פרופ' אשר כהן, נשיא האוניברסיטה העברית הנכנסת לאירועי שנת ה־100 שלה. בהתחשב במצבה של המדינה, יש סיבה למסיבה?
"בעולם טוב יותר היינו חוגגים ויש לנו מה לחגוג. בגלל המצב אנחנו לא עושים מסיבות. נערוך טקסים מכובדים שחלקם אקדמיים. נציין את תרומתנו המכרעת למדינת ישראל לאורך שנות קיומה. 100 שנה לאוניברסיטה הן ציון דרך מאוד משמעותי ואנחנו נציין אותו".
לאוניברסיטה שמצאה עצמה בעיר עם רוב לא ציוני, מוקפת אוכלוסייה חרדית שלא מאמינה בהשכלה, יש מה לחגוג?
"לאוניברסיטה העברית יש שיתוף פעולה יוצא דופן עם ראש עיריית ירושלים משה ליאון, שמבין את החשיבות העצומה של האוניברסיטה לעיר ומסייע לנו בכל דרך אפשרית. נכון, יש אוכלוסיות שלא קשורות לאקדמיה כמו חרדים וערבים. אנחנו עובדים בקרבם ומגדילים באופן קבוע את מספר החרדים והערבים שלומדים אצלנו. אצל החרדים זה מאוד קשה כי הם לא מקבלים חינוך שמספיק כדי להתמודד עם האתגר האקדמי. זה אחד הדברים שהמדינה חייבת לשנות".
אפרופו אקדמיה וחרדים, מה אתה חושב על החוק שיאפשר לימודי תואר שני בהפרדה?
"אני מתנגד לו בכל תוקף. אנחנו לא נאפשר הפרדה מגדרית באוניברסיטה העברית גם בתואר ראשון. כל החרדים שיוצאים לעבוד עובדים בלי הפרדה מגדרית. אין שום הבדל בין זה לבין לימודים באוניברסיטה, ואני לא רואה שום סיבה שנפעל נגד הערכים הבסיסיים שלנו".
אתה נוהג לומר שהאוניברסיטה העברית היא המוסד האזרחי החשוב בישראל. לא הגזמת?
"אני אומר את זה כי אנחנו המוסד האזרחי החשוב בישראל. אנחנו חלק מהחזון הציוני הראשון. אנחנו במשך 100 שנה מוסד מחקרי והוראתי מוביל בעולם עם קשרים בינלאומיים ענפים ועם השפעה מאוד גדולה על הקהילה בירושלים, בישראל ובעולם. בנסיעת עבודה שהיתה לי לאחרונה להודו אנשים קראו לנו 'הרווארד של המזרח התיכון', אולי הם צודקים".
הייתם במשבר כספי קשה. יצאתם ממנו?
"המשבר נבע מעלויות מאוד גבוהות של פנסיה תקציבית. אנחנו עומדים בתנאי ההסכם עם המדינה אחד לאחד והמצב שלנו יציב עם תחזית מאוד טובה לעתיד.
"בשנים האחרונות עשינו שלושה מיזמים עסקיים מהגדולים בתולדות האקדמיה. אחד זה פארק החדשנות שאנחנו בונים בשטח של 250 אלף מ”ר בגבעת רם וצפוי להכניס לנו, כשתסתיים בנייתו, בין 60 ל־90 מיליון שקל שכירות בשנה. כבר עכשיו 85% מהשטחים בשני הבתים הראשונים מושכרים. נכנסנו לעסקת נדל"ן עם רשות מקרקעי ישראל על שטחים בהר הצופים ובגבעת רם מחוץ לקמפוסים. זה מהלך שיכול להכניס לנו יותר ממיליארד שקל ובשוק טוב 2 מיליארד שקל. אנחנו עומדים לקבל מקדמה של 400 מיליון שקל. יש לנו חווה חקלאית ברחובות באזור מאוד מבוקש. הגענו להסכמה עם עיריית רחובות על הפיכת האזור לנדל"ני ונקים חווה במקום זול יותר. גם זה מיזם של מעל מיליארד שקל".
מה תעשו עם כל הכסף הזה?
"זה מיועד לקרנות שיאפשרו את הגדלת התקציב השוטף של האוניברסיטה, שעומד על 2.5 מיליארד שקל בשנה, בצורה שתבטיח שמעתה ועד עולם לא נהיה יותר בשום משבר כלכלי באשר הוא. הכספים לא יבוזבזו, רק הפירות. השילוב של המיזמים האלה פלוס העובדה שהפנסיה התקציבית הולכת ופוחתת כי אין מצטרפים חדשים משנת 2000 – יוצרים מצב כלכלי יציב. אנחנו תלויים במימון המדינה, לכן אתה לעולם לא יכול להיות בטוח ב־100 אחוז. אבל בתנאי המימון הנוכחיים האוניברסיטה לפחות תחזיק מעמד".
זו לא התפרקות מנכסים?
