ועדת הפנים דנה בתקנות שגיבש משרד המשפטים להסדרת כללי האתיקה של מתווכי מקרקעין. בדיון הוצגו ממצאי סקר המצביעים על חלק מהפרצות בתחום. בין היתר: מתווכים שמסרו מידע שגוי על הנכס ורוכשי דירות שנדרשו לשלם דמי תיווך – למרות שלא השתמשו בשירות. מתווכים: "צעד ראשון בדרך להסדרה".
רוכשי דירות רבים טוענים כי נדרשו לשלם דמי תיווך בעת רכישת נכס – למרות שלא השתמשו בשירותי תיווך; שוכרים שחיפשו דירות להשכרה הביעו אי שביעות רצון משירותי המתווך. אלה חלק מהטענות שעלו בסקר שערך משרד המשפטים בנושא תיווך מקרקעין והוצגו אתמול בוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, בראשות היו"ר, ח"כ יעקב אשר.
הממצאים הוצגו במסגרת דיון בתקנות המתווכים במקרקעין (אתיקה מקצועית), התשפ"ד-2024, שהגיש משרד המשפטים, הקובעות כללי אתיקה מקצועית לעניין התנהגותם וחובותיהם המקצועיות של מתווכים במקרקעין, המקבלים את רישיון התיווך ממשרד המשפטים.התקנות מסדירות כללי אתיקה והתנהגות המצופים ממתווך במקרקעין, כגון חובות החלות על המתווך כאשר הוא מייצג יותר מצד אחד לעסקת המקרקעין. כך לדוגמה, התקנות קובעות כי מתווך לא ימסור מידע ביחס לנכס, לעסקת התיווך או לעסקת המקרקעין כאשר הוא ידע, או היה עליו לדעת, שהוא שגוי או עלול להטעות.
ראש האגף להסדרת מקצועות במשרד המשפטים, עו"ד עמיר הרן, אמר בדיון כי "חוק המתווכים, שנחקק ב-1996, עבר תיקון ב-2012 אבל ב-30 השנים שחלפו עולם הנדל"ן השתנה משמעותית. כיום ישנם 21,290 מתווכים פעילים המשלמים אגרה. במשך השנתיים האחרונות עשינו עבודה שכללה מחקר השוואתי בינלאומי, סקר מקיף, קיום שולחנות עגולים, קיימנו מחקר כלכלי וגילינו כי המצב הנוכחי של שביעות הרצון כפי שראינו – לא יכול להישאר כך. יש להגדיר בצורה טובה יותר את מקצוע המתווך, מה שבסופו של דבר ישפר את השירות שמקבל האזרח".
"מתווכים לא פעלו בהגינות"
נציגת משרד המשפטים, לוטן לסקי, פירטה על הסקר שביצע המשרד: "1,500 איש השיבו על הסקר שביצענו והצביעו על פערים משמעותיים בין עסקאות מכר לעסקאות שכירות. למשל, ישנו חוסר שביעות רצון שמופיע יותר בעסקאות שכירות, או פערים בקבלת שירותי הליבה הניתנים על ידי מתווכים. תופעה שלישית מרכזית הראתה כי למעלה מ-30% טענו שהמתווכים לא פעלו בהגינות ואף מסרו מידע שגוי על הנכס, או כאלה שטענו כי נטל התשלום הושת על מי שקנה את הנכס והרבה פעמים בכלל לא קיבל שירות מהמתווך. זה קורה בעיקר באזורי ביקוש".
נוי חסון, תובעת במשרד המשפטים, הוסיפה כי "מתקבלות אצלנו כ-50 תלונות בשנה נגד מתווכי מקרקעין. התקנות המוצעות יסדירו את התחום". היא העריכה כי בעקבות התקנות המוצעות יהיה גידול בתלונות. על הליך גיבוש התקנות במשרד אמרה: "חלק מהערות לשכת המתווכים התקבלו".
