מאז תחילת מלחמת חרבות ברזל, העדה הדרוזית, שהיא חלק בלתי נפרד מהחברה הישראלית וכוחות הביטחון, משלמת מחיר כבד. 12 חיילים דרוזים נפלו בקרבות, והבכיר שבהם, אל"ם אחסאן דקסה ז"ל, מח"ט חטיבה 401, נפל בקרב בג'באליה ביום ראשון האחרון, כשהוא בן 41 בלבד. דקסה, שזכה להוקרה רבה במהלך שירותו, הובא למנוחות אתמול בדלית אל כרמל, שם ליוו אותו אלפים, ביניהם שר הביטחון יואב גלנט, קצינים בכירים ובכירי העדה הדרוזית, שהספידו את תרומתו העצומה למדינה.
יושב ראש ארגון יד לבנים הדרוזיים, ד"ר רמזי חלבי, סא"ל (מיל') ואב שכול בעצמו, הדגיש את המחיר הכבד שהעדה משלמת לצד הצורך הדחוף בשוויון זכויות מלא עבור בני העדה. "אני רוצה שנעשה הכל כדי להיות שווים בזכויות. אני בעד לנהל את המאבק לשוויון בתקציבים ובמעמד, במיוחד לנוכח חוק הלאום, שמשאיר את העדה הדרוזית מחוץ להגדרה המרכזית של מדינת ישראל״, אמר והתייחס לחוק הלאום, שמוביל לתחושת קיפוח בקרב דרוזים רבים: ״השיח על חוק הלאום ועל שוויון הזכויות גובר בעת שנופלים בנינו, מאחר שהקרבתם היא ביטוי לתרומת העדה הדרוזית לעם ישראל ולמדינת ישראל״.
לדבריו, חוק הלאום אומנם לא נחקק בכוונה נגד העדה הדרוזית, אך העובדה שהדרוזים לא נכללו בו פוגעת בתחושת השותפות והשוויון. "העדה הדרוזית נשארה בצד וזה כמו הסרט 'שכחו אותי בבית'. הגיע הזמן למצוא הגדרה הולמת לאלה שאינם יהודים, אבל נתנו את היקר להם מכל למען המדינה. אנחנו אוהבים את המדינה ורואים בה את מולדתנו היחידה״.
המפגש הטרגי עם מותם של חיילים דרוזים, כמו נפילתו של אל"ם דקסה, מעלה מחדש את השאלה על מעמד העדה בחברה הישראלית. "המחיר שאנו משלמים מזכיר שכולנו ישראלים״, אמר ד"ר חלבי. "אין ספק שהעדה הדרוזית משלמת מחיר כבד וזה דורש הכרה ושוויון. ישנה שותפות עמוקה בין העדה הדרוזית לעם ישראל. אנחנו רואים את המדינה כמדינתנו, המולדת שלנו וחובתנו להגן עליה״.
יו"ר יד לבנים הדגיש את התחושה שבני העדה מרגישים שהם חלק בלתי נפרד מהחברה הישראלית, אבל מצפים גם להרגיש שוויון מלא בזכויות. "אנחנו נאבקים כמנהיגי ציבור כדי שאנשי העדה יהיו שווים במדינה״, אמר.
היו"ר אף התייחס לשותפות המיוחדת של העדה הדרוזית במדינת ישראל והתרומה ההיסטורית שלה להגנת המולדת. "433 חללים דרוזים נפלו על הגנת המולדת מאז קום המדינה", הוא ציין, והוסיף כי תחושת השוויון הלאומית צריכה להיות זהה לכולם. "אנחנו רוצים שהמדינה תגדיר את מעמדנו באופן הולם, במיוחד למי שנותן את הכל למען המדינה״.
עוד קרא להפריד בין דת ומדינה בכל הנוגע למעמד אזרחי והכרה בחברה הדרוזית. "הדת הדרוזית הוכיחה את עצמה ככזו שיודעת להניח את הדת בצד, כאשר זה נוגע לשירות המדינה. מדינת ישראל היא קודם כל מדינה ויש לפעול על פי הזהות הישראלית המשותפת לכולנו, ולא לפי הדת״.
ד"ר אמיר חניפס, יו"ר התנועה הדרוזית לדמוקרטיה ושוויון, מהכפר עוספיא, הצטרף לביקורת על מצב העדה והזכיר את הסערה סביב חוק הלאום: "מצד אחד, אנחנו חלק בלתי נפרד מהחברה הישראלית, שותפים מלאים במאמץ המלחמה ובהחזרת הביטחון. ומצד שני, אנחנו מתמודדים עם תחושת הזנחה ואטימות מצד הממשלה״.
לדבריו של חניפס, סוגיית השוויון וההכרה בעדה הדרוזית צפה מחדש רק כאשר ישנם נופלים דרוזיים. "הפוליטיקאים באים להלוויות, מדברים על ברית הדמים והקשר העמוק בין העדה למדינה, אך ברגע שהם עוזבים – הנושא נשכח. התחושה היא שחלקם באים כדי לעשות סיבובים פוליטיים ולא כדי לטפל בתחושת הקיפוח שנוצרה כתוצאה מחקיקת חוק הלאום".
חניפס הוסיף, כי חוק הלאום וחוק קמיניץ יוצרים תחושת עוול בקרב בני העדה. "החוק נותן עדיפות ברורה לאזרחים יהודים מבלי להעניק מעמד דומה לכל מי שרואה עצמו ישראלי, אבל אינו יהודי. אין לנו עניין לשנות את אופייה היהודי של המדינה, אך אנו דורשים שערך השוויון יכלול גם את אלה שרואים בעצמם ישראלים מלאים״.
חניפס התייחס לקשר ההיסטורי העמוק בין העדה הדרוזית לעם ישראל, וציין כי העדה מהווה בני ברית אמיתיים מזה דורות. "הדרוזים היו בעלי ברית נאמנים לעם ישראל מאז תקופת משה רבנו, ואין קבוצה אחרת כמוהם. במקום לדחוק אותנו החוצה, צריך לחבק אותנו, להוקיר את נאמנותנו ולהראות שהמדינה יודעת לחבק את אלה הנאמנים לה״.
