בית הדין הבינלאומי הפלילי בהאג הוציא היום (חמישי) צווי מעצר נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון לשעבר יואב גלנט, בחשד לביצוע פשעי מלחמה במהלך הלחימה ברצועת עזה. הצווים הוצאו בעקבות חקירה שנמשכה כמה חודשים, שבחנה את המעורבות של השניים במה שבית הדין מגדיר "פשעי מלחמה", כולל שימוש ברעב ככלי מלחמה, רצח, רדיפה ועינויים.
בהצהרת בית הדין, נכתב כי קיימת "סיבה סבירה להאמין" שגלנט ונתניהו ביצעו את המעשים הללו במשותף עם אחרים, במהלך תקופה שבין ה-8 באוקטובר 2023 ועד ה-20 במאי 2024. בהודעת בית הדין נאמר גם כי חשיפת צווי המעצר נעשתה "לטובת הקורבנות ומשפחותיהם", אך תוכן הצווים נשמר כסודי כדי להגן על עדים ולמנוע שיבוש של החקירה.
החלטת בית הדין בהאג אינה סופית, והמדינה תוכל לערער עליה. בית הדין הפלילי הבינלאומי, שאינו מקיים מערכת אכיפת מעצרים משלו, מסתמך על שיתוף פעולה בין מדינות החברות בו כדי לבצע מעצרים. ישראל אינה חברה בבית הדין ולכן אין חובה לשתף פעולה עם הצווים, מה שגורם למורכבות נוספת במימושם. עד כה, לא ברור אם ייתכנו פעולות אכיפה בנוגע לצווים שפורסמו.
בית הדין דחה את טענות ישראל בנוגע לסמכותו לעסוק במקרים אלה, וקבע כי הסיבות המשפטיות המונחות בפניו מצדיקות את המשך ההליכים. "הלשכה קבעה כי קיים יסוד סביר להאמין ששני האישים מנעו בכוונה ובידיעה מהאוכלוסייה האזרחית בעזה חפצים החיוניים להישרדותם, כולל מזון, מים, ותרופות וציוד רפואי, וכן דלק וחשמל, לפחות מ-8 באוקטובר 2023 עד 20 במאי 2024", נכתב בהודעת בית הדין.
"קביעה זו מבוססת על תפקידם של מר נתניהו ומר גלנט בעיכוב סיוע הומניטרי בניגוד למשפט ההומניטרי הבינלאומי וכישלונם בסיוע הקלה בכל האמצעים העומדים לרשותם. הלשכה מצאה כי התנהגותם הובילה לשיבוש היכולת של ארגונים הומניטריים לספק מזון ומוצרים חיוניים אחרים לאוכלוסייה הנזקקת בעזה. ההגבלות האמורות יחד עם ניתוק החשמל והפחתת אספקת הדלק השפיעו גם באופן חמור על זמינות המים בעזה והיכולת של בתי חולים לספק טיפול רפואי".
