גל של טיסות רחפנים בלתי מזוהים מעל אתרים רגישים בארה"ב ובאירופה, שהחל בנובמבר 2024, מעורר שאלות חשובות בנוגע להתמודדות עם טכנולוגיית הרחפנים. אירועים אלו, שכמה מהם התרחשו בסמוך לנכסים אסטרטגיים אמריקאים, מדגישים את הצורך בהיערכות מתאימה לטכנולוגיות החדשות הללו, שמציבות הזדמנויות רבות אך גם טומנות בחובן אתגרים מורכבים.
הקושי של ארה"ב להתמודד עם תופעה זו מעורר דיון עולמי על הצורך במערכות לזיהוי והגנה מפני רחפנים ובהתאמת הרגולציה. במקביל, עבור ישראל, המתמודדת עם איום הרחפנים בעיקר בזמן מלחמה, אירועים אלו מהווים הזדמנות ללמידה ולשיפור ובנוסף, הם גם מזמנים כיווני צמיחה עסקית וכלכלית בתחום טכנולוגיות הרחפנים וההגנה מפניהם.
רצף הדיווחים על רחפנים מסתוריים שנצפו במוקדים אסטרטגיים ברחבי העולם החל ככל הידוע בבריטניה, מעל בסיסי חיל האוויר המלכותיים נורפולק וסאפוק, המשמשים גם כבסיס למטוסי קרב אמריקאים. תושבים מקומיים דיווחו על תצפיות רחפנים גם מעל בתיהם הסמוכים לבסיסים, אחדים אף דיווחו על כלי טיס גדולים יותר, שפולטים אור כתום בוהק ונעלמים כעבור זמן קצר. בעקבות דיווחים אלו, נאלץ חיל האוויר המלכותי להגיב ולחשוף כי תיגבר את פריסת מערכות ההגנה האווירית באזורים אלו.
לאחר מכן נצפו רחפנים בלתי מזוהים מספר פעמים גם מעל לבסיסי צבא ותשתיות רגישות בניו-ג'רזי ובמדינות סמוכות בחוף המזרחי של ארצות הברית. היו מי שקראו להכריז על מצב חירום נוכח ההופעה של אותם כלים שניכר שלא ידוע מי אחראי להפעלתם. למרות השערות שונות, כולל האשמות בנוגע לפעילות זרה כמו מאיראן, הפנטגון והרשויות בארה"ב טרם מצאו ראיות לכך שמדובר באיום זר.
מופעי הרחפנים החוזרים הובילו לרעש תקשורתי גדול כל כך ולכמות גדולה כל כך של השערות בנושא, כולל טענות לניסויים אחרונים של משרד ההגנה האמריקאי תחת ממשל ביידן, שאפילו הנשיא הנבחר טראמפ הגיב לנושא וטען שלדעתו הצבא והממשל יודעים במה מדובר ומאיזושהי סיבה מסרבים לחשוף את מה שידוע להם. כל האירועים הללו מתחוללים דווקא בחודש שבו הפנטגון הכריז על אסטרטגיה חדשה להתמודדות עם איום הרחפנים וכן על כך שבוושיגטון הבירה הותקנה מערכת חדשנית המבוססת על AI שנועדה לשפר את המערכות ההגנה האווירית ולהבטיח את ביטחונם של אזור הבית הלבן ואתרים אסטרטגיים נוספים.
במקביל נחשף כי גם בגרמניה הופיעו רחפנים בלתי מזוהים במספר אתרים שחלקם קשורים לאמריקאים. כל המוקדים בהם דווח על מופעי רחפנים הינם מוקדים רגישים שיכולים להוות יעד אסטרטגי לאיסוף מודיעיני על ידי אויבים או יעד נחשק לתקיפה.
אם הרחפנים שטסים סביב יעדים אמריקאים פועלים ללא אישור או תיאום מול משרד ההגנה, הדבר מעיד על כשל בהיערכות, המחייב הצבת מענים טכנולוגיים מתאימים בסביבות כאלו, וכן עדכון של תפיסת ההפעלה נוכח האיום. מומחים מסבירים כי בשל מגבלות חוק ורגולציה, מערכות ההגנה האמריקאיות מתקשות להגיב לאיומים בתוך ארה"ב באמצעים קינטיים (כגון ירי פיזי). כתוצאה מכך, ניתן דגש לפתרונות "רכים" הכוללים שיבוש אותות רדיו ו-GPS, אשר ניכר כי אינם מהווים מענה מספק לאתגר. חוסר יעילות זה עשוי להצביע, בין היתר, על כך שמדובר ברחפנים אוטונומיים שאינם תלויים בשיבושים מסוג זה, כפי שנצפה, לדוגמה, בשדה הקרב בין רוסיה לאוקראינה.
