אבראהים אל-אמין, יו"ר מועצת המנהלים של היומון הלבנוני אל-אח'באר המקורב לחיזבאללה, פרסם ביום רביעי שעבר מאמר שבו ביקר בחריפות את מתנגדי הארגון בלבנון. לדבריו, מתנגדי חיזבאללה אינם פועלים למען האינטרסים של המדינה, אלא למען שאיפות ארה"ב, אירופה ומדינות המפרץ, הם אימצו את תפיסת ישראל ביחס להחלטת מועצת הביטחון 1701 וקוראים לחיסול חיזבאללה ולהפיכת צבא לבנון לזרוע הביצועית של ישראל.
מאמרו של אל-אמין פורסם עקב התקדמות המשא ומתן בין ישראל לחיזבאללה בתיווך ארה"ב. את חיזבאללה מייצג יו"ר הפרלמנט הלבנוני, נביה ברי, שהוא גם ראש תנועת אמל ובעל בריתו של הארגון.
אל-אמין הדגיש כי זוהי חובתו של חיזבאללה לסייע להגעה להפסקת אש, ושהוא ממתין לתוצאות המשא ומתן, אך הבהיר כי אין משמעות הדבר סופה של ההתנגדות. לדבריו, מבחינת חיזבאללה, העימות הנוכחי הוא רק עוד סבב במלחמה עם ישראל שאותה יש להשמיד, וכי הוא יפעל לשיקום יכולותיו הצבאיות לצורך השגת מטרה זו. לדבריו, אף בר-דעת לא יסכים שצבא לבנון יפעל בהתאם לרצונה של ישראל ולא יאפשר לכוחות הבינלאומיים, לכוחות נאט"ו או לכל כוח זר אחר להתייחס אל לבנון כאל מדינה תחת כיבוש.
בתחילת מאמרו טען אל-אמין: "בלבנון יש ציבור, כוחות ואישים שרוצים לסיים את הסכסוך עם ישראל ודורשים את יישום כל ההחלטות הבינלאומיות שמטרתן היא אחת – לפרק את ההתנגדות מנשקה".
לדבריו, מתנגדי הארגון מתחלקים לשלוש קבוצות: קבוצה לא קטנה שנמצאת בכל מוסדות המדינה; קבוצה שרוצה להגיע לכל מוסדות השלטון "אך מסתירה זאת בצורה דיפלומטית וטוענת שעל לבנון לחזור ל'חיק הלגיטימיות הבינלאומית', לא להכעיס את ארה"ב, לנתק את היחסים עם כל אויבי ארה"ב ולדבוק בהחלטות הבינלאומיות; וקבוצה שמדבררת את שאיפותיהם של ארה"ב, אירופה ו"ערביי הנפט והגז", קרי מדינות המפרץ, קוראת במוצהר לפירוק חיזבאללה מנשקו ולסיום הסכסוך עם ישראל, ורוצה ש"העולם כולו" יהיה אחראי לביצוע משימה זו. לטענת אל-אמין, שלוש קבוצות אלו מטילות על לבנון את האחריות ל"תוקפנות" הישראלית, מאחר שלטענתן היא לא יישמה במלואה את החלטת מועצת הביטחון 1701. לדידן יש "לשאול את ישראל ואת הקהילה הבינלאומית מהי הדרך הטובה ביותר ליישום ההחלטה ואז יהיה עלינו להתחייב לרצונם".
בהמשך מאמרו ציין אל-אמין כי על פי החלטה 1701, על כוחות יוניפי"ל המוצבים דרומית לנהר הליטני "לסייע לממשלת לבנון להחיל את שליטתה באמצעות צבא לבנון, שאמור לפרוש כוחות גדולים בכל האזור ולמנוע נוכחות של אמל"ח או חמושים שאינם סרים למרותו". אולם הוא תהה "כיצד לבנון תגדיר רשמית את משימת הצבא לפני שליחתו לדרום? ומה הסיוע שאנו רוצים שיוניפי"ל יגישו לצורך יישום החלטה 1701?"
לדברי אל-אמין, אופן היישום של החלטה 1701 בשטח הוא לב העניין. זו הנקודה התלויה ועומדת שעלולה לפוצץ את המשא ומתן המתנהל כעת דרך השליח האמריקאי, עמוס הוכשטיין. "הקבוצות המתנגדות לחיזבאללה טוענות שתפיסתן בנוגע למשימה זו תואמת את זו של ארה"ב, ישראל והכוחות הבינלאומיים לגבי אופן יישום החלטה 1701. כל הגורמים האלה רוצים לקחת את האמל"ח מידי אנשי ההתנגדות בדרום ורוצים שהצבא יעשה הכול כדי להבטיח שלא יהיה אמל"ח כלשהו בבתים, בחוות ובוואדיות בכל האזור. לכן הם טוענים שעל ממשלת לבנון להגדיר את משימת הצבא לערוב לביטחון ישראל, אפילו בכוח, אם יהיה צורך בכך.
"אך אף אחת משלוש הקבוצות האלה, גם לא ארה"ב והכוחות הבינלאומיים, אינו רוצה לבקש מצבא לבנון להתמודד עם ההפרות הישראליות. הם לא יחמשו אותו בנשק המתאים שיכול למנוע מהאויב להפר את ההחלטה, כל מה שהצבא יוכל לעשות הוא לפנות לוועדת הפיקוח כדי להגיש תלונה, ושלא יצפה לקבל תשובה.
"קבוצות אלו יודעות שישראל לא תפעל באותה דרך ושצבא הכיבוש לא יסתפק ברישום תלונה בוועדת הפיקוח ובהמתנה לתוצאות הבדיקה, אלא הוא רוצה לקחת את העניינים לידיו. לכן ישראל דורשת בצורה ברורה, בשיחות מול האמריקאים ובטיוטת ההסכם, שתהיה לה 'זכות להגן על עצמה' ולטפל בהפרות בעצמה, ללא התנגדות של מישהו בלבנון או מחוצה לה. על זה דנים כיום.
"מה נוכל לומר לקבוצות אלה ואיך נסביר להן שהעניינים לא מסתדרים בצורה כזו ושאף בר דעת לא יכול להסכים שמשימת הצבא תהיה לבצע את רצונו של האויב, רק כדי לרצות את הקהילה הבינלאומית? איך נוכל להסביר להם שלא ניתן לאפשר לכוחות הבינלאומיים או לכוחות נאט"ו או לכל כוח זר אחר להתייחס אלינו כאל מדינה תחת כיבוש ושלאיש אין את הזכות לכפות ברירות כאלה על חיזבאללה, שבוודאי מייצג יותר ממחצית מהלבנונים".
לסיכום כתב אל-אמין: "ההמתנה לתוצאות המשא מתן המתנהל כעת היא עובדה, הפסקת התוקפנות נגדנו היא זכותנו, והסיוע להגעה להסכם שיפסיק את מכונת המלחמה הישראלית היא חובתנו. אך, זוהי גם זכותנו וחובתנו לומר בבירור שישראל תמשיך להיות האויב שיש להסיר את קיומו, שפלסטין היא האדמה שנוגעת לכולנו ושעמנו הוא הדוגמה הברורה לעושק של החזקים בעולם. נכון, אנו חלוקים על העניין הבסיסי, ולכן הכנות מחייבת אותנו לומר בצורה רגועה שסופו של סבב זה של המלחמה עם האויב, אין משמעו סופה של ההתנגדות וששיקום גורמי הכוח שלה – מבחינת כוח האדם, היכולות, המוחות והמשאבים – היא המשימה כעת, ושתתגבר בעתיד ובכל זמן".
