שלישיית שוקולד מנטה מסטיק בראיון לפני מופע האיחוד

האיחודים הנוסטלגיים שהחל עם סדרת מופעי הכבש השישה־עשר והמשיך עם כוכבי הסדרה "לא כולל שירות", הגיע גם לשוקולד מנטה מסטיק, שזכתה להצלחה כבירה בשנות ה־70. זו הייתה שלישיית הנשים הראשונה בזמר העברי, והיא שילבה בין מוזיקת פופ ורוק רך לבין שירי פולקלור בינלאומיים ומקומיים, בהגשה הומוריסטית ותיאטרלית, שנחשבה חדשנית באותן שנים. בתקופה שבה היו מעט נשים בפופ, הן הצליחו לשים את הנשיות השופעת והחזקה במרכז עם שירים וכוריאוגרפיה שהציגה אישה חופשייה ועצמאית. 

כעת ירדנה ארזי, רותי הולצמן ולאה לופטין ינסו לשחזר את הקסם כאשר יעלו על במת היכל התרבות בתל אביב עם מופע המורכב מהלהיטים הגדולים שלהן – ויש לא מעט כאלה, בין היתר "מי המנטה? מי המסטיק? מי השוקולד?", שהפך לאתגר טיקטוק פופולרי – בעיבודים חדשים ובהפקה מוזיקלית של רמי קלינשטיין. ״זו התרגשות גדולה משותפת של שלושתנו", הן אומרות. "בחודשי החזרות פשוט התאהבנו מחדש ברפרטואר שלנו ובאופן שבו רמי קלינשטיין פירק והרכיב מחדש את השירים שאנחנו שרות כבר הרבה שנים. אנחנו מגיעות להיכל התרבות עם פרפרים בבטן, התרגשות בלב, אור בעיניים ושיר על השפתיים״.

קרנבל בנח"ל

חברות השלישייה היו חלק מגל האומנים שיצאו מלהקות צבאיות אל קריירות בידור מצליחות באזרחות. הולצמן, ארזי ולופטין התגייסו ללהקת הנח"ל ב־1969, כשהיא הייתה בשיא תהילתה ופרסומה. "נפגשנו לראשונה בבקו״ם", סיפרה ארזי בריאיון שהעניקה בעבר ל"מעריב". "קיבלנו מספרים אישיים עוקבים והועברנו לטירונות במחנה 80, משוכנות באוהל מיטה ליד מיטה. חווינו את להקת הנח״ל ואת הצמיחה האישית של כל אחת מאיתנו לכל אורך חיינו. כך נוצרת חברות ושותפות גורל, שמלווה אותנו עד עצם היום הזה. בעצם התבגרנו ביחד".

אם לא הצבא, ספק אם השלוש היו נפגשות. ארזי נולדה בקיבוץ כברי שבגליל המערבי, גדלה בחיפה וכבר כילדה סומנה ככוכבת כשהפכה לסולנית חבורת בית רוטשילד, בניהולו המוזיקלי של אפי נצר. היא לא הייתה צריכה לעשות אודישן ללהקה הצבאית. המקום שוריין לה על ידי קצין החינוך של הנח"ל שהגיע לאחת ההופעות של חבורת בית רוטשילד והתרשם. הולצמן נולדה בתל אביב ולמדה בתיכון לאומנויות רננים. כנערה שימשה כגיטריסטית בימי הולדת יחד עם הקוסם אלימלך בר־און. לופטין, ילידת קיבוץ אפיקים, הייתה בלהקת הזמר הקיבוצית והתגלגלה לאודישנים ללהקה הצבאית בעידוד המדריך שלה, שהיה חבר להקת הנח"ל.

יחד עם ארזי, לופטין והולצמן הצטרפו ללהקת הנח"ל גם גידי גוב, אפרים שמיר ואלון אולארצ'יק, זאת לצד חברים ותיקים בהם הסולנית מירי אלוני, עמוס טלשיר (לימים בעלה הראשון של ארזי), דני סנדרסון ומאיר פניגשטיין. הם עבדו על התוכנית "שא שלום", שמתוכה בלטו הלהיטים "שיר לשלום", "בהיאחזות הנח"ל בסיני" ו"הבן יקיר לי".

