שירז טל, אחת הדוגמניות המצליחות והמוערכות בישראל, חוגגת 50 ומרגישה טוב עם עצמה יותר מתמיד. בראיון מיוחד עם מיקי לוין, היא מדברת בכנות על החיים בגיל המעבר, מסבירה מדוע היא מסרבת להצעות מפתות מתוכניות ריאליטי ומתעקשת שלא להילחם בזמן. טל, שהחליטה להתנדב במד"א ולצאת למשמרות אמבולנס, מספרת על החיפוש אחר משמעות ועל הרצון למצוא אהבה חדשה.
שירז, מה שלומך? נעלמת לנו לאחרונה.
"אני לא נעלמתי, אני פה כל הזמן. אני פשוט פחות במדיה. בכמה שנים האחרונות – קורונה, מלחמה – זה יותר התכנסות פנימה. יותר זמן בבית, יותר זמן לילדים, למשפחה. דברים לא צפויים שקרו פתאום החזירו אותי הביתה, לזמן בית, לזמן פנימי ולזמן רגוע".
איך את רואה את עולם הדוגמנות והמדיה היום לעומת התקופה שלך?
"העולם היום הוא אחר לגמרי. קודם כל, אין לי מושג בכלל מי נמצא בחוץ. יש כל כך הרבה משפיעניות רשת וכל מיני דברים כאלה, ואני כבר לא מכירה ולא יודעת. העולם עובד היום אחרת. כשאנחנו היינו אז בפרונט, היו לנו סוכנים ויחסי ציבור. פעם היה איכות, היום יש כמות".
למה את לא נכנסת לעולם של המדיה החברתית?
"אני פחות שם, זה לא בא לי בצורה טבעית. לדבר למצלמה זה לא זורם לי. אם משהו לא מתיישב לי יפה בתוך המיינד ובתוך הגוף – זה לא עובד. אני מסתכלת על כל הבנות ויש באיזושהי קנאה, איך זה זורם להן ולי זה לא זורם".
לאחרונה ציינת יום הולדת 50. איך זה מרגיש?
"האמת שאין לי משברים. אני חווה משברים בלי שום קשר לגיל לאורך השנים. אני מגיל 48 מרגישה בת 50. אין לי עניין עם גיל".
את מרגישה את השינויים הפיזיים?
"אני בהחלט מתחילה להרגיש את הגיל. קצת יותר כבדות, קצת יותר עייפות. הגוף משתנה קצת. אבל ההבנה שאתה מגיע לגיל שדברים קצת מתחילים להשתנות מאפשרת לקבל את זה. אני לא נלחמת בזה".
את בגיל המעבר?
"אני לגמרי בגיל המעבר. אני חווה שינויים, פתאום הבנתי שזה לא תלוי מצב רוח ולא תלוי קריזה מהילדים אלא זה פשוט משהו שהוא… יש גלי חום לפעמים. פתאום אתה מרגיש שיוצא לך אש מהפנים".
מה את עושה מבחינת טיפולים אסתטיים?
"אני עושה רק בוטוקס. אני מאוד לא אוהבת מחטים. אני חיה עם עצמי ממש ממש סבבה. אני מפחדת שהרצון לשמור על מראה צעיר יהרוס משהו. כל עוד אני חיה עם עצמי בשלום, והנשמה צעירה..".
איך את מטפחת את עצמך?
"אני משקיעה עשר דקות בבוקר. לגבי השיער – אני חופפת בערך פעם בשבוע או עשרה ימים. זה טיפ שקיבלתי בגיל 16 מאורלנדו פיטה. השיער שלי בריא בצורה יוצאת דופן. הייתי עוברת שבוע של תצוגות אופנה בלי לחפוף – זאת אומרת, חומר על חומר על חומר".
מתי התחלת את המסע הרוחני שלך?
"זה התחיל בבודהיזם לפני עשור. למדתי בודהיזם שנתיים. בבוקר אחד קמתי ואמרתי – אוקיי, יש לך הכל, לא חסר לך כלום, ועדיין סבלתי".
איך זה השפיע עלייך?
"בשנתיים-שלוש האחרונות התחלתי באמת לאהוב את עצמי. לא כי אני נראית טוב, אלא ברמה עמוקה. פנים וחוץ זה אותו דבר בעיניי. לא שווה כלום מישהו יפה מבחוץ אם הוא מוחרב מבפנים".
מיקי לוין מראיינת את שירז טל (צילום :מעריב אונליין)
ספרי על ההתנדבות שלך במד"א.