גם במידה שהרחפנים מופעלים על ידי גורמים מורשים, הרי שהדבר מדגים בצורה חריפה את החששות של האזרחים שנחשפים לשימוש בטכנולוגיות כאלו בסביבתם ולא יכולים לדעת אם מדובר באיום. חשש טבעי ומובן, נוכח סרטוני וידאו המופצים ברשתות החברתיות על שימוש ברחפני נפץ במקומות שונים בעולם.
בזמן שבשנה האחרונה ישראל התמקדה בעיקר בהתמודדות עם איום כטב"מי נפץ, שחלקם הגיעו ממרחקים של מאות ואלפי קילומטרים (תימן, איראן ועיראק), חשוב לזכור כי אתגר הרחפנים אינו מוגבל לתקופות של מתיחות ביטחונית בלבד. מדובר בתחום טכנולוגי רווי מתחים: מצד אחד, מדובר בטכנולוגיה חדשנית בעלת פוטנציאל עצום לשיפור חיי היומיום בתחומים אזרחיים כמו משלוחים, חקלאות ותעשייה. מצד שני, זוהי טכנולוגיה פשוטה, זמינה וזולה, המסוגלת לשרת מטרות עוינות כמו ריגול, איסוף מודיעין, ואף פיגועים.
בעידן בו הרחפנים זמינים כל כך, האחריות להבחין בין רחפנים ידידותיים ומורשים לבין כאלה המסכנים את הביטחון הציבורי – בין אם על ידי אויבים, עבריינים, או אזרחים המשתמשים בהם בצורה לא בטוחה – מציבה אתגר משמעותי לכל מדינה השואפת לעודד חדשנות וצמיחה בתחומה. מדובר בשוק חדש יחסית של טכנולוגיות שאינן בהכרח צבאיות ונדרשים גם גורמים רלוונטים ותפיסות מתאימות לצורך ההפעלה שלהן. הדבר דורש מינוי גורמים מתאימים לטיפול בנושא בכל מדינה וכמובן תקצוב מתאים. מעבר לכך, פיתוח היכולת לזהות, להשבית, או לסכל רחפנים מסוכנים היא משימה חיונית לא פחות. אתגר הרחפנים אינו נחלת שדות הקרב בלבד, כפי שראינו בזירות הלחימה של צה"ל או בשדה הקרב בין רוסיה לאוקראינה. מדובר באתגר אסטרטגי מובהק ל"יום שאחרי המלחמה", עם השלכות משמעותיות הן על הביטחון והן על הכלכלה העולמית.
לכן, מלבד היערכות להגנה מקומית מפני רחפנים והיערכות מתאימה כדי לאפשר הפעלה אזרחית של רחפנים, ישראל, כמדינה מובילה בתחומי הרחפנים, הטכנולוגיות הנלוות וההגנה מפניהם, ניצבת בפני הזדמנות ייחודית לא רק להגן על ביטחונה, אלא גם למצב את עצמה כמוקד חדשנות עולמי. ניצני המוקד הזה היו קיימים כבר מספר שנים לפני מלחמת 'חרבות ברזל' וכללו בין היתר חברות טכנולוגיות כמו גם תוכניות של הרשות לחדשנות וגורמים אחרים שביקשו לאפשר הפעלה מבוקרת של רחפנים מסוגים שונים במרחב האזרחי, זאת מתוך הבנה אמיתית שבתחום טמון פוטנציאל כלכלי אדיר וכן יכולת השפעה חיובית על תחומי חיים רבים. העידן הנוכחי בו ניכר כי מדינות רבות צמאות לפתרונות של טכנולוגיה וידע בתחום, קיימת הזדמנות לישראל למקסם את יכולותיה בתחום לכדי צמיחה כלכלית. הממשלה, מצדה, צריכה לפעול לחיזוק התעשיות המקומיות תוך מתן מענקים, יצירת תשתיות והסרת חסמים, כדי לאפשר לישראל לכבוש את ההובלה בתחום באופן שיטיב עם הביטחון, הכלכלה והחברה – בישראל ובעולם כולו.
ד"ר לירן ענתבי היא חוקרת בכירה אורחת בסדנת יובל נאמן למדע טכנולוגיה וביטחון באוניברסיטת תל-אביב, ויועצת לחברות, ארגונים ומדינות בתחומי הטכנולוגיות המתקדמות
