סמ"ר אופק ברהנה (20), סמ"ר ליאור שטיינברג (20) וסמ"ר עומר ואן גלדר (22) מחטיבת גבעתי הובאו למנוחות הערב (שלישי), לאחר שנפלו אתמול מפיצוץ מטען חבלה במחנה הפליטים ג'באליה ברצועת עזה.
בהר הרצל בירושלים התכנסו מאות כדי ללוות את סמ"ר עומר ואן גלדר ז"ל ממעלה אדומים, מפקד כיתה בגדוד רותם של חטיבת גבעתי. הוא הותיר אחריו הורים, חגי ותהילה, שלושה אחים ואחיות – טליה, אורי ואיתי, בת זוג – נעמה ברץ.
אביו, חגי ואן גלדר, ספד לו: "עומר, אתה יכול לגעת בכולם. היו בך המון תכונות טובות, אבל היו בך שתי תכונות שמאפיינות איתך – ילד של מילים ומשפחה. אמרת מילים טובות. אנשים לא משתמשים תמיד במילים טובות ואתה הצלחת. ידעת להוקיר ולהעריך, והנתינה שלך למשפחה, גם שלא היית נוכח פיזית, הייתה חשובה לך".
בסוף דבריו פנה האב למנהיגי המדינה ולציבור בישראל: "אנחנו צריכים לשנות את הדיבור. אני פונה לכולם, מראש הממשלה לשרים, קואליציה ואופוזיציה, ולמפגינים משני הצדדים – בואו נשנה את השיח, אנחנו צרירים ללמוד להשתמש במילים בחוכמה".
הלווייתו של סמ"ר עומר ואן גלדר ז"ל (צילום: חיים גולדברג / פלאש90)
אמו, תהילה ואן גלדר, ספדה לו גם היא: "המלחמה התחילה חודשיים אחרי שהתגייסת, והיית בכל הגזרות – צפון, עזה, איו"ש. גיל 22 זה לא מספיק. דיברנו על חתונה וטיול אחרי צבא, והכול נגדע. העולם איבד היום אור טהור וזך, ואנחנו איבדנו את בני בכורי ואהבת לבי. תחסר לי".
עומר ובת זוגתו נעמה ברץ היו אכן עתידים להתחתן בעוד כשבועיים. בהלוויה היא סיפרה על כך: "אהוב שלי, היית החולייה החזקה בקשר. דיברנו על חתונה תוך שבועיים. לכל מקום שהגעת, כולם הכירו אותך. היינו צוחקים שאתה תהרוס לי את התוכניות עם חתונה מצומצמת כי כולם פשוט אהבו אותך ואתה אותם. חלמנו לטייל ולהקים משפחה. זו לא פרידה, אנחנו עוד ניפגש בגן עדן".
סבתו, זהבה תורג'מן, סיפרה על שהביאה לאמו אתמול כוס, אותה תכננה שישבור בחתונה שלו: "עומר, היית ילד חכם ושנון, אוהב ושמח בכל מצב. הצטרפת לעומר בן דודך שנפל בלבנון לפני מספר חודשים. אתמול הבאתי לאמא שלך כוס שהיית אמור לשבור מתחת לחופתך, אבל אתה כבר לא תזכה".
חיילי גבעתי נושאים את ארונו של סמ"ר עומר ואן גלדר ז"ל בהלווייתו בהר הרצל (צילום: חיים גולדברג / פלאש90)
"תמיד אמרו עלינו שאנחנו אחים שהם חברים, דיברנו על הכול ואהבנו מאוד אחד את השני", אמרה אחותו של עומר, טליה. "אני לא יכולה שתהפוך לסטיקר ולפתוח עמוד זיכרון באינסטגרם. אני לא אצליח לאכול פיצה או ללבוש סגול, הכול מזכיר לי אותך".
האח אורי הצטרך וסיפר: "כשבבית ספר גילו שאני אח של עומר, החברים שלך באו אליי ואמרו 'אם אתה אח של עומר אתה חבר שלנו'. גם בעבודה שסידרת לי, כולם אמרו שלעשות משמרות עם עומר זה הכי טוב. אני גאה היות האח שלך".
ואן גלדר ז"ל התנדב בתנועת הנוער כנפיים של קרמבו ובמד"א. ארבל כהן, חובש רפואת חירום וחבר מטה הנוער הארצי במד"א, ספד לו: "קשה לי לדבר על עומר בלשון עבר. הכרתי אותו בתחילת ההתנדבות במד"א והפכנו מהר מאוד לחברים טובים לחיים. הוא היה הראשון לעזור בכל הזדמנות, תמיד עם חיוך על השפתיים. הוא היה מלא חוש הומור ושילב אותו גם בטיפול הרפואי שהעניק בצורה המקצועית ביותר. הוא היה מסור מאוד בכל דבר שעשה, גם במד"א וגם בשירות הצבאי. עומר ז"ל תמיד חיפש איך להוביל, לפקד ולהדריך את הדורות הבאים. הוא יחסר לנו מאוד בתחנות ירושלים ומעלה אדומים של מד"א ובארגון כולו. יהי זכרו ברוך".
