פורום המכללות הטכנולוגיות והתאחדות הסטודנטים קיימו היום (חמישי) כנס חירום דיגיטלי בהשתתפות חברי כנסת, תעשיינים וסטודנטים, במסגרת המאבק נגד הקיצוץ המתוכנן בתקציב המכללות.
"אם המדינה מצהירה שהיא זקוקה להנדסאים, חייבים לאפשר לנו יכולת עצמאית להכשיר אותם, ולכן אסור לפגוע בתקציב", אמרה ד"ר יוכי פנחסי-אדיב, יו"ר פורום המכללות הטכנולוגיות ומנהלת המכללה הטכנולוגית להנדסאים אריאל.
לדבריה, השביתה היא כלי ולא מטרה. "אנחנו נפסיק את השביתה כשנראה שאנחנו יכולים באמת לייצב את המערכת וללמד אתכם, הסטודנטים, כמו שצריך וכמו שמגיע לכם. האחריות שלנו היא ללמד אתכם בצורה הטובה ביותר. לא רצינו לשבות. אנחנו רוצים ללמד, זה מה שאנחנו אוהבים לעשות ויודעים לעשות".
מנכ"ל המכללה הטכנולוגית כנרת ומנהל תחום המדיניות בפורום המכללות עידו חגאי הסביר שלמרות החלטת הממשלה שאמורה הייתה להעלות את התקצוב פר סטודנט לכ-21 אלף שקלים, כיום עומד התקצוב על כ-14 אלף שקלים בלבד, ובשנה הבאה בהתאם לקיצוץ יעמוד על כ-12.5 אלף שקלים, זאת בשעה שתקצוב הסטודנטים במערכת האקדמית מגיע לכ-30 אלף שקלים לתלמיד. לדבריו, על אף שמסגרת התקציב של המכללות עמדה בשנת תשפ"ד על כ-597 מיליון שקלים, בפועל תוקצבו המכללות בכ-434 מיליון שקלים בלבד, כאשר 163 מיליון שקלים הוחזרו לתקציב המדינה.
מנכ"ל מפעל 'ישכר' באזור התעשייה תפן בצפון, סיפר כי בשנים האחרונות הולך וגדל שיעור ההנדסאים בקרב עובדיו, זאת בין היתר כמענה לצורך בכוח אדם מקצועי וטכנולוגי לענף התעשייה. "הייצור היום משלב הרבה אוטומציה ורובוטיקה, סביבת עבודה היי-טקית שדורשת עובדים ברמה גבוהה, וההנדסאים שיוצאים מהמכללות הם כוח העבודה העיקרי והמשמעותי ביותר של הייצור. אם לא יהיה את הדבר הזה, ניאלץ להוציא מפעלים לחו"ל או להביא עובדים זרים. זה דבר שאנחנו יכולים לעשות, אבל תעשיות אחרות כמו התעשייה הביטחונית לא יוכלו, מעבר לפגיעה בפעילות הכלכלית, בדגש על אזורי הפריפריה".
רונן לוי, יו"ר איגוד המוסכים, ציין כי מדי שנה כ-2,000 הנדסאים בוגרי המכללות מצטרפים ללמעלה מ-50 אלף העובדים בענף, במגוון תפקידים. "התפלאתי לשמוע לאחרונה שתקציב ההשכלה להנדסאים נמוך כל כך לתלמיד, לאור החיוניות שלהם בתחומי התעשייה, וגם לאור העובדה שבלימודיהם נדרשות מעבדות שמתעדכנות בהתאם לטכנולוגיה המתפתחת במהירות. בגלל התקצוב הנמוך, רבות מהמעבדות הן משנות ה-80' וה-90'. זה מלמד על גישתה של המדינה כלפי ענפי התעשייה שחווה חוסר עצום בכוח אדם, בוודאי בכוח אדם מיומן ואיכותי. יש אי-שוויון מוחלט כלפי מי שלומד מקצוע נחוץ וחסר, למול מי שהולך ללמוד ספרות והיסטוריה, שאף אחד לא יודע איפה יעבוד, מה יעשה עם הדיפלומה ומה תהיה התרומה שלו למשק".