עם שחרורה של אלוני מלהקת הנח"ל, הגיע תורה של ארזי להפוך לסולנית ולכוכבת הגדולה. הסיפתח היה כשביצעה יחד עם נגני הלהקה את השיר "חופים" בתוכנית הטלוויזיה "ברוכים הבאים" בהגשתו של אורי זוהר. הימים היו ימי הערוץ האחד והיחיד, ולמחרת כל המדינה הכירה אותה. "הפנים שלי היו בטלוויזיה, ולא יכולתי לעבור יותר ברחוב", היא סיפרה. "פתאום הפכתי כוכבת. היה בזה משהו מאוד מבלבל. לא היה לי אז שם, הייתי 'זאת עם הצמות'. אולי בגלל החינוך הקפדני שקיבלתי מעולם לא הרגשתי כוכבת".

ארזי סיפרה כי בלהקה הופעלה משמעת קפדנית שנאכפה באדיקות: "תפיסת העולם של מי שהדריכו אותנו, כולל הבמאי שלנו דני ליטאי, הייתה שמאחר שלהקת הנח״ל כל כך פופולרית בציבור הרחב ואנחנו חיילים צעירים, צניעות ומשמעת ברזל הן חלק בלתי נפרד מההכשרה המקצועית שקיבלנו. היינו צריכים להופיע ארבע פעמים ביום, ממוצב למוצב, ובערב עוד הופעה אחת גדולה, עם כל התפאורה. סחבנו ציוד, הקמנו במה. החוקים האלה נועדו לשמור עלינו, אף על פי שהיינו כוכבים. לא רצו שנלך לדיזנגוף כדי שלא נתערבב עם הבוהמה. מסכנה רותי הולצמן, גרה בפינת הרחוב, איך היא תגיע הביתה? לי זה היה קל, הצניעות שנדרשנו אליה נראתה טבעית". 

המנהל המוזיקלי של הלהקה באותם ימים היה יאיר רוזנבלום. "גאון מוזיקלי שהשאיר אחריו שירים בלתי נשכחים, אבל מצד שני אדם שהיה בו גם צד נוקשה", העידה ארזי. רוזנבלום עבד עם חברי הלהקה על התוכנית הפלמ"חניק, הפקת ענק שהוקדשה למלאת 30 שנה לפלמ"ח. החלק הראשון של התוכנית כלל בין היתר את השיר "הפרוטה והירח", דואט שביצעו גוב וארזי. החלק השני עסק באגדות ילדים, בהומור ובסאטירה.

"היינו בחדר החזרות בפיקוד הנח״ל ביפו בשעת לילה מאוחרת, עובדים על העיבוד הקולי של שיר חדש, 'מסביב למדורה'. הסולן הוא גידי גוב, וכולנו שרים איתו בעיבוד קולי מרהיב", סיפרה ארזי. "אנחנו מותשים. הערה מעליבה למישהו שרוזנבלום זורק כבר לא עוברת בשקט. נמאס לנו מהשפלות, אנחנו מסרבים לקבל את המרות שלו בשעה המטורללת הזו, ועונים לו באותה רוח. תקדים מהפכני. רוזנבלום מאיים שיקום וילך, מישהו עונה לו: 'אז תלך', והוא באמת קם ועזב אותנו ולא חזר. את השיר הוא העביר ללהקת פיקוד מרכז עם הסולנית דורית ראובני, ועד היום כשאני שומעת אותו ברדיו אני נזכרת בביצוע המשגע של גידי גוב והקולות היפים שעשינו לו, וזה עושה לי קווץ׳ בלב".