"סיימתי שמונה חודשים של קורס חובשים. זה היה מאוד מאתגר – גם להיפגש עם פחד מחולים, מבתי חולים, ממחטים ומדם, ועד לקושי בלימודים עם הפרעות קשב. אני עושה משמרות של שמונה-תשע שעות, בדרך כלל פעמיים בשבוע".
מה הטריגר שגרם לך להתנדב?
"ראיתי אמבולנס עובר ואני אוהבת לנהוג מהר ואני אוהבת לעזור לאנשים, אמרתי – פה אני אוכל לשלב את שתי האהבות שלי ביחד. אני אפילו שוקלת ללמוד נהיגת אמבולנס".
מה הסטטוס הזוגי שלך כיום?
"אני לא בזוגיות. לאחרונה היה דייט ראשון שהפפראצי תפסו, אבל זה היה בשבועיים הראשונים ולא התפתח. זה לא נהרס בגלל הפפראצי, זה פשוט לא התפתח".
את פתוחה היום לזוגיות חדשה?
"בוודאי. אני רוצה זוגיות. אני מפזרת את הזרעים. אני מאמינה שהדבר הנכון בסוף יגיע. יש כנראה איזו סיבה של היקום".
היו לך מערכות יחסים בשנים האחרונות?
"היו כמה. לא התפתח, וזה בסדר גמור. כל מערכת יחסים מדייקת אותי יותר למה אני רוצה ומה לא. חייבת לומר שכולם אנשים מופלאים. אבל אתה צריך משהו טיפה מעבר לזה בשביל שיהיה חיבור".
למה לדעתך קשה לך למצוא זוגיות?
"הרבה אנשים אומרים שאני נראית לא נגישה, הרי תשמעי, אני בחורה עצמאית שעשתה הכל בעשר אצבעות. אני בוחרת לרצות להיות עם בן אדם, לא צריכה כלום מאף אחד. אני כן רוצה כתף לשים עליה את הראש".
למה את לא מנסה אפליקציות היכרויות?
"אני לא באתרים, אני מפחדת. זה מפחיד אותי יותר מבוטוקס. זה לא קשור לבושה, ממש לא. אני אומרת בכל מקום שאני רוצה זוגיות".
איך היית מתארת את החיפוש שלך אחר אהבה?
"כל מערכת יחסים מדייקת אותי יותר למה אני רוצה ומה לא. עם הגיל זה קצת יותר קשה, אבל יש לי את המנעד שבו אני נעה. יש דברים שאני יודעת מהעבר שאני לא מוכנה להתפשר עליהם".
על מה את לא מוכנה להתפשר?
"אני לא מוכנה יותר לוותר על הדברים שלי בשביל מישהו אחר – על עבודה, על נסיעות לחו"ל, על הרבה דברים. היום אני במקום שאני שמה את עצמי בפרונט".
את אופטימית לגבי מציאת אהבה?
"אני מאמינה שזה יתפתח. כי אתה רוצה, אתה בא עם איזושהי כוונה. אם לא קורה, אז לא בכוח. אני מאוד מאמינה שזה יגיע".
איך מתנהלים החיים עם שני ילדים משני אבות?
"זה מסתדר נהדר. ההורים, האבות, הם אבות מופלאים. אני ביחסים טובים עם שניהם. הייתי ביום הולדת של הגרוש שלי ביום שישי האחרון. במקום הזה אני רגועה ושקטה, עשיתי שם הרבה עבודה".
מה התוכניות שלך להמשך?
"אני ממש מחפשת. אני צריכה שמשהו ירגש. אני קמתי שלושים שנה כל יום לעבודה – אם זה צילומים או הנחיה או תצוגה. ועד שאני לא ארגיש את הדבר הזה בבטן, שבשבילו אני קמה, אז אני אהיה בחיפוש".
ומה עם קריירת ההנחיה?
"בוודאי שאני רוצה להנחות. הסוכנות שלי יודעת את זה. אני אומרת שאני מצוינת בהנחיה ובכל הדברים האלה. אבל אני מחכה לדבר הנכון, שיגרום לי להרגיש את זה בבטן".
לסיכום, מה המסר שלך?
"אני בגיל 50 מנסה כמה שיותר לחבק את הדברים ולראות איך אני עובדת איתם. אני לא נלחמת. יש להילחם, יש אויבים ויש פצועים. זה עוד דבר מהדרך. זאת ההבנה – שאם זה מה שיש, אז בואו נראה איך אפשר לעבוד עם זה בצורה הכי טובה. פחד הוא מפחיד כשהוא לא בפרונט. כשאתה שם אותו ומסתכל עליו בעיניים ואתה רואה מה יש, הוא לא מפחיד יותר".