גם מנכ"ל מד"א, אלי בין, ביקש להביע את תנחומיו: "מדינת ישראל איבדה לוחם ומפקד מהמעלה הראשונה ומשפחת מגן דוד אדום איבדה מתנדב מוכשר ואיכותי שהצלת חיים ועזרה לזולת הייתה נר לרגליו. אנו כואבים את לכתו ושולחים למשפחתו ויקיריו תנחומים בשעה קשה זו. הוא יחסר לכולנו. יהי זכרו ברוך".
"אל תדאגי אמא, אני שומר על עצמי"
סמ"ר אופק ברהנה ז"ל הובא למנוחות בחלקה הצבאית בבית העלמין ביבנה שם התכנסו מאות אנשים ללוות אותו בדרכו האחרונה. הוא הותיר אחריו את הוריו, ממו ולאה, ואת אחיו ואחיותיו – אושרי, דנה, ליאם ואלין.
אמו, לאה ברהנה, זעקה על קברו את המילים "אל תדאגי אמא", אותן נהג לומר לה פעמים רבות מאז פרוץ המלחמה. כשספדה לו סיפרה: " תמיד אמרתי לך 'אני מפחדת אופק, תשמור על עצמך'. ותמיד אמרת לי ׳אל תדאגי אמא, אני שומר על עצמי׳. ילד אהוב, לא מאמינה שאתה לא איתנו. במוצאי שבת דיברנו, ואמרת לי שבשבת הבאה אתה מגיע לחופשה. תמיד הייתי מתייעצת איתך. זכות להיות אמא שלך. לא נפרדנו כמו שצריך אופק. אני לא שבעה ממך אופק. לא היית בן, היית אח".
אביו, ממו ברהנה, ספד לו ברגעים האחרונים לפני הורדתו אל חלקת הקבר: "רק בן 20, גיל שבו החיים מתחילים, ואתה נפרד מהם. לב ענק. כשאתה זקוף בגאווה אמרת ׳אבא, אני אגן על הבית, על ארץ ישראל׳. היית חבר, היית מספר הכול. אמרו עליך בבית ספר ובכדורסל שאתה מנהיג. אם תהיה אפשרות אני גם אצא למילואים. אהוב שלנו, של המשפחה, תשכב לך בשלום״.
Oסמ"ר אופר ברהנה ז"ל (צילום: דובר צה"ל)
אושרי ברהנה, אחיו הבכור שסיים לפני כשנה שירות כלוחם בצנחנים, ספד לו: "אופק, אני מתקשה לעמוד כאן ולדבר עליך בלשון עבר. רק לפני שבוע יצאנו שנינו מהצבא, וידענו שהכול בסדר. אני לא יודע איך עברתי את השירות שלי, ואתה הרבה יותר חזק ממני. היית רק בן 20, צעיר מלא חיים ומלא תקווה, עם חיוך שתמיד ידע להאיר גם את הימים הכי קשים. היית אח אהוב, וכמה שזה אולי יישמע מפתיע – היית בשבילי השראה למרות שאתה קטן ממני".
אחיותיו, ליאם ואלין, ספדו לו: "הילד הכי טהור שהכרנו, תמיד מכוון לטוב ורק אהבת חינם. דיברת איתנו על כמה אתה רוצה באמת להתחיל את החיים. אני זוכרת שתמיד דאגתי להזכיר לך שאתה מסיים כל דבר שאתה מתחיל, אבל מי ידע שככה זה יסתיים. היו לך חלומות להגשים".
רום עוזרי, בת זוגו של אופק, ספדה לו: "איך אפשר להבין את הבשורה, לחשוב שאני אספיד אותך? אתם לא יודעים עד כמה אין ילדים כאלה. חבר נפש שלי, שותף שלי ביסודי ובתיכון. יד ביד, חברות כזאת שלא משנה מתי – אני יודעת שאתה תהיה שם בשבילי ועבורי. אני עצובה ואני גאה בך שחירפת את נפשך כדי שאני אוכל לחיות את חיי בידיעה שגיבורים כמוך שומרים עליי. אתה ארץ ישראל היפה״.
ראש העיר יבנה, רועי גבאי, ספד לו בשם תושבי העיר: "אנחנו ניצבים מול אובדן שאי אפשר להכיל. אופק לא רק בחר להיות לוחם – הוא התעקש להיות חובש קרבי. הוא רצה להציל, לרפא, לתת כתף – גם תחת אש. בשבוע שעבר הוא הגיע בגאווה לבית הספר עם תעודת הבגרות שלו – וציונים מעולים. הוא היה גאה, המורים היו גאים, המשפחה – גאה. ועכשיו כולנו מרוסקים".
"אופק היה בוגר בית הספר היסודי רמות ויצמן וגינסבורג, שחקן כדורסל מחונן באליצור יבנה – מהקט-סל ועד קבוצת הנוער. תלמיד חכם, צנוע, חייכן, אהוב. הוא חלק ממשפחה של לוחמים – אחיו שירת בצנחנים, אחותו בנח"ל. זו משפחה שטבוע בה ערך הנתינה, האחריות והשליחות. אופק הוא החלל הרביעי של קריית החינוך גינסבורג מאז 7 באוקטובר. שלושה חללים ביממה אחת – זו מציאות שאסור להתרגל אליה״.