חתימה על תנאי

כשהגיע הזמן להשתחרר מצה"ל, ארזי חתמה קבע בלהקה לשנה נוספת. "להקת הנח״ל הייתה הגשמה של חלום עבורי, לכן החלטתי שלמרות ההצעות המפתות שחיכו לי בשוק האזרחי, אחתום קבע ואשאר לעוד תוכנית בלהקה", סיפרה.

הולצמן, שהשתחררה ראשונה, הוחתמה אצל המפיק אברהם דשא (פשנל) והצטרפה למחזמר המוזיקלי "ג'אמבו" שהורכב מיוצאי להקות צבאיות. לופטין, שהשתחררה אחריה, עשתה את אותו מסלול: הוחתמה אצל פשנל והצטרפה ל"ג'אמבו" במקומה של אלוני. כעבור זמן קצר הזמין אותה הרקדן והכוריאוגרף יונתן כרמון להצטרף כזמרת לסיבוב הופעות של הלהקה בארצות הברית שאמור היה להימשך כשנה. "העזיבה של לאה הפתיעה ושברה לי את הלב", אמרה ארזי. "התחננתי בפניה שלא תשאיר אותי לבד עם בנות חדשות שאינני מכירה עדיין, אבל ללאה חיכתה הצעה קוסמת".

פשנל, שידע לזהות כישרונות מקילומטרים, החתים את ארזי עוד במהלך שירותה הצבאי על חוזה ניהול אישי לחמש שנים, ועם שחרורה מלהקת הנח"ל בשנת 1972 צירף אותה למופע הבידור המוזיקלי "קונגרס הצחוק הציוני", אשר היה מבוסס על שירים מתקופת תל אביב הקטנה. היא פגשה שם כמה חברים מלהקת הנח"ל, בהם את הולצמן. די מהר שינה פשנל את שם המופע ל"שוקולד מנטה מסטיק", על שם השיר שביצעה במופע ציפי שביט ושהיה למעשה הקריאה המפורסמת של מוכרי הממתקים בכניסה לבתי הקולנוע באותן שנים.

באותו מופע התחברו לראשונה ארזי, הולצמן ותמי עזריה ושרו את השיר "ירושלים עיר הקודש". זה היה הסיפתח שלהן, והן כלל לא ידעו על כך. כשמפיק פסטיבל שירי הילדים אבשלום רובין פנה אל פשנל וביקש ששביט, שאותה הוא מייצג, תשתתף בפסטיבל, פשנל הסכים – בתנאי אחד. "הוא ביקש שאבשלום יצרף לפסטיבל שלוש זמרות מלהקת הנח"ל שחתומות אצלו", סיפרה הולצמן. "אבשלום הסכים וכך מצאנו את עצמנו מופיעות". 

פשנל לא היה צריך לחפש הרבה כדי למצוא שם לשלישייה, הוא פשוט קרא להן "שוקולד מנטה מסטיק", על שם המופע שבו השתתפו. השלוש ביצעו בפסטיבל את השיר "אברא קדברא", וקטפו את המקום השני והמכובד ללהקה אלמונית, כשהן גוברות על שמות כמו אבי טולדנו, יפה ירקוני ועליזה עזיקרי.

לאחר ההצלחה בפסטיבל היה זה מאיר פינגשטיין, בן זוגה של עזריה וחבר להקת כוורת, שהעלה את ההצעה שהשלוש ימשיכו יחד. "הוא הציע לנו לעשות חלטורות, להופיע ולעשות כסף", סיפרה עזריה בריאיון בעבר. "הצענו זאת לפשנל וככה זה התחיל".

עבור פשנל, זו הייתה סוג של גרסה נשית לשלישייה המובילה שלו – הגשש החיוור. לימים ביצעו השלוש יחד עם הגששים את שירם "מה הוא עושה לה", בגרסת התשובה ("מה הוא עשה לי") הפרודית.

