האם אנחנו בדרך לאחת השערוריות הגדולות בתולדות הספורט האולימפי, ועוד כשישראל ניצבת במרכז הפרשה? זה יותר משנתיים מתנהל בבית המשפט דיון שיכול להשפיע על ענף ההתעמלות האמנותית בישראל, אבל גם בעולם כולו.
בתקופה הקרובה אמורים הדברים להתכנס לכדי החלטה של בית המשפט, ואנחנו מביאים לראשונה את התמלילים מהדיונים מאחת הפרשות המסעירות בספורט האולימפי בשנים האחרונות. החומרים שמופיעים בתיק כוללים אינספור האשמות וחשדות: שחיתות, שוחד, זיוף מסמכים, קנוניות בינלאומיות ושערוריות ספורטיביות. זהו סיפורם של איגוד ההתעמלות הישראלי, בכירי האיגוד, מאמנת לשעבר בשם איילת לויט, ותביעה שמתגלגלת בבית משפט השלום בפתח תקווה ויכולה להשפיע על הספורט האולימפי כולו.
הסיפור הזה מתחיל באוקטובר 2021, רגע אחרי שלינוי אשרם עשתה את הבלתי ייאמן וזכתה במדליית הזהב בהתעמלות אמנותית במשחקים האולימפיים בטוקיו. אז פנתה איילת לויט, מאמנת לשעבר ואמה של המתעמלת לשעבר אופיר דיין, לגורמים הבכירים ביותר בהתעמלות הבינלאומית – כולל נשיא איגוד ההתעמלות הבינלאומי וראש קרן האתיקה של ההתעמלות העולמית – ושיגרה להם מכתב ובו האשמות חמורות. במכתבה העלתה לויט טענות קשות על קנוניה לכאורה שהתרחשה במשחקים האולימפיים בטוקיו.
לטענתה, איגוד ההתעמלות האמנותית הישראלי שיתף פעולה עם מקבילו מאזרבייג'ן כדי להבטיח שהמתעמלות של שתי המדינות יקבלו ציונים גבוהים יותר בתחרויות. מהצד האזרי מדובר היה במתעמלות הקבוצתיות של המדינה, ובצד הישראלי התרכזו בתחרות היחידות שבה השתתפה אשרם – לטענתה, לכאורה "יד רוחצת יד" לרווחת שתי המדינות.
לא עבר זמן רב, והעניינים הגיעו לבית המשפט. איגוד ההתעמלות, יחד עם שרית שנער, מנכ"לית האיגוד, וכנרת צדף, יו"ר האיגוד בעת המשחקים בטוקיו וכיום יו"ר מרכז "הפועל" ואחת הנשים החזקות בספורט הישראלי, הגישו תביעת לשון הרע נגד לויט, בטענה כי היא הפיצה שקרים וזייפה עובדות שפגעו בשמם הטוב. לויט נתבעת על סכום של 870 אלף שקלים, ולטענת התובעים, מדובר בנזק עצום שנגרם לכאורה למוניטין של האיגוד בארץ ובעולם, וכמובן גם לכל הגורמים שהואשמו באופן אישי.
עורך הדין ניר קהת, המייצג את האיגוד, לא נותר אדיש בהגנה על מרשיו. "הנתבעת שולחת מכתב לנשיא ולמזכ"ל של התאחדות ההתעמלות הבינלאומית, ובה היא מעלה טענות שאוזניים תצילנה כשהן שומעות אותן", הוא אמר במהלך הדיונים. "הדברים שפורסמו הם טענות מזעזעות שמציבות פגיעה חמורה במוניטין של האיגוד, במנכ"לית שלו וביו"ר שלו. הנתבעת לא הסתפקה במכתב, אלא הפיצה אותו והביאה אותו לידיעת כל העולם".
