רק 6.9% מבתי האב בחברה הערבית מחוברים לסיב אופטי, ורק 63% מחוברים לאינטרנט בחיבור קווי, כך עולה מסקר שנערך לאחרונה ונחשף בוועידת דיגיטל בחברה הערבית. עוד נחשף בוועידה כי רמת האוריינות הדיגיטלית בחברה הערבית נמוכה יותר, כאשר לדוגמה ל-31% מהנשאלים בחברה ערבית השיבו כי אין להם כתובת דואר אלקטרוני ו-19% מהנשאלים היו קורבנות לניסיונות גניבת מידע ברשת.
בסקר שנערך בחברה הערבית בחודש האחרון הסתבר כי ל-63% מבתי האב מחוברים לאינטרנט בחיבור קווי ורק 6.9% מחוברים ע"י סיב אופטי. 25.2% מחוברים לאינטרנט על ידי חיבור סלולארי. בפילוח גאוגרפי מסתבר כי בנגב 51.1% מחוברים בחיבור קווי ו-42% בחיבור סלולארי. לעומת זאת בערים המעורבות 17.3% מחוברים בסיב אופטי. כותבי המחקר מייחסים את ההבדל לקרבה לחברה היהודית. 19% מבתי האב הנוצרים ו-18% מבתי האב הדרוזים מחוברים בסיב אופטי. מהסקר עולה כי 29% מבין המחוברים בחיבור סלולארי בחרו בו בעטיו של מחסור בתשתית ו-28% בשל העלות הנמוכה של החיבור.
בזק היא ספק האינטרנט הביתי המרכזי בחברה הערבית (59%). אופיו של החיבור משפיע על איכות האינטרנט. למעלה מ-40% ממשקי הבית הערבים גולשים במהירות איטית מהמקובל בישראל (מהירות גלישה ממוצעת בישראל 180 מגה). 27.5% גולשים במהירות מעל 40 מגה, 30.4% גולשים במהירות 5-40 מגה.
על-פי הסקר 48% מרוצים מקליטת סלולארי ביישוב, ו-54.3% מרוצים מאיכות אינטרנט בבית, בחברה היהודית שיעור המרוצים הוא 56%. גם כאן יש משמעות לאזור מגוריהם של הנשאלים. בנגב 36.4% ערבים מרוצים לעומת 53% מיהודים. במחוז מרכז 39% מרוצים מאיכות האינטרנט, 51% במחוז חיפה, ו-49% בצפון. ל-30.8% מהנשאלים יש 5-6 מכשירים מחוברים לאינטרנט בבית. ל-29.1% יש 3-4 מכשירים. ל-92% יש מכשיר טלפון נייד חכם ו-71% יש מחשב נייד.
המחקר הוצג בוועידת הדיגיטל הראשונה בחברה הערבית של איגוד האינטרנט הישראלי שנערכה באום אל פחם ביום שני (10/6). חסאן טוואפרה, ראש הרשות לפיתוח כלכלי, אמר בכנס כי 64 מיליון שקלים הוקצו למערך הדיגיטל בתכנית החומש (החלטת ממשלה 550). אך ב-2022 הוצאו 40 מיליון שקלים וב-2023 רק 6.5 מיליון שקלים. לדבריו 68 רשויות מקומיות קיבלו תקציב לטובת המערך הדיגיטלי ונערכו 750 הדרכות בנושא ל-14 אלף מודרכים.
בנוסף פירט טוואפרה את מצב פריסת הסיבים האופטיים ב-205,000 משקי בית בישובים הזכאים במסגרת תכנית "תקדם". בזק פרסה סיבים ל-44 אלף משקי בית ועד סוף 2025 תפרוס ל-88 אלף נוספים. חברות אחרות פרסו סיבים ל-23 אלף משקי בית ועד סוף 2024 תפרוסנה ל-22,000 משקי בית נוספים. הוא הוסיף כי טרם נקבע מועד לפריסת סיבים ל-28 אלף משקי בית.
על-פי מחקר של מריאן תחאוכו ב-2021 כשליש מהחברה הערבית לא היה מחובר לאינטרנט, כיום על-פי איגוד האינטרנט הישראלי 90% מהחברה הערבית מחוברים לאינטרנט.
מעבר לפער המצטמצם בתשתיות האינטרנט בין הערבים ליהודים, מצביע המחקר של פערים באוריינות דיגיטלית בשימושיות של האינטרנט באוכלוסיות השונות. על-פי הסקר האפליקציה הנפוצה ביותר בחברה הערבית היא וואטסאפ. 93% מהנשאלים הצביעו עליה כאפלקציה המרכזית שלהם. אחריה נמצאים יוטיוב (78%), מנועי חיפוש שונים (76%), פייסבוק (69%), אינסטגרם (64%) וטיקטוק (63%).
שיעור מחשבים בערבית בבית ספר עכו (צילום ארכיון: משה שי/פלאש90)
לטענת החוקרים תמונה זו מעידה על רמת אוריינות דיגיטלית נמוכה עד בינונית. נתוני השימוש ברשת מאששים מסקנה זו. 81% מהנשאלים ציינו כי השימוש העיקרי שלהם באינטרנט הוא ברשתות החברתיות, 68% הצביעו כי השימוש המרכזי הוא להתעדכן בחדשות ובאקטואליה. 64% משתמשים ברשת בעיקר על מנת לשמוע מוסיקה ולצפות בסרטונים.
לעומת השימוש הפסיבי (צריכת מידע) ברשת נתוני השימוש האקטיבי נמוכים יותר. שירותי בנקאות הם הנפוצים ביותר (67%). אחריהם נמצאים שירותי הבריאות ברשת (63%). 53% משתמשים ברשת בעיקר לשלם חשבונות ו-51% לערוך קניות. דווקא שני השימושים שהתפתחו בשנים האחרונות נמצאים בתחתית הרשימה, 49% משתמשים ברשת על מנת לקבל מידע מאתרי הממשלה ו-37% בעיקר לומדים דרך הרשת.
32% מהנשאלים גולשים בממוצע שעתיים ביום. 27% גולשים בין שעתיים לארבע שעות ביום בממוצע. 22% גולשים באינטרנט ארבע עד חמש שעות ביום בממוצע. החוקרים מצאו שככל שגיל הנשאלים עולה זמן הגלישה הממוצע יורד וככול שהנשאל משכיל יותר הוא כנראה יגלוש יותר באינטרנט.
על מנת לאשש את מסקנתם לגבי רמת האוריינות הדיגיטלית הבינונית-נמוכה בדקו החוקרים את נתוני השימוש בדואר אלקטרוני בחברה הערבית. ראשית נמצא כי ל-31% מהנשאלים אין דואר אלקטרוני או שהם לא משתמשים בו. מבין בעלי דואר אלקטרוני 89% משתמשים בו בעיקר לצרכי קשר עם חברים ומשפחה. 62% משתמשים בדוא"ל לצרכי עבודה.
נושא נוסף שנבדק במחקר הוא מידת החשיפה לפגיעות ברשת. 19% מהנשאלים היו קורבנות לניסיונות דיוג (פישינג, גניבת מידע ברשת), ל-18% מהנשאלים פרצו לחשבונות ברשת או היו קורבן למתקפת וירוס. 12% היו קורבנות להתחזות, 11% היו קורבנות לבריונות ברשת ו-8% לנסיונות סחיטה ברשת.
לדברי ד"ר מנדלס החברה הערבית חשופה לפגיעות באינטרנט בעטיה של רמת אוריינות דיגיטלית נמוכה וליכולת להיות ביקורתי כלפי המידע ברשת. 55% מהנשאלים רואים במשטרת ישראל (מוקד 105) כתובת לפנייה במקרה של פגיעות ברשת. 20% היו פונים למערך הסייבר הלאומי (מוקד 119). 13% היו פונים לבן משפחה ו-13% נוספים לא היו מדווחים כלל במקרה של פגיעה ברשת.
לדברי ד"ר יונתן מנדלס, ממובילי המחקר, לרמת אוריינות דיגיטלית נמוכה השפעות מרחיקות לכת בתחומי העבודה, החינוך וגישה לשירותי הממשלה. לפיכך פערים דיגיטליים משעתקים ולעיתים אף מגדילים פערים כלכליים וחברתיים.
