אמש (ראשון) חזרו לביתם שלוש החטופות הראשונות בעסקת החטופים עם חמאס – רומי גונן, דורון שטיינברכר ואמילי דמארי. עבור תושבי קיבוץ כפר עזה, שהשיב לעצמו שתי בנות קהילה לאחר 471 ימים בשבי, היום הזה היה רצוף בתחושות מעורבות.
כפר עזה, שאיבד 64 מבניו – בהם גם ראש המועצה אופיר ליבשטיין ז”ל – חווה את היום הזה עם שמחה גדולה לצד כאב עמוק. מתוך 19 חברי הקיבוץ שנחטפו, 14 שוחררו בעסקה הקודמת, בעוד שתי הבנות דורון ואמילי שבו אתמול. אך בקיבוץ נותרו עדיין שלושה חטופים, ומתוכם שניים כלל אינם כלולים בשלב הראשון של העסקה הנוכחית.
ציון רגב, מנהל קהילת כפר עזה, תיאר את תחושות התושבים: ״אנחנו בתחושות מעורבות. כמובן יש שמחה גדולה ואושר גדול לראות פה את אמילי ודורון. מצד שני, יש לנו עוד שלושה חטופים, שמתוכם שניים בכלל לא כלולים בעסקה של השלב הראשון, אז מבחינתנו השמחה היא באמת מוגבלת. זו דואליות – מצד אחד היו פה גילויי שמחה באמת גדולים והתרגשות, מצד שני אנחנו מאוד מוטרדים כי אנחנו לא יודעים עוד לאן אנחנו הולכים עם הדברים״.
אל״מ (מיל’) נירה שפק, תושבת הקיבוץ ולשעבר חברת כנסת מטעם "יש עתיד", הדגישה את הצורך להמשיך להיאבק: ״החזרתן של רומי, אמילי ודורון מאפשרת לנו להכניס עוד אוויר לריאות. זה נותן כוח להמשיך להילחם על חזרת כל החטופים והחטופות. מבחינתי, החיוך של אמילי וסימן ניצחון הרוח שסימנה בידה חסרת האצבעות – זה הסימן להמשיך עד שגלי וזיוי וקית, עמרי, צחי ואחרון החטופים ישובו הביתה. יש לנו כוח להביא לכך״.
בעוד השמחה על שחרור החטופות מורגשת בקיבוץ, התושבים מבינים כי הדרך לשחרור כל החטופים עוד ארוכה. הקולות הנשמעים בכפר עזה משקפים את המורכבות של היום הזה בין ההקלה והאושר, לבין החרדה והחשש לעתידם של אלו שעדיין בשבי.