התחנה הבולטת הבאה של שוקולד מנטה מסטיק הייתה בפסטיבל הזמר והפזמון 1973, האירוע הממלכתי של הזמר העברי. הן הוזמנו יחד עם שלישיית אף אוזן גרון (עמי מנדלמן, קיקי רוטשטיין ויובל דור) ללוות את רותי נבון בביצוע השיר "נצח ישראל לא ישקר". זמן קצר לפני הפסטיבל נפצעה נבון בתאונת דרכים ובלית ברירה ביצעו שתי השלישיות את השיר בעצמן וזכו לחשיפה טלוויזיונית נרחבת.  

צלקות המלחמה

באוקטובר 1973, עם פרוץ מלחמת יום הכיפורים, צוותו חברות השלישייה עם חברי להקת כוורת אל להקת הנח"ל, להופיע בפני חיילים במוצבים השונים, מהגולן ועד סיני. "ב־6 באוקטובר הגענו לפיקוד הנח"ל והודיעו לנו שלמחרת אנחנו צריכים להגיע עם מזוודה, כי אנחנו הולכים להופיע במלחמה", סיפרה הולצמן בעבר. "ביום שלמחרת המלחמה עלינו לרמת הגולן, תכננו להקים במה מאולתרת עד שבא מפקד המקום והעיף אותנו משם, אז חזרנו לתל אביב. אם היינו מופיעים ברמה באותו יום – אני חושבת שלא היינו פה".

בהמשך הן הופיעו בפני חיילים במקומות שונים. "הופענו תחת אש ועברתי סוג של טראומה", סיפרה עזריה. זו הייתה אחת הסיבות לכך שהיא החליטה לפרוש מהלהקה. היו סיבות נוספות, כפי שהסבירה באותו זמן: "אמי נפטרה, ומאיר ואני נפרדנו. הייתי מתוסכלת מכל הכיוונים. גם לא הרגשתי מספיק בולטת בשלישייה. באותה תקופה הכרתי בחור ישראלי, משה דויטש, שגר בארצות הברית ובא למלחמה, אז החלטתי לנסוע אליו". 
עזריה הביאה מחליפה ללהקה, את לאה לופטין, שבדיוק שבה לישראל מסיבוב ההופעות עם להקת כרמון, ועברה לגור עם עזריה: "לאה לקחה אותי למסיבה שבה הכרתי את משה, אז יצא שאני נתתי לה את הלהקה – והיא נתנה לי בעל".

"הצירוף של לאה היה טבעי בתור חברה מאז הבקו"ם", ציינה ארזי. "כל אחת משלושתנו היא במהותה סולנית, ואם לא היינו חברות קרובות ואם לא היינו מסוגלות להפחית אגו – לא היינו שורדות יחד חמש שנים".

השיר הראשון שביצעה השלישייה המחודשת היה "חגיגת אביב" בפסטיבל שירי הילדים הרביעי שנערך בפסח 1974. "שייקה פייקוב האחד והיחיד הלחין את השיר ומיד ייעד אותו לבנות היפהפיות", מספר דודו ברק על שירו, שהגיע למקום השלישי. "השיר תמים ואהוב עליי במיוחד. שיר לחג הפסח ולעונת האביב, בעקבות מלחמות ישראל. לכל אחת מהבנות יועד בית, כשבבית הרביעי, האחרון, שרו יחדיו. כשראיתי לראשונה את ירדנה, היה לי ברור שהיא תהיה כוכבת ענקית. טרחתי לציין זאת באוזניה באולפן ההקלטות. גם לאה ורותי לא קטלו קנים, אך הן ידעו את מקומן בטריו, מה גם שבהיותן שלישייה תפקידיהן חולקו שווה בשווה, למן הסופרן היפהפה של ירדנה, עבור למצו החם של לאה חמדתי, ועד לאלט הנדיר של רותי".

