומורכבים שידרשו בדיקה על ידי המעגל השני. אנו מוצאים השראה במרשותינו, ניקול ורייצ'ל, שהראו כוח מדהים לאורך כל התהליך".
