למי שלא מכיר או לא זוכר, Vivo היתה חלק מקבוצה שכללה גם את Oppo, Realme ו-OnePlus, עד שהן התפצלו לחברות עצמאיות.
לקחנו לבדיקה את ה-V40, דגם הביניים של החברה, שעולה 2,000 שקל, כדי לראות מה יש לו להציע ואיך הוא מתמודד מול המתחרים.
מבנה ועיצוב: המסך המעוגל עדיין כאן, וזה בסדר
ה-V40 הוא מכשיר גדול, עם מסך בגודל 6.78 אינץ' – קרוב לממדים של אייפון 16 פרו מק או גלקסי S25 אולטרה. הוא מרגיש גדול מאוד, גם ביד וגם בכיס, אבל דווקא לא כל כך כבד, במשקל של 190 גרם.
כאמור, Vivo נעלמה מישראל וחזרה, אבל בזמן הזה היא לא שינתה את הבחירה במסך, והוא עם שוליים מעוגלים, עיצוב שנראה שכבר נגנז ונעלם. אלו לא שוליים קצת מעוגלים או מרומזים, אלא ממש הדבר האמיתי. כדי להגן עליהם, ועל המכשיר כולו, יש בערכה מגן סיליקון שעוטף את השוליים בצורה טובה ולא מפריע לשימוש במסך.
פרט לכך העיצוב סטנדרטי – יש כפתור הפעלה מימין, מקשי ווליום מעליו ומצלמת הסלפי גוזלת מעט מאוד שטח מהמסך. בגב המכשיר יש בליטה קלה של עדשות המצלמה. לצד העדשות יש גימיק שכבר שולב בעבר – במקום סתם נורת פלאש רגילה, יש טבעת אור שאמורה לפזר את האור בצורה טובה יותר.
מבחינת הגנה המכשיר עומד בתקן IP68/69, זהה למה שמציעים מכשירי דגל של המתחרות – כלומר יש כאן הגנה טובה מאבק וגם ממים, כולל טבילה בעומק של עד 1.5 מטר ל-30 דקות וגם סילוני מים חזקים, אם אתם מתקשים להיפרד מהטלפון גם בסביבה כזו.
חומרה: המעבד ישן ומספיק טוב, ויש מטען מהיר
בהתאם למעמדו כמכשיר ביניים, לא תמצאו ב-V40 את המפרט החזק ביותר, אבל עדיין יש לו מה להציע: מעבד Snapdragon 7 דור 3, לצד 12 גיגה בייט של זיכרון ואחסון בנפח 256 גיגה. ברירת המחדל מפקיעה עוד 12 גיגה בייט מהאחסון לטובת הזיכרון. Vivo שילבה כאן מעבד די ישן, ולא בדגם חדש שמיועד למכשירי ביניים, והוא עושה את העבודה – זה לא המכשיר הכי מהיר, אבל הוא זריז בסך הכל, עומד בעומס המשימות, מריץ משחקים ואת כל מה שתצטרכו. ובכל זאת חסר כאן משהו – תמיכה ב-eSIM, שאפשר למצוא כיום גם במכשירים