שר האוצר בצלאל סמוטריץ' מעכב את העברת התקציב לרכישת חימושים ואמצעי לחימה הדרושים לצה"ל ולמערכת הביטחון ללחימה המתקיימת בימים אלה, כך נודע ל"ישראל היום".
מדובר בתקציב של כ-6 מיליארד שקלים, שכמעט מחצית ממנו מיועדת לרכישת חימושים אוויריים לכלי טיס מסוימים שפועלים ללא הפסקה מאז החלה המלחמה, כמחצית למיירטי מערכת כיפת ברזל, ועוד סכום מסוים מיועד למערכות נוספות.
מדובר ברכש חימוש כחול-לבן מתעשיות ביטחוניות ישראליות, כמו התעשייה האווירית ורפאל. כיוון שמדובר בחברות עסקיות, הן צריכות לדווח על רווחים והפסדים ואינן יכולות לממן את צה"ל עד שהתקציב יעבור. כדי לצייד את צה"ל בזמן עליהן לקבל את התשלום כדי שיוכלו להתחיל בהזמנת חומרי הגלם וההכנות לטובת ייצור אמצעי הלחימה.
הוועדה שעשויה להשפיע על מבנה צה"ל
6 מיליארד השקלים שמעכב שר האוצר הם מתוך תקציב שנתי של 160 מיליארד שקלים שכבר אושר למערכת הביטחון השנה לצורכי המלחמה. אך חרף האישור משרד האוצר כאמור מעכב את העברת מלוא הסכום כדי לאלץ את מערכת הביטחון להקים ועדה ציבורית לבחינת תקציב הביטחון.
משיקולים שונים, שיש הטוענים כי נגועים בהם לא מעט שיקולים פוליטיים, דורש סמוטריץ' להקים ועדה ציבורית שתהיה מורכבת ממומחי ביטחון וכלכלה, שתבחן את תקציב הביטחון. אלא שסמוטריץ' דורש שהוועדה לא רק תבחן את תקציב הביטחון, אלא שיהיה לה מנדט לקבל החלטות בנוגע לתקציב, שישפיעו על מבנה צה"ל.
נזכיר כי סמוטריץ' מעכב גם את ההחלטה בנוגע לרכישת טייסות קרב מארצות הברית, למרות שמדובר בכסף אמריקני מכספי הסיוע שמשולם לחברות אמריקניות. לתפיסת השר סמוטריץ', מערכת הביטחון כשלה ב-7 באוקטובר, ולכן נכון שגוף חיצוני יבחן את הדברים. אלא שבמערכת הביטחון טוענים מנגד כי מי שקבע מאז ומעולם את תוכנית העבודה של מערכת הביטחון הוא צה"ל ומשרד הביטחון, והתוכנית תמיד אושרה ותאושר על ידי הדרג המדיני, ולא ייתכן שמשרד האוצר יקבע, למשל, כמה חטיבות על צה"ל להחזיק ובאיזה מטוס צריך חיל האוויר להצטייד.
כמו כן, אין זה סוד שמאז תחילת המלחמה, ובחודשים האחרונים ביתר שאת, ישראל נמצאת במעין אמברגו נשק, כאשר לא הרבה מדינות מוכנות למכור לה אמצעי לחימה. לפיכך מערכת הביטחון מסתמכת בעיקר על ארצות הברית ועל ייצור כחול-לבן. אלא שכתוצאה מההתנהלות של שר האוצר כעת לא רק שהעולם מחרים את ישראל, אלא שוויכוחים פנימיים ופוליטיים מעכבים גם את רכש אמצעי הלחימה מהתעשיות הביטחוניות הישראליות.
טונים גבוהים בקבינט
הוויכוח בין סמוטריץ' למערכת הביטחון עלה לטונים גבוהים בקבינט בשבוע שעבר, כאשר סמוטריץ' טען כי מערכת הביטחון בזבזנית, כושלת ובעיקר נכשלה ב-7.10. אלא שעיכוב העברת התקציב עלול לפגוע במאמץ המלחמתי ובייצור אמצעי הלחימה הדרושים כאן ועכשיו לטובת המלחמה בעזה והמוכנות ללחימה בצפון.
נזכיר כי השר סמוטריץ' מעכב גם את ההחלטה על רכש טייסות קרב מסוג F35 ו־F15, ואם לא תתקבל החלטה בתוך זמן קצר, תאבד ישראל את המקום שנשמר לה בפס הייצור בארה"ב. המשמעות היא דחיית אספקת מטוסי הקרב הדרושים לחיל האוויר בכשלוש שנים, ובפועל – פגיעה קשה מאוד בביטחון ישראל.
שר הביטחון יואב גלנט התייחס לפני כשבועיים לעיכוב ברכישת הטייסות מארה"ב ואמר: "אם לא נשלים את תהליך רכישת הטייסות מארה"ב (טייסת ה־F15 וטייסת ה־F35) תוך חודש – קבלת המטוסים תתעכב בשלוש שנים, ותעלה את המחיר עבור מדינת ישראל במיליארד שקלים נוספים. עיכוב הרכש הוא פגיעה בביטחון ישראל".
עוד ציין כי "התפיסה הישראלית שלפיה אפשר לספק ביטחון גובר בפחות כסף, למול איומים שרק הולכים וגדלים לצד גזרות לחימה נוספות, היא תפיסה שגויה שצריכה להשתנות. ישראל צריכה להשקיע פי שניים בתקציב הביטחון – זו פוליסת הביטוח שלנו, וקיבלנו לכך עדות רק לפני מספר שבועות".
מסביבת השר סמוטריץ' נמסר: "בניגוד לטענות השקריות של משרד הביטחון, אין שום מגבלה על רכש הנדרש באופן מיידי לצורכי המלחמה. עם זאת, שר האוצר לא מתכוון לאפשר למערכת הביטחון להמשיך להשתולל עם תקציבי עתק בצורה בזבזנית, לא יעילה ולא שקופה וללא הפקת לקחים אמיתית מאירועי 7.10 ומהמלחמה. שר האוצר עומד על דרישתו להקמת ועדה ציבורית לבחינת תקציב הביטחון ולהקמת מנגנוני פיקוח ובקרה על תקציבי העתק של צה"ל ומערכת הביטחון. זו חובתו לכלכלה וחובתו לביטחון ישראל".