השלוש עברו מפסטיבל לפסטיבל. באותה שנה, במוצאי יום העצמאות, הופיעו בפסטיבל הזמר והפזמון לצידו של מתי כספי עם השיר "נח" והגיעו עימו למקום הרביעי. "מתי כספי היה אומנם משוחרר טרי של להקת פיקוד הדרום, אבל היה ברור שמדובר בגאון מוזיקלי", תיארה ארזי. "באותה שנה רוב השירים בפסטיבל התכתבו עם מלחמת יום הכיפורים ופתאום היה שיר במצב רוח אחר. עלינו בהופעה רעננה, עם העמדה שעשתה רותי הולצמן בחדוות חיים, שלוש בחורות עם בגדים מטורפים. לא עשו דברים כאלה בארץ. לא ניצחנו אבל דיברו למחרת על ההופעה שלנו".
ב־1975 הן הגיעו אפילו לפסטיבל הזמר המזרחי, עם "שיר היין". "באותה תקופה הופענו גם שש הופעות ביום", סיפרה לופטין בעבר. "מרוב לוח הזמנים העמוס, לא הצלחנו ללמוד את המילים ל'שיר היין'. מה גם שפשנל סגר לנו את ההופעה בפסטיבל ברגע האחרון. למזלנו היינו אמורות להופיע כשבקבוקי יין בידינו, אז עלה הרעיון לכתוב את המילים של השיר על הבקבוקים".

באותה שנה הן הופיעו גם בפסטיבל הזמר והפזמון עם "שירים הם חברים", שכתב אהוד מנור. "אבא שלי הרבה לכתוב על תקופת הילדות והנעורים שלו", מספרת בתו, ד"ר גל מנור. "הוא תמיד אמר שהשירים הם עבורו ממש תרפיה, וב'שירים הם חברים' שהוא כתב עבור שוקולד מנטה מסטיק הוא ממש אומר כיצד השירים מפיגים את הבדידות, וכיצד למוזיקה יש כוח לחולל שינוי. השיר הזה מדבר על התמיכה הנפשית והרוחנית שהמוזיקה מעניקה לנו".

שלום שלום

אלבום הבכורה של השלישייה יצא באותה שנה, כשהוא כולל שירים שביצעו בפסטיבלים השונים, שירים של מאנוס חג'ידאקיס שתרגם אהוד מנור ("הייתה לי אהבה", "יש לי שמש" ו"בת אצילים"), וביצועים לשירים "סרט הודי נהדר", שכתב דן אלמגור כפרודיה על הסרטים ההודיים, "מניאנה", שתרגם עמוס אטינגר על בסיס שירה הנודע של פגי לי ("Mañana"), וביצוע ווקליזה לסונטינה של מוצארט בעיבודו של זיקו גרציאני. על העיבודים הופקדו מתי כספי וגרציאני.

"העבודה עם מתי הייתה קפדנית ומאוד מדויקת", אמרה ארזי. "קיבלנו ממנו השראה מוזיקלית מרתקת וגם צחקנו הרבה בין לבין. עם זיקו גרציאני היקר כל כך, אדם מקסים ועדין נפש, שהיה המנהל המוזיקלי הראשון שלנו, עבדנו תקופה די קצרה כשתמי עזריה הייתה עדיין איתנו. זיקו היה כבר אז מוסד בפני עצמו, ובגלל פער הגילים בינינו היה יותר דיסטנס טבעי מולו. באלבום הבכורה היינו יותר ממושמעות, חיילות טריות, שרגילות לעבודת צוות, לכן זרמנו בטבעיות עם אוטוריטה מקצועית מולנו כמו פשנל או מנהלים מוזיקליים כמו גרציאני וכספי".

כעבור שנה נבחרה הלהקה לייצג את ישראל באירוויזיון שנערך בהאג שבהולנד. השיר שהן ביצעו – "אמור שלום" של אהוד מנור ומתי כספי – נבחר מבין שלושה שירים שהוצגו במופע טלוויזיוני מיוחד. "כשהחליטו שהן תייצגנה את ישראל באירוויזיון, הזמינו שירים אצל מלחינים מקצועיים", מספר המוזיקאי רוני וייס. "ועדה בחרה את שירי 'זה טוב, זה טוב'. באופן מפתיע, בלחץ של פשנל שהעדיף שיר של מתי כספי, שהיה מנהלן המוזיקלי, החליטו לשנות את כללי המשחק וקבעו הצגה של שלושה שירים, והפלא ופלא – הוחלט על בחירת השיר של אהוד ומתי".  