"לא התפרקנו משום נכס. הקרנות יישארו איתנו. במקום אדמות צחיחות שלא הניבו כלום, אנחנו יוצרים מצב שהערך מניב לנו תפוקה".
היה יכול מאוד לעזור אם האוניברסיטה היתה מקבלת חלק משמעותי מעסקת מובילאיי, שנמכרה ב־2017 לאינטל תמורת 15.3 מיליארד דולר.
"אנחנו לא קיבלנו מיליארדים כי מימשנו את החלק שלנו במובילאיי לפני המכירה. המדיניות שלנו היא שברגע שזה הופך להיות נזיל, אנחנו מוכרים את החלק שלנו ומשקיעים אותו. אם היינו יודעים איך מובילאיי תתפתח, אולי היינו שומרים את החלק אבל לא שמרנו. עדיין היו לאוניברסיטה הכנסות מאוד משמעותיות ממובילאיי לאורך השנים בסדר גודל של 150 מיליון דולר".
אבל לא היו לחברת היישום של האוניברסיטה אקזיטים משמעותיים מאז מובילאיי.
"עד היום חברת היישום הצמיחה כ־260 חברות סטארט־אפ, 18 מהן הפכו לנסחרות. היו אקזיטים בסדר גודל של מיליוני דולרים. אנחנו מקווים שבשנים הבאות יהיו פריצות דרך נוספות. הדברים המבטיחים ביותר הם בתחום המזון. אחת המועמדות היא חברת הבשר המתורבת Believer. כשהיא תונפק, נוכל לממש את ההחזקות ומדובר בסדר גודל משמעותי. יש לנו חברה שמתעסקת בחלב אם מתורבת. אנחנו בתהליכים של פיתוח תרופה ללוקמיה, אבל בפיתוח תרופה אף פעם אי אפשר לדעת אם זה יצליח".
בסנאט האוניברסיטה הובעה התנגדות חריפה להענקת תואר דוקטור כבוד לנשיא המדינה יצחק הרצוג בשל טענות לעמדה פסיבית בסוגיות שחרור החטופים וההפיכה המשטרית. האם תעניקו את התואר?
"היה רוב חד־משמעי בסנאט להעניק תואר דוקטור כבוד לנשיא. הטענה שלפי התקנון הרוב אינו מספיק לחלוטין לא מבוססת ונדחתה על ידי היועצות המשפטיות של האוניברסיטה ושל ועד ראשי האוניברסיטאות. עובדה שהמתנגדים שאיימו בפנייה לבית משפט – לא פנו. למה? כי היה רוב. הייתי שמח אם היה רוב יותר גדול אבל היה רוב".
אפשר היה לחזות את ההתנגדות. האוניברסיטה הובכה. הנשיא התבזה. זו לא היתה טעות?
"אנחנו חיים בתקופה שבה חילוקי דעות מגיעים לטונים שהם לא צריכים להגיע. לצערנו, גם ההחלטה לתת לנשיא תואר דוקטור כבוד הגיעה לזה. חשבנו שכשמציינים 100 שנה למוסד שהוא חזון ציוני, נכון להעניק דוקטור כבוד לנשיא שמייצג את המדינה שכולנו גאים בה ואת הממלכתיות. זה חלק מהמסורת של המוסד להעניק תוארי דוקטור כבוד לנשיאים. זו החלטה ראויה ולא אתנצל עליה כי אני מאמין בה. נשמח להעניק את התואר לנשיא".
ראשי האוניברסיטאות פרסמו השבוע מכתב שקרא להשבתת המשק אם תודח היועצת המשפטית לממשלה. למה זה תפקידכם?
"כאקדמיה יש לנו ערכים ואנחנו מתערבים כאשר הם מאוימים. דוגמה אחת היא נושא החטופים. הדוגמה השנייה זו ההפיכה המשטרית. אוניברסיטאות מחקר יכולות להתקיים רק בקונטקסט של דמוקרטיה מערבית, מצב שבו יש בחירות ומי שמקבל את הרוב מתווה מדיניות, אבל יש גם איזונים כדי להבטיח שלא תהיה השתוללות הרוב. היועצת המשפטית היא אחד האיזונים. בטורקיה אין איזונים. מישהו נבחר ואז הוא דיקטטור. זה מצב שבו אוניברסיטאות לא יכולות לחיות ורואים את זה בטורקיה. פיטורי היועצת המשפטית הם הפרה בוטה של האיזונים. לכן זו גם בעיה לאומית וגם סכנה לקיום האוניברסיטאות".
התאחדות הסטודנטים הביעה התנגדות להשבתה בטענה שזו פגיעה בלימודים?
"אני יכול להבין את דאגת הסטודנטים, אבל המטרה היא ליצור תנועה שתמנע את ההדחה ואת ההשבתה".
"שר החינוך טועה"
אתם נאבקים בחוק שיחייב אוניברסיטאות לפעול נגד מרצים שמסיתים לטרור. מה הבעיה שייאסר על מרצים להסית?