היועץ המשפטי לוועדה, עו"ד תומר רוזנר, ביקש לחדד שתי סוגיות מהותיות שכעת אין להן מענה בתקנות: "אין אבחנה בין סוגי העסקאות – מכר או שכירות. היקף המידע שיש למסור לאדם המבקש לקנות נכס שונה מזה שמבקש לשכור. סוגייה נוספת שצריך לתת עליה את הדעת בתקנות היא ההבחנה בין נכס מסחרי למגורים", אמר.
יו"ר לשכת שמאי המקרקעין, נחמה בוגין, אמרה כי מתווכי מקרקעין רבים מנסים לפעול בתפקיד שמאי מקרקעין: "יש תופעה במסגרתה עשרות רבות של מתווכים מתיימרים לתת הערכות שווי לנכס. זה פוגע בציבור השמאים המוסמכים וכך אנחנו נאלצים לפעול נגדם בהליכים משפטיים. מתווך שמפרסם בשילוט חוצות על הערכת שווי חינם לכל דורש פוגע בציבור השמאים", טענה.
שירה אבידוב, המייצגת את האגודה לזכויות האזרח, הוסיפה כי "אנחנו דורשים שכללי האתיקה יאסרו על מתווך להסכים לאפליה של איסור מכירה למגזרים מסוימים. קיבלנו לא מעט תלונות על אפליית ערבים, להט"ב וחרדים מזרחים".
רון נובוטני, מנכ"ל רשת התיווך הארצית אנגלו סכסון, אמר כי התקנות המוצעות הן "צעד מצוין עבורנו, בהסתכלות על כל ענף התיווך. שער הכניסה לעולם התיווך הוא די קל והרבה נכנסים אליו, דוגמים אותו ויוצאים החוצה אחרי פרק זמן קצר וזה מייצר פגיעה. המתווכים הוותיקים, מבלי להכיר את כולם, אני יכול לומר שהם כבר עומדים בזה". נובוטני קרא לא להשית יותר מידי הוצאות על המתווך כי "בסוף זה יתגלגל אל הלקוח".
יו"ר לשכת מתווכי הנדל"ן הארצית, איציק לוי, אמר כי "היום אנחנו רואים את התוצרים הסופיים של התקנות שהגיעו לשולחנה של ועדת הפנים, שהציגו את העמדות המקצועיות וכיצד צריך להתנהל עולם התיווך בישראל. אנחנו מקווים שזה רק צעד ראשון לקראת המשך הסדרה של עולם התיווך, כולל הכשרות מקצועיות והעלאת ערך מקצוע התיווך בישראל לטובת הצרכנים בישראל".
סעיף 15 לתקנות עורר תרעומת בקרב נציגי המתווכים שביקשו להסיר אותו. לפי הסעיף המוצע, "מתווך במקרקעין אשר מעניק שירותי תיווך ליותר מצד אחד בעסקת מקרקעין מסוימת, ימסור לכל לקוחותיו את המידע לגבי דמי התיווך שהסכים עליהם עם הצדדים לעסקת המקרקעין, לרבות אופן חישוב דמי התיווך וסכומם". נציגי משרד המשפטים ביקשו להשאיר את הסעיף כדי שהלקוח יראה את הסכומים כך שלא יגולגלו אליו בהמשך.
סגן יו"ר לשכת מתווכי הנדל"ן, אסף אפשטיין, התנגד: "למה זה רלוונטי לדעת כמה כל צד משלם? אנחנו מסכימים שמתווך, המייצג שני צדדים בעסקת מקרקעין, צריך להודיע לצד השני על כך שהוא מייצג גם את הצד האחר. עם זאת, בשום פנים ואופן לא יכול להיות מצב שבו המתווכים יצטרכו לחשוף את גובה עמלת התיווך לצדדים. מדובר בחדירה לפרטיות וזה לא תקין בעינינו. בשום מקום בעולם אין חובה לגלות מה גובה העמלה שהוא מקבל מהצד השני של העסקה".