לופטין זכרה את הדברים בצורה שונה. "פשנל העדיף את 'זה טוב, זה טוב'", אמרה. "אנחנו התעקשנו על 'אמור שלום'. כשהוא ראה שאנחנו מתעקשות על השיר, הוא הזהיר אותנו שזאת הולכת להיות בכייה לדורות. לזכותו ייאמר שהוא ידע לסגת בכבוד. 'מכיוון שאתן המבצעות, ההחלטה הסופית היא שלכן', הוא אמר. בסופו של דבר צדקנו. השיר דורג במקום השישי באירוויזיון, והוא חי ובועט עד היום".

"לשיר 'אמור שלום' יש משמעות כפולה", מסבירה ד"ר מנור. "מצד אחד הוא מדבר על מדינת ישראל בתקופה של תחילת המשא ומתן עם מצרים – ואבא היה איש שתמך בשלום בכל מאודו – ומצד שני הוא מדבר גם על אישה שמחכה לאהובה".

השלישייה הוצגה באירוויזיון בשם "בנות השוקולד" ("The Chocolate Girls") והקליטה את "אמור שלום" בשלל שפות, בהן בגרמנית ובאנגלית. פשנל לא בזבז זמן וסגר ללהקה חוזי הופעות ברחבי אירופה. "הופענו במועדון לילה בגטבורג, שוודיה, ואמרו לנו להמתין כי פרנק זאפה בא לראות את שוקולד מנטה מסטיק. הזוי", סיפרה ארזי בעבר. "היינו באותו מלון יחד איתו ועם להקת אבבא. זאפה והאמרגן שלו רצו שנלך לבלות איתם. יצאנו, ישבנו באיזה מקום ושם זה נגמר. לא חיינו חיים פרועים, סמים לא היו, אני פוצית מהצופים. גם לא היה כלום עם פרנק זאפה. לא יעזור כלום. הוא לא עניין אותי בכלל. הייתי מאוהבת במישהו אחר".

באותה תקופה יצא אלבומה השני של הלהקה, כולו בעיבודיו ובניהולו המוזיקלי של כספי, שכלל שירים כמו "זה טוב, זה טוב", "לילות בכנען" ו"מכת שמש". אלו היו ימי השיא שלהן, הן השתתפו בתוכניות רדיו וטלוויזיה, כיכבו על שערי מגזינים ומילאו אולמות. אך ההצלחה לא האריכה ימים. 

סוף הוא תמיד התחלה

ב־1977 העלתה השלישייה את המופע "הלילה הראשון" בבימויו של צדי צרפתי, אשר הביא בשירים מאת אהוד מנור את סיפורו של הלילה הראשון במאה ה־20. המופע היה הכישלון המשמעותי הראשון של השלישייה, וגם התקליט משיריו נכשל. "היו בתוכנית הזו שירים נהדרים", אומרת ד"ר מנור, "אבל משום מה זה לא צלח".

באותה שנה השתתפה השלישייה בפעם האחרונה בפסטיבל שירי הילדים עם שני שירים שכתבו להן יורם טהרלב ויאיר רוזנבלום – "בית השוקולד" ו"מי המנטה? מי המסטיק? מי השוקולד?", שנכתב כמעין קריצה על השאלה שהן נשאלו לעיתים קרובות. עוברים ל־1978, ולהקלטות האלבום "הפרוטה והירח" יחד עם אריק לביא, אלבום שחידש שירים מימי הפלמ"ח והצ'יזבטרון. "זה תקליט שהוא מאסטרפיס", אומר רוני וייס, שהפיק מוזיקלית את האלבום. "יש להן שילוב מוצלח של כישרון מוזיקלי, נוכחות בימתית ויכולת הגשה הומוריסטית, שבמקרה של שיתוף הפעולה עם אריק לביא בא לידי ביטוי באופן מובהק".