ליעם דשא (27), סטודנט בבית הספר להנדסאים בחיפה, תושב כפר ורדים, סיפר ששירת בשנה החולפת כ-300 ימים במילואים כלוחם. "בית הספר נתן לנו מעטפת מחבקת ותומכת, דאגו לנו וסיימנו את השנה בכבוד. אבל כשהשתחררתי מהמילואים לפני שלושה שבועות, הייתי אמור להתחיל את הסמסטר האחרון שלי, ולנוכח הקיצוצים שנת הלימודים לא נפתחה. חזרנו מהקרב, נתנו מהנפש והגוף שלנו, והמדינה לא מחזירה לנו באותו המטבע. אני לא יכול לצאת לשוק העבודה ולהגיש קורות חיים ללא התעודה ביד, ויוצא שאני וחברים נוספים עובדים עכשיו בעבודות דחק כמו מלצרות במקום לסיים את הלימודים ולהתחיל את הקריירה. זה כואב מאוד, קוטעים את העתיד שלי".
"הציבור הסטודנטיאלי בישראל נרתם לכל הצרכים הלאומיים של המדינה, בחזית ובעורף", אמר יו"ר התאחדות הסטודנטים אלחנן פלהיימר. "אחוז הסטודנטים המילואימניקים במכללות הטכנולוגיות היה גדול מאוד. בכל מקום שהדור הזה נדרש אליו הוא התייצב ועשה מה שצריך. הכנסת והממשלה פוגעות בדור שלנו, בדור הניצחון שרוצה לנצח גם בקרב וגם בכלכלה. זו המשמעות של פגיעה במכללות הטכנולוגיות. יש פה חרב על צוואר המכללות שפוגעת בציבור הסטודנטיאלי, שמשמעויותיה הן פגיעה במערך התגבורים, במלגות, בתשתיות ובמעבדות שהסטודנטים צריכים, בסטודנטים בפריפריה ובקידום הפריפריה. אחרי 7 באוקטובר סדר העדיפויות צריך היה להשתנות. לא יכול להיות שדווקא בתקופת מלחמה מקצצים בתקציבי הסטודנטים ומשמרים תקציבים למי שלא תורם למדינה. אנחנו תומכים באופן מלא במאבק המכללות הטכנולוגיות".
ח"כ אלי דלל (הליכוד) אמר שהוא רואה דמיון בין היחס למכללות הטכנולוגיות ליחס כלפי בן חורג, בהשוואה להשכלה הגבוהה. "המכללות הטכנולוגיות וההנדסאים זו תרומה ישירה לצמיחה. זו השקעה בהון אנושי שהוא האוצר האמיתי שיש לנו במדינה. השקעה בפריון". לדבריו, בשבוע הבא יתקיים דיון דחוף בנושא בוועדת הכספים. "האוצר חייב להבין שהוא לא יכול להתעלם מהמכללות. אנחנו נעמוד מקיר לקיר מאחורי ההנדסאים והמכללות, שהן הקרקע הטכנולוגית של המדינה, במיוחד אחרי המלחמה. נצטרך בסופו של דבר לשקם את התעשייה הצבאית, נוכח מה שקורה בעולם וקריאות האמברגו. אנחנו חייבים אנשים טכנולוגיים. אני לוקח את המשימה הזו עליי. נעשה מה שצריך למען המכללות".
ח"כ אלון שוסטר (המחנה הממלכתי) הצטרף לדבריו והוסיף: "בנושא הזה אין אופוזיציה וקואליציה, אין מרכז ופריפריה, יש פטריוטיות ישראלית שלא רק שמה דגש על מי שחי בספר ובפריפריה, אלא גם על העובדה שאנחנו בתהליך קשוח בכלכלה הישראלית, נוכח הורדת הדירוג. מה שצריך לעשות במסגרת התקציב המתוח והלחוץ זה לכוון בחיצים ארוכי טווח אל העתיד. ההשכלה שאתם מעניקים לא עוסקת רק בחילוץ אוכלוסיות פריפריאליות, דור ראשון או שני להשכלה – אלא גם מהווה את הבסיס, הסדן, רצפת הייצור של המשק הישראלי. זה מסוג ההשקעות ארוכות הטווח, אבל היא גם נושאת פרי תוך שנים ספורות, לעיתים אפילו חודשים, משום שהבוגרים משתלבים מיד בשוק העבודה".