"אנחנו נגד הסתה מכל סוג. אבל יש חוק נגד הסתה וזה מיותר לחלוטין. זה יכול ליצור מצב של מקרתיזם בתוך האוניברסיטה. ארגון ‘אם תרצו’ מנצל כל שביב דבר, כולל דברים לחלוטין לא אמיתיים, כדי לטעון שיש הסתה. הם עצמם מסיתים וטוענים שיש הסתה כשאין כלום".
מאם תרצו נמסר: "פרופ' כהן מוציא שם רע לאקדמיה. לו היה מבצע את תפקידו ומגן על סטודנטים שחוששים מהסתה, לא היה צורך בפעילות אם תרצו".
שר החינוך יואב קיש מאשים שהפכתם לגוף פוליטי.
"שר החינוך טועה. הוא אומר שהרוב שולט והרוב אכן שולט אבל עם איזונים. אוניברסיטאות לא יכולות להתקיים באווירה ובתרבות לא דמוקרטיות. החופש הוא נשמת אפנו. אם זה מאוים אנחנו מאוימים וזה קשור אלינו".
איך אתם מתמודדים עם כמות ימי המילואים?
"זה הדבר שהשקענו בו הכי הרבה מאמץ מאז שפרצה המלחמה. גייסנו כ־25 מיליון שקל כדי לבנות מערך מוקפד שיעקוב אחרי המילואימניקים ובני ובנות הזוג וייתן להם את התנאים לסיים את הלימודים. התוצאות מדהימות. שיעורי הנשירה של המילואימניקים יותר נמוכים משל האחרים, וממוצע הציונים שלהם יותר גבוה. הלוואי שהיינו יכולים להקדיש מאמץ כזה לכל סטודנט".
דו"ח של ועד ראש האוניברסיטאות מגלה עלייה של שני שלישים בתלונות על חרמות בחו"ל. איך זה משפיע?
"על רוב המקרים אנחנו לא יודעים כי זו החרמה שקטה של אנשים שלא רוצים להתעסק איתנו ואנחנו אפילו לא מודעים. הם פשוט נמנעים מאיתנו. אבל יש גם לא מעט מקרים ברורים של אפליה של ישראלים על רקע זה שהם ישראלים, ובכל מקרה כזה אנחנו נלחמים. ברוב המקרים ההנהלות של האוניברסיטאות בחו"ל איתנו".
זה נראה שיש רבים באקדמיה בעולם שלא רוצים להיראות לידנו.
"יש כאלה. מה אני יכול לעשות? זו המציאות. אני לא רוצה לייפות, המצב הבינלאומי של ישראל מאתגר. אבל אנחנו עדיין פעילים מאוד בחו"ל והקשרים שלנו נשמרו. כאשר המלחמה תסתיים ונחזור לנורמליות זה מאוד יעזור, ואני מקווה שהמלחמה תסתיים מחר. בעצם היום".
המועצה להשכלה גבוהה דנה בבקשת הקריה האקדמית אונו להעניק תואר ברפואת שיניים. מה דעתך?
זה רעיון מופרך לחלוטין, הזוי. אי אפשר ללמד רפואה, כולל רפואת שיניים, כשאין לך תשתיות מדעיות מתאימות. רפורמת יציב ברפואה החליטה לא להכיר בבוגרי רפואה ממקומות שאין להם תשתית ללימודי רפואה. אונו היתה נכנסת לרשימה הזו. אין לה שום יכולת לעשות את זה. אנחנו רוצים רופאי שיניים מצוינים ולא רופאי שיניים שיעשו נזק לפה".
הקריה האקדמית אונו בחרה לא להגיב.
100 שנה לאוניברסיטה העברית
האוניברסיטה העברית בירושלים הוקמה ב־1925 והיא האוניברסיטה הכללית הראשונה בארץ ישראל. יש בה 23 אלף סטודנטים, 1,100 אנשי סגל ותקציבה 2.6 מיליארד שקל בשנה. חוקריה זכו ב־9 פרסי נובל והיא מדורגת במקום ה־81 בדירוג שנגחאי היוקרתי לאוניברסיטאות בעולם. יש לה שישה קמפוסים. היא מתאוששת ממשבר כלכלי קשה, שגרמו התחייבויות הפנסיה התקציבית
פרופ' אשר כהן (70)
גר בירושלים, נשוי 2+
• נשיא האוניברסיטה העברית; חוקר קוגניטיבי של המוח בדגש על קשב
• השכלה: תואר ראשון בכלכלה ושני בפסיכולוגיה מהאוניברסיטה העברית. דוקטורט בפסיכולוגיה מאוניברסיטת אורגון
• תפקידים קודמים: ראש החוג לפסיכולוגיה באוניברסיטה העברית, רקטור האוניברסיטה העברית, יו"ר ועד ראשי האוניברסיטאות
