עדכון אחרון: 04.03.2025 | 19:49
שירות הביטחון הכללי הציג הערב (שלישי) לציבור את ממצאי התחקיר המלא סביב אירועי מחדל 7 באוקטובר, וחלקו של הארגון בעיקר בכל הנוגע לסיכול ומניעת מתקפת חמאס. מהתחקיר עולה כי אילו שב״כ היה פועל אחרת בשנים שקדמו למתקפה והן בליל המתקפה ברמה המקצועית והניהולית – הטבח היה נמנע.
עוד נכתב כי בשעה 1:00 בלילה נקלטו רצף סימנים של היערות חמאס לחירום אך מוערך כי חמאס אינו מעוניין בהסלמה וכניסה למערכה בעת הנוכחית. בשעה 3:00 אינדיקציה להשמשת סימים במספר חטיבות חמאס. כל אלו לא הדליקו נורות אדומות, ובארגון הודו גם כי שתי תוכניות של חמאס לפלוש לישראל שהתגלו למודיעין לפני שמונה ושלוש שנים – "לא טופלו כראוי. לא הערכנו שחמאס עבר לשלב הפריצה מרצועת עזה, אלא פועל להבערת השטח ביהודה ושומרון", נכתב. "זה הוביל לפגיעה אנושה בקבלת ההחלטות בלילה שבין 6 ל-7 באוקטובר".
תחקיר שב"כ ציין כי כבר בשלהי 2021 הניח שב"כ לדרג המדיני הנחת עבודה שהמערכה הבאה תהיה רב-זירתית, ובהתאם לכך ערך בשעה 4:30, שעתיים לפני פרוץ המתקפה, דיון לילי עם ראשי כלל הזירות. "בסיכום הערכת המצב הלילית הוצפו מספר אפשרויות פעולה, וביניהן לחומרה גם הפתעה נקודתית במתווה של פשיטה/חטיפה. ניתנה הנחייה למוכנות מודיעינית ומבצעית לסיכול אירוע התקפי מסוג זה. בתוך כך, גם צוות לוחמים שנשלח לדרום החל להיערך מול נקודות חדירה אפשריות לשטחנו, זאת כמענה אל מול אפשרות של פיגוע חדירה/חטיפה".
מנגד, בארגון הוסיפו כי על בסיס תחקיר ממושך שקיים בשנה האחרונה צוות חקירה חיצוני ועצמאי. "הסיבות המרכזיות לבניית כוחו של חמאס שאפשרו את היציאה למתקפה: מדיניות של שקט שאפשרה לחמאס התעצמות מסיבית; הזרמת כספים קטאריים והעברתם לזרוע הצבאית להתעצמות; כרסום מתמשך בהרתעה של מדינת ישראל; ניסיון להתמודד עם ארגון טרור על סמך מודיעין והגנה תוך הימנעות מיוזמות התקפיות; משקלם המצטבר של הפרות בהר הבית, היחס לאסירים והתפיסה כי החברה הישראלית נחלשה בגין הפגיעה בלכידות החברתית. כל אלו היו זרזים להחלטה לצאת למערכה".
עוד נכתב כי "לא נמצא כי שב"כ זלזל ביריב, להיפך – הייתה הבנה עמוקה של האיום, יוזמות ורצון לסכל את האיום, ובמיוחד את ראשי חמאס". בשב"כ ציינו בהודעתם כי ידעו על תוכנית "חומת יריחו" שגובשה בחמאס לפלישה לישראל, בשתי הפעמים בהם העלה תחקיר אמ"ן שהיא הגיעה גם לידיעת צה"ל: 2018 ו-2022.
באשר לסיבות הישירות לכשלים המודעיניים, בשב"כ הזכירו כי האיסוף המודיעיני של הארגון בעזה נפגע לאורך השנים בגלל הצרת חופש הפעולה הביטחוני-ישראלי ברצועה, בשל היותה סגורה ומסוגרת, בניגוד למצב ביהודה ושומרון. יחד עם זאת, הודו בשב"כ, ברצועה נשתלו בשנים האחרונות סנסורים מודיעיניים במאות מבצעים, והם היו מאפשרים תמונת מודיעין טובה יותר בלילה שקדם למתקפה "לו מוצו".
מבחינת לקחים, ציינו בשב"כ כי הוקם מכלול בקרה מודיעין התרעתי "און-ליין"; נערכה בחינת עומק, אתגור תפיסות ושינויים בחטיבת המחקר של הארגון; הוקמה יחידה לסיכול כספי טרור שמשותפת עם צה"ל; הוקמה מחלקת חוקרים לעזתים; נוצרו מודלי התרעה בכל חטיבה סיכולית, והחלה עבודת מטה לשיפור השילוביות עם 8200.
ראש השירות רונן בר, שעדיין לא התפטר בעקבות כישלון ארגונו, אמר: "לא מנענו את טבח 7.10. כמי שעומד בראש הארגון, אשא עול כבד זה על כתפיי כל חיי. אילו שב"כ היה פועל אחרת, בשנים שקדמו למתקפה ובלילה האחרון, הן ברמה המקצועית והן ברמה הניהולית – הטבח היה נמנע. זה לא תו התקן שציפינו והציבור ציפה מאיתנו. לא זלזלנו ביריב, לפי התחקיר, להיפך, הייתה יוזמה לפעולה, חתירה למגע וניסיון לגדוע את האיום בעודו באיבו, ולמרות זאת כשלנו"
