בדיקה של הרשות הארצית למדידה והערכה (ראמ"ה) מאששת את הטענות לגבי ירידה בהיקף ידיעת העברית בקרב תלמידים דוברי ערבית.
המחקר, שנערך בפעם השישית מאז 2014, כלל כ-4,200 תלמידי כיתות ו' וכ-300 מורים לעברית מכ-180 בתי ספר דוברי ערבית, המהווים מדגם ארצי מייצג.
ירידה בשיעור התלמידים השולטים היטב בעברית
על פי נתוני הבדיקה, שיעור התלמידים שאינם שולטים בעברית או בעלי שליטה בסיסית עלה ב-6% ועומד על 36%. זהו השיעור הגבוה ביותר מאז החלה המדידה. שיעור התלמידים השולטים היטב בעברית ירד ב-3% לשיעור של 21%.
הירידה בהישגים מאפיינת את מרבית הקבוצות שנבדקו. הירדה החדה ביותר הייתה בקרב תלמידות ובקרב תלמידים דרוזים, שתי קבוצות שהישגיהן הם הגבוהים ביותר.
גם פילוח על פי רקע כלכלי חברתי של התלמידים מצביע על ירידה בשיעור התלמידים השולטים היטב בעברית בכל הקבוצות, וכן עלייה בשיעור התלמידים שאינם שולטים בעברית. הפערים הגדולים ביותר בין הקבוצות השונות נמצאו בהבעה בכתב, והקטנים ביותר נמצאו בקריאה מדויקת.
המשתנה המרכזי, על פי הבדיקה, בין תלמידים בעלי רקע כלכלי-חברתי שונה הוא תחושת המסוגלות. יותר תלמידים מרקע כלכלי חברתי גבוה העידו כי הם מסוגלים לדבר עברית (18%) מתלמידים מרקע כלכלי-חברתי נמוך. הנתון מצביע על יכולתה של מערכת החינוך לשנות את מסלולי החיים של הילדים. העברית ככלי להשתלבות במשק ובחברה הישראלית, מצויה יותר בידי תלמידים מרקע כלכלי-חברתי גבוה, בעוד שלתלמידים מרקע כלכלי חברתי נמוך יהיה קשה יותר להשתלב במשק ובחברה הישראלית.
41% מהמורים: לתלמידים עמדה שלילית ביחס ללימודי העברית
בראמ"ה בדקו גם את עמדות התלמידים ביחס לשימוש בשפה העברית. נמצא כי ל-78% מהתלמידים יש עמדה חיובית כלפי המורים לעברית. 80% מהתלמידים סבורים שחשוב ללמוד עברית, ירידה לעומת 2018 (86%).
עלייה חדה חלה בעמדות השליליות של התלמידים ביחס ללימודי עברית. 41% מהמורים דיווחו כי לתלמידים עמדות שליליות ביחס ללימודי העברית (21% ב-2018). 62% מהמורים סבורים כי התלמידים אינם מתאמצים מספיק ללמוד עברית (58% ב-2018).
אומנם, רוב התלמידים נהנים מלימודי העברית, אך גם נתון זה במגמת ירידה: 61% מהתלמידים גילו הנאה ועניין בלימודי העברית, לעומת 72% ב-2018. בהתאם לכך רק 58% תפסו עצמם כמסוגלים לתפקד בעברית, לעומת 71% ב-2018. עוד נמצא כי 23% חוששים לדבר בעברית, שיעור דומה לזה של 2018 24%.
נתונים אלה מציירים תמונה מורכבת: אומנם יש שינוי שלילי בעמדות התלמידים כלפי עברית, ומרבית המורים חושבים שהתלמידים אינם מתאמצים מספיק כדי ללמוד עברית, אך מרבית התלמידים מכירים בחשיבות לימוד העברית ואוהבים את לימודי העברית ואת מוריהם.
32% בלבד משתמשים בעברית מחוץ לבית-הספר
לטענת חוקרי ראמ"ה, אחת הסיבות המרכזיות למצב הנוכחי היא רמת החשיפה הנמוכה לעברית והשימוש בה. רק 47% מהתלמידים העידו שהם נחשפים לעברית בסביבתם הקרובה. 32% משתמשים בעברית מחוץ לבית-הספר, לעומת 44% ב-2018. 85% מהמורים אמרו כי תלמידיהם אינם נחשפים מספיק לשפה העברית.
פילוח עמדות התלמידים לגבי השפה העברית חושף פער של 18% בין התלמידים הדרוזים המדווחים שההוראה מעודדת שימוש בעברית לבין התלמידים הבדואים. נתון זה עשוי להעיד על איכות הוראת העברית המשתנה בין בתי-הספר הדרוזיים, הערביים והבדואים. כמו כן, קיים פער של 10% בין התלמידות המדווחות על יחס חיובי למורים ובין התלמידים המדווחים על כך.
37% מהמורים: גודל הכיתות מקשה על הוראה איכותית
גורם נוסף שנבדק הוא עמדות המורים לגבי ההכשרה להוראת עברית ותנאי ההוראה. עבור כשליש מהמורים, ההכשרה להוראת עברית אינה מספקת: 29% מהמורים טענו כי אין מספיק השתלמויות בהוראת השפה העברית (34% ב-2018). 31% סברו שההכשרות הקיימות אינן מספקות כלים מעשיים (36% ב-2018).
המורים דיווחו על מספר מכשולים נוספים להוראה איכותית של השפה העברית בבתי-הספר הערביים. 37% ציינו כי גודל הכיתות מקשה על הוראה איכותית. 26% מהמורים ציינו את המחסור בכלים טכנולוגיים ו-29% ציינו את המחסור בציוד הוראה כמכשולים להוראת העברית. 34% מהמורים אמרו כי הדרישה ללמד את כל החומר מעכבת את ההוראה האיכותית.
