נר חרס נדיר מהתקופה הרומית המאוחרת, המעוטר בסמל המנורה, המחתה והלולב, נחשף לאחרונה במהלך חפירה ארכיאולוגית של רשות העתיקות ליד הר הזיתים.
הממצא הייחודי, אשר לפי סימני הפיח על פייתו, שימש למאור לפני כ-1,700 שנים, מספק הצצה מרתקת לחיי התרבות והדת של היהודים בתקופה זו.
"איכותו האמנותית של הנר, שנמצא בשלמותו, יוצאת דופן ונדירה באיכותה", אומר מיכאל טשרנין, מנהל החפירה מטעם רשות העתיקות. "המנורה, מחתת הקטורת והלולב הם סמלים הקשורים לזיקת האוכלוסייה היהודית לבית המקדש".
לדבריו, הממצא שנחשף מפתיע במיוחד, מאחר שמתקופה זו ישנן מעט מאוד עדויות לקיומו של יישוב יהודי בירושלים ובסביבתה.
"לאחר דיכוי מרד בר כוכבא על ידי הקיסר הרומי אדריאנוס בשנת 135 לספירה היהודים גורשו מהעיר. הנר מהר הזיתים עשוי להיות עדות חומרית, אשר אולי פותחת צוהר לאפשרות של נוכחות יהודית סביב ירושלים במאות השלישית-רביעית לספירה", הוא הסביר.
לדברי בנימין סטורצ'ן, ארכיאולוג חוקר ברשות העתיקות, הנר משתייך לסוג המכונה "נרות בית נטיף", על שם שרידי בית היצור שנחשף בשנות ה-30' באזור בית שמש של היום.
פיית הנר וכתפיו מעוטרות בדגמים גיאומטריים ובמרכז הנר מופיע עיטור המנורה, שלה שבעה קנים ובסיס בן שלוש רגליים. נרות שמן עם עיטור מנורה הם נדירים ביותר, וכמוהם מוכרים באוצרות המדינה בודדים בלבד, קל וחומר נרות מטיפוס בית נטיף.
להערכתו, בחירת הסמלים על הנר אינה מקרית. "מדובר בעדות מרתקת לקשר בין חפצי היום-יום לבין עולם האמונה של תושבי ירושלים העתיקה. יתכן שהנר היה שייך ליהודי, אשר רכש את הנר בגלל שייכותו הדתית והזיכרון לבית המקדש", הוא הסביר. "ניכר, כי הקדר שיצר את הנר הקדיש זמן ומאמץ לעיטורו". עוד עולה מהבדיקה, כי הנר הוכן בעדינות וגולף לפרטי פרטים.
"הנר הוכן בתבניות דפוס עשויות אבן גיר רכה, כאשר העיטור המופיע עליו, גולף בפנים התבנית באמצעות מקדחים ואזמלים. התבניות היו עשויות שני חלקים (עליון ותחתון). לצורך יצירת הנר, הצמיד הקדר את הטין הרך אל דפנות התבנית ולאחר ששני חלקי הנר התייבשו, הם חוברו יחדיו", הוא הסביר עוד. "לבסוף נצרף הכלי, וניתן היה להשתמש בו. שיטה זו, של ייצור הנרות בתבניות, אפשרה עיצוב מוקפד יותר, וכן הוספת עיטורים, עדינים ומפורטים. מנורת המקדש הייתה סמל יהודי כבר בתקופת בית שני. עם זאת, לאחר חורבן בית המקדש, דימוי המנורה הפך לאייקון חשוב בזיכרון הקולקטיבי של היהודים בארץ ובתפוצות".
לדבריו, לעתים, הופיע דימוי המנורה על גבי חפצים אישיים כמו נרות שמן, אשר – בהיותם כלי תאורה, אולי עוררו תחושה של הדלקת המנורה בפועל".
לדברי שר המורשת, הרב עמיחי אליהו, "נר שמן ייחודי זה, הנושא באופן מרגש את סמלי המקדש, מחבר בין אורות העבר לבין חג החנוכה של ימינו, ומבטא את הקשר העמוק ורב השנים של עם ישראל למורשתו ולזיכרון בית המקדש".
הנר הנדיר מוצג לראשונה לציבור בחג החנוכה, לצד תבניות אבן ששימשו ליצור נרות. זאת, כחלק מסיורים ופעילויות שיתקיימו בקריה הלאומית לארכיאולוגיה של ארץ ישראל על שם ג'יי וג'יני שוטנשטיין, לכבוד ועידת המורשת שמארגן משרד המורשת.