אל"מ אורן זיני ספד בשם צה״ל: "השתתפת בפעולות מבצעיות ולקחת חלק משמעותי בהגנה על המדינה. מפקדי גבעתי פועלים בעומק הרצועה כבר מעל 600 ימים – ואתה היית שם. דמותך תיחקק בליבנו".
שר המורשת עמיחי אליהו ספד בשם הממשלה: "אופק, אתה נשמה ולבנה נוספת חשובה שבונה את העם הזה. הקרבת את עצמך כדי שנוכל להמשיך לחיות. הממשלה מחויבת ללכת בדרכך. עוד יבוא שלום, בזכותך ובזכות חבריך הגיבורים".
"קיבלתי אותך לזמן כל כך קצר"
בחלקה הצבאית בבית העלמין סגולה נאספו אלפים ללווייתו של סמ"ר ליאור שטיינברג ז"ל מפתח תקווה, חובש קרבי בחטיבת גבעתי. הוא הותיר אחריו הורים, אורלי ואנטון, ואת שירה אחותו הבכורה.
אמו, אורלי, ספדה לו: "ליאור שלי, אהוב שלי ונפשי. מאז שאתה ילד קטן היית סקרן ואוהב לשאול שאלות. אתה ילד עמוק. היית תלמיד שקדן וחיובי, ניסית תמיד להיות בתדר חיובי. אתה אור גדול לעולם, לי, לאבא ולאחותך. אני לא מאמינה שאני מספידה אותך" אמרה בבכי. "קיבלתי אותך לזמן כל כך קצר. אתה ילד מצחיק ומלא שמחת חיים. לפני הגיוס לא הפגנת רגשות, אחרי הגיוס שלחת לי מכתב שבו כתבת 'אני אוהב אותך אמא'. כשחזרת נתת לנו חיבוקים, אני לא מאמינה שלא יהיו יותר חיבוקים. תודה שנתת לי להיות אמא שלך. תודה אלוהים שנתת לי להיות אמא של ליאור, גם אם זה רק ל-20 שנה. ליאור, אני אוהב אותך לעולמים".
הלווייתו של סמ"ר ליאור שטיינברג ז"ל בבית העלמין סגולה (צילום: אבשלום ששוני / פלאש90)
אחותו, שירה, אמרה בדמעות: "אהוב שלי, איך הלכת לי? אחי הקטן, היפה והטהור. היית האח היחיד שלי. אין לי כלום בלעדיך. אני שמחה שבשנה האחרונה התקרבנו וסיפרת לי הכול. אני מקווה שהייתי אחות ראויה. תמיד התגאיתי שאתה אחי, לוחם שעושה הכול – גם אם זה להקריב את עצמו. אני לא מאמינה שמה שפחדתי ממנו קרה. אני אהיה חזקה בשביל אמא ואבא. אני תמיד אוהב אותך ליאורי שלי".
חברו, רועי אפרים, ספד לו: "ליאור אחי, אי אפשר לתאר כמה משמעותי היית בשבילנו. הכנסת אור לחיינו. תמיד היה כיף איתך. היית אדם מיוחד, חיובי וטוב לב. כל מי שהכיר אותך התחבר אליך ואהב אותך. הכינוי שלך בחבורה היה 'חסה' כי היית חסר דאגות. תמיד היית אופטימי. במקום שבו כולם ראו רע אתה תמיד ראית טוב. אנחנו כל כך אוהבים אותך, כל החבורה. אני מקווה שנתעורר מהסיוט הזה. אנחנו לא מעכלים את מה שקרה. אוהבים אותך, נהיה חזקים".
הלווייתו של סמ"ר ליאור שטיינברג. "לוחם שעושה הכול – גם אם זה להקריב את עצמו" (צילום: אבשלום ששוני / פלאש90)
נציג צה"ל, סא"ל נתנאל ביטון, ספד לו: "ליאור, אין בכוחן של מילים לתאר את האובדן. הכאב גדול והצער עמוק, אך גם גאווה על מי שהיית ומה שעשית. היית נחוש לבצע את תפקידך ומשימותיך על הצד הטוב ביותר. שאפת להיות ראשון בכל. נבחרת לצאת לקורס חובשים אותו סיימת אך לפני שבוע. זכיתי לפקד עליך ולקחת חלק משמעותי בהגנה על עם ומדינת ישראל. אתמול, בעת שלחמת במשימה מבצעית, נפגעת ונפלת חלל. ליאור, מלחמת חרבות ברזל היא מהחשובות למדינת ועם ישראל. אני מבטיח לך שנמשיך להילחם עד לניצחון. ליאור, תודה שהיית חלק מאיתנו. תחסר לנו. נוח על משכבך בשלום. אני ומפקדי החטיבה מצדיעים לך".