זמן קצר אחרי הקלטת האלבום כינסה ארזי מסיבת עיתונאים והודיעה על פרישתה מההרכב. בריאיון ל"מעריב" נימקה את עזיבתה: "רותי הייתה כל כך מאוהבת בבעלה (רופא הילדים שמעון ברק – ד"פ). הייתה לה טבלת ייאוש: ימים ושעות עד שתחזור לארץ לראות אותו. כל העולם פרוש בפניך, יש קריירה, אתה מתכנן את הצעדים הבאים, והיא כל שעה עושה איקס. זה דיכאון. זה פלא, נס, שהחזקנו מעמד חמש שנים. הרכב זה משהו לא טבעי, היינו חייבות ליישר קו כל הזמן כדי שאף אחת לא תהיה מתוסכלת או מרירה. זאת רצתה רוק'נרול, זאת רצתה מוזיקת עולם, וזאת רצתה הביתה. זה לא יכול היה להחזיק מעמד, אז עזבתי".

פשנל ניסה לשמר את ההרכב, אך גם לופטין הודיעה על פרישה. מכיוון שעמדו עדיין חוזים להופעות מחוץ לישראל של השלישייה, הוקם הרכב שנסע להופיע בפינלנד וכלל את הולצמן, עפרה חזה וישראלה קריבושי.

"הייתי בלהקת האחים והאחיות, כשפשנל פנה אליי והציע לי להצטרף להרכב", מספרת קריבושי. "עפרה הייתה חתומה טרייה אצל פשנל, והוא הבטיח להפוך אותה לכוכבת. בינתיים, בשביל כסף טוב וקל, הוא שלח אותנו לפינלנד כשלישיית שוקולד מנטה מסטיק. עשינו חזרות על שירי השלישייה ועל שירים של דיאנה רוס והסופרימז, בעיבודים של בעלי הטרי דאז יוסי קריבושי ויצאנו לדרך. הקהל נהנה בהופעות שלנו, אבל לא הכיר אותנו בשמותינו אלא רק כ'שוקולד מנטה מסטיק'. אני חושבת שבמובן מסוים החוויה לא הייתה הכי נעימה לעפרה, כי היא תלתה תקוות בהבטחות של פשנל שהיא תהיה סטארית ופתאום היא מצאה את עצמה בשלישייה שבה היא נו־באדי, וזה אכזב אותה. אז היא כל הזמן צלצלה לפשנל ולבצלאל אלוני (מנהלה האישי – ד"פ) ובכתה להם בטלפון שהיא רוצה לחזור לארץ ושהיא לא נהנית. בסופו של דבר, אחרי המחויבות בפינלנד חזרנו וכל אחת פנתה לדרכה".

השלישייה התפרקה סופית בנובמבר 1978. ארזי, לופטין והולצמן פצחו בקריירות סולו. ארזי הפכה לאחת הזמרות האהובות במדינה, זכתה חמש פעמים בתואר "זמרת השנה", קיבלה פרסי מפעל חיים ואפילו רחוב על שמה בחיפה. הולצמן השתתפה במספר פרויקטים מוזיקליים, דיבבה עשרות סדרות טלוויזיה ושיחקה בתיאטרון ובטלוויזיה. לופטין חברה ללהקת חלב ודבש ויחד עמה חתומה על מספר להיטים. היא הקליטה ארבעה אלבומים, כולל את הדואט עם עופר לוי "הכל פתוח", שהפך ללהיט.

לאורך השנים התאחדו ארזי, הולצמן ולופטין לא מעט פעמים, ושמרו, ועדיין שומרות, על חברותן הקרובה. "עברנו הרבה מאוד חוויות. הגענו לשיאים בארץ ובעולם, אבל חווינו ביחד גם משברים אישיים", אמרה ארזי בעבר. "בקיצור, חווינו יחד חיים שלמים. החברות, זו בעצם החוויה החזקה והמשמעותית".  

מופעי האיחוד של השלישייה: 28.3, 8.7, היכל התרבות תל אביב