הסיפור מסתבך
אם היה מדובר במכתב אחד בלבד, ייתכן שהסיפור היה מסתיים שם. אך לויט לא הסתפקה בכך והמשיכה לקדם את טענותיה במדיה החברתית ובראיונות לתקשורת. היא טענה שכל מעשיה נבעו מרצון לחשוף שחיתות אמיתית שקיימת באיגוד, ולהגן על המתעמלות הצעירות שמקריבות את חייהן למען הענף.
לויט לא חיכתה שהאיגוד יתקוף אותה במערכת המשפטית – היא הכינה את כל התשובות שלה מבעוד מועד. בתשובתה לכתב התביעה היא הכחישה כל כוונה לפגוע בתובעים, וטענה שכל מה שעשתה נבע מאמונה כנה שהיו אי־סדרים קשים בהתנהלות השיפוט בתחרויות הבינלאומיות.
לדיונים בבית המשפט הגיעה לויט עם אוסף גדול של ראיות לכאורה. במהלך אחד הדיונים, היא חשפה טענות חדשות על שוחד שהתרחש לכאורה באליפות העולם בהתעמלות ב־2019, שם חולקו לטענתה מתנות יקרות ערך לשופטים מצד נציגי איגוד ההתעמלות הישראלי.
"כנרת הלכה וזייפה את החתימות שלי, וזייפה צ'קים כדי לרכוש תכשיטים לתחרות אליפות העולם", היא טענה בפני בית המשפט. "מדובר בתכשיטים בשווי אלפי דולרים, זהב ויהלומים. כל זה נעשה במטרה לרכוש את לב השופטים". לויט טענה כי המהלך הזה היה חלק ממערכת שוחד רחבה שנמשכה לאורך שנים רבות, ותיארה כיצד נציגי איגוד ההתעמלות הישראלי ניהלו יחסים קרובים עם שופטים בינלאומיים כדי להבטיח שהנבחרות הישראליות והאזריות יקבלו את הניקוד הנדרש כדי לזכות בתחרויות.
אם האשמות השוחד והקנוניה לא היו מספיקות, הרי שהפרשה קיבלה ממדים של סיפור כמעט דמיוני, כאשר באיגוד ההתעמלות, בהנהגת שרית שנער וכנרת צדף, לא נותרו חייבים והגיבו בצורה שלא משתמעת לשתי פנים. "הטענות של לויט הן שקרים מוחלטים", טענו התובעות. "מדובר בהשמצות חסרות בסיס שנועדו לפגוע בי ובכנרת אישית, ובעיקר לפגוע במוניטין של איגוד ההתעמלות".
לטענתן, לא היתה כל קנוניה עם האזרים, והכל נעשה כדין. הן תיארו את ההאשמות של לויט כחלק ממסע אישי שלה לנקום בראשי הענף. עורך דין קהת הוסיף וטען כי לויט מנסה להשתמש במערכת המשפט כדי להפיץ את עלילותיה. "הנתבעת משתמשת בתביעה הזו כמקפצה לזרוק האשמות חסרות בסיס לכל עבר, תוך כדי הטלת בוץ במערכת המשפטית", הוא אמר.
ככל שהמאבק המשפטי נמשך, הסיפור מסתבך והולך. לויט לא הסתפקה רק בטענותיה בבית המשפט, אלא הגישה תלונה רשמית לאיגוד האתיקה הבינלאומי, שהודיע כי הוא פתח בחקירה על פי הטענות שהעלתה. לפי לויט, מדובר בחקירה בינלאומית שבה מעורבים לא רק האיגודים בישראל ובאזרבייג'ן, אלא גם ברוסיה ואיגודים נוספים. לדבריה, הפרשה הזו חוצה גבולות וכוללת בתוכה שחיתות שיטתית בענף ההתעמלות האמנותית.
"יש פה קנוניה שמערבת שוחד, ניגודי עניינים, ותן־וקח שמתבצעים על גבי המתעמלות שלנו", טענה לויט באחד הדיונים. היא הוסיפה כי החקירה של איגוד האתיקה עשויה לחשוף עובדות חמורות שקשורות לאופן שבו מנוהלות התחרויות.
התצהיר שטרף את הקלפים
במהלך אחד הדיונים בשנה החולפת, הציגה לויט מסמך מטעם איגוד האתיקה העולמי, ובו נכתב כי החקירה עדיין פתוחה ומתבצעת על פי הנחיות בינלאומיות. "קיבלתי הודעה רשמית מאיגוד האתיקה העולמי שמתנהלת חקירה פתוחה נגדם על עבירות משמעת של שוחד והטיית תחרויות", סיפרה לויט בבית המשפט. היא הדגישה כי מדובר בחקירה משמעותית שעשויה לשנות את אופן התנהלות הענף בעולם כולו. בדיון אחר, לויט ביקשה לעכב את ההליכים המשפטיים, בטענה שהחקירה הפלילית של המשטרה והחקירה הבינלאומית עדיין נמשכות, ולכן יש לעכב את ההליך האזרחי עד להשלמת הבדיקות.
עם זאת, השופט אמיר לוקשינסקי־גל דחה את בקשותיה, בטענה שאין כל הצדקה לעיכוב ההליכים האזרחיים, במיוחד לאחר שהמשטרה הישראלית הודיעה כי היא סוגרת את התיק הפלילי. "אין לי שום סיבה לעכב את ההליכים, והם צריכים להימשך", אמר השופט בדיון. "אני מבין שגברתי מתכננת לנקוט הליכים נוספים מול המשטרה והגורמים הבינלאומיים, אבל במסגרת ההליך האזרחי עלינו להתקדם".
לויט, לעומת זאת, טענה כי יש בידה הקלטות רבות ומסמכים נוספים שעליה לתמלל ולהציג, דבר הדורש זמן נוסף. "יש לי מעל 130 הקלטות שצריכות תמלול, כל דבר שאני יודעת ממה שקרה שם הגיע אלי מההקלטות האלה", הסבירה לויט. השופט נתן לה ארכה נוספת להגשת תצהירים, אך הדגיש כי כל עיכוב נוסף בהגשת המסמכים עשוי להוביל לסנקציות כבדות. גם לאחר שהתקבלה החלטה עקרונית לסגור את התיק בסוף השנה שעברה, תצהיר שהגישה לויט במשטרה טרף את הקלפים והשאיר את התיק פתוח.
בבקשתה מציינת לויט, כי מאז פרוץ המלחמה ב־7 באוקטובר התקשתה להתרכז בהכנת התצהירים. "לא יכולתי לחשוב שורה אחת ובוודאי לא לכתוב שורה אחת נגד ישראל", כתבה. לויט, אם לארבעה המשרתים בצה"ל, מתארת את החשש היומיומי לשלומם במהלך המלחמה. לאחרונה התבשרה כי תלונתה במשטרה, שנסגרה בעבר, תיבחן מחדש על ידי פרקליטות המחוז.
באופן חריג, מבקשת לויט מבית המשפט לאפשר לה להגיש את הראיות והתצהירים בשלבים, תוך התחשבות במגבלותיה הרפואיות. "אינני מבקשת להתחמק מהדין", הדגישה, "אני רוצה להגיע לחקר האמת ושהספורט האולימפי יקיא מתוכו את הענף המזהם את בסיס זכות הקיום והמשמעות הערכית שיש לספורט האולימפי".
דיון נוסף בנושא צפוי להתקיים בעוד שבוע בדיוק (3.11). אם הטענות שלפיהן ההצלחות הישראליות על מזרן ההתעמלות האמנותית נקנו בכסף – יהפכו לנכונות, הרי שאנחנו בפתחה של סערה בינלאומית בענף. ואם לא, עולה השאלה מה היה דחוף למאמנת אחת בישראל לצאת למסע ציד נגד ענף שלם, ועוד אחד הפופולריים ביותר במשפחה האולימפית הישראלית, שהביא למדינה כל כך הרבה כבוד?
