הוועדה לביקורת המדינה התכנסה היום (רביעי) לדיון מעקב על משבר הביטוח הסיעודי, בעקבות הודעת קופת חולים כללית וחברת הביטוח הראל על הארכת ההסכם ביניהן עד סוף שנת 2026, תוך הרעת תנאים משמעותית למבוטחים. "למרות ההסכם שהושג, חשוב להבין שזהו רק פתרון זמני לשנתיים בלבד", אמר בפתח הוועדה היו"ר, ח"כ מיקי לוי, "מה יקרה אחר כך? אנחנו מאוד מודאגים".
הממונה על רשות שוק ההון, עמית גל, השיב לדברים: "הימים האחרונים היו מתוחים מאוד, והתחושות כעת הן של הקלה, מהולה באי-ודאות. אמנם הגענו לפתרון לשנתיים הקרובות, אבל זהו פתרון זמני בלבד, המשימה עוד לא הושלמה. למרות הוויכוחים הרבים והאתגרים, הצלחנו להגיע להסכמה שהיא הטובה ביותר שניתן היה להשיג בתנאים הנוכחיים".
"הצעדים שנקטנו כאן הם חסרי תקדים בשני העשורים האחרונים. מדובר בהחלטות קשות, שאינן פופולריות, ושאף אחד לא רוצה להיות בעמדת קבלתן. אבל היה ברור לנו שאם לא נפעל, המחיר שכולנו נשלם יהיה כבד בהרבה. צעדים כאלה מזכירים את המאבק על גיל הפרישה לנשים בקרנות הפנסיה – התמודדות לא פשוטה, שדרשה נכונות ללכת נגד הזרם."
גל טען שהקלות על המבוטחים הן חלק ממה שגרם למשבר. "אנחנו מתמודדים עם תוחלת חיים שעולה, וחדירה רחבה של ביטוח סיעודי בישראל. אלה תופעות מבורכות, אך גם מאתגרות. אבל עלינו להיות כנים. חלק מהמשבר הזה הוא מעשה ידי אדם, תוצר של מדיניות רחבת יד שהתבססה בעשור האחרון. לדוגמה, ההקלות של הביטוח הלאומי (הכוונה לרפורמה מלפני כ-6 שנים בשירותי הסיעוד שנותן הביטוח הלאומי, שירותים שהזכאות אליהם היא נפרדת מהביטוח הסיעודי בקופות, ה.י.ט) יצרו השלכות בלתי צפויות שהכבידו על המערכת".
לדבריו, יש צורך בשינוי יסודי במבנה הביטוח הסיעודי. "ההגדרות הביטוחיות הן גלובליות ואינן ייחודיות לישראל, אבל עלינו להקשיח את התנאים כדי להבטיח שהמערכת תמשיך להתקיים. אנו מעריכים כי השינויים ישפיעו על 10%-20% מהמבוטחים, אך יובילו ליתרון למי שבאמת זקוקים לכך".
גל רמז שהמדינה צריכה להיכנס לאירוע. "הפתרון לשנתיים הקרובות הוא רק תחילת הדרך. עלינו לבנות חוזה חדש בין המדינה לאזרחים בכל הנוגע לביטוח הסיעודי. מדובר בסכומים עצומים – מיליארדי שקלים – שנדרשים לתמוך במערכת הזו ולהבטיח את יציבותה. אנחנו לא יכולים רק לקוות שהמצב יסתדר. יש סיכוי שנגיע למשבר דומה זהה בעוד שנתיים, עלינו להיערך להסדר בר-קיימא שימנע משברים דומים בעתיד. הפתרון הזה הוא אבן דרך משמעותית, אבל האחריות שלנו היא להבטיח שהמערכת תוכל לשרת את אזרחי ישראל גם בשנים הבאות."
ענף הביטוח בישראל נתון בקשיים מזה שנים, והוועדה, שרשאית להתכנס רק סביב מעקב על דו"חות מבקר המדינה, דנה מבחינה פורמלית בדו"ח שהציג את הכשלים בתחום עוד ב-2017. המשבר החריף בחודשים האחרונים אחרי שאף חברת ביטוח לא ניגשה למכרז על 2.6 מבוטחי כללית. 'הראל' הסכימה להמשיך ולבטח אותם רק אחרי פגיעה בתנאי המבוטחים, כולל ביטול של סעיף 'החיסול העצמי', שהיה אמור לחייב את הראל להמשיך ולהפעיל את הביטוח באופן חלקי גם אם תבחר לסיים את החוזה עם קופ"ח כללית, עד שתחליף אותה חברה אחרת.
אלי כהן, מנכ"ל 'כללית', אמר שבקופה מאוד מודאגים מהנושא. "כללית מבטחת 70% מהאזרחים הוותיקים בישראל, ולכן אנחנו אלה שפגשנו את המשבר ראשונים. אנחנו רואים אותו כבר מתחיל בכל הקופות האחרות. כמות קצבאות הזקנה גדלה ב-45% מ-2012 עד 2023. הגידול בכמות הקצבאות הסיעודיות באותה תקופה היה 150%.
"הרגולציה וההקלות גמרו את הקרנות, ואיש מהשחקנים לא ניסה למצוא לזה פתרון. שנת 2024 בוזבזה, ואני חושש שגם השנתיים הקרובות תבוזבזנה באותה הצורה. הפתרון אליו הגיעו הוא פתרון טוב – בתלות במה שיקרה בשנתיים הקרובות. שנתיים זה זמן קצר ולכל השחקנים ברור מה צריך להיות. יש מודלים קיימים בעולם. מי שמגיע לגיל 70-80, הסבירות שיגיע למצב סיעודי הוא 80%. זה לא עניין ביטוחי, זו וודאות".
שלמה פרלוב, נציג הסתדרות הגמלאים, דרש מחברי הוועדה לחתור להקמת ביטוח סיעודי ממלכתי, והתרעם על כך שנציגי הגמלאים והמומחים הרפואיים אינם חלק מקבלת ההחלטות. "אנחנו כל הזמן מבקשים מרשות שוק ההון – צרפו אותנו לצוות, אנחנו נציגי הלקוחות. גם עם איגוד הרופאים הגריאטריים לא התייעצו.
"הפתרון היחיד הוא ביטוח סיעודי ממלכתי. זו חובת המדינה לקחת את הסיעוד תחת כנפיה, זה לא נושא מסחרי. צריך להוציא את המילה מוצר מהלקסיקון. הפתרון יכול לבוא רק בחסות המדינה. בכל האירוע הזה, המבוטחים הם היחידים שלא התרשלו והיחידים שמשלמים את המחיר. ביטוח סיעודי הוא דבר סוציאלי, לא מסחרי. להזדקן זה לא משתלם".
הוועדה ננעלה בהבטחה להמשך מעקב אחר מציאת פתרון ארוך טווח לעניין הביטוחים הסיעודיים, אך גם באמירה שהקמת ביטוח סיעודי ממלכתי הוא עניין של החלטת ממשלה, ובציון העובדה שהצעות חוק פרטיות בנושא לא עברו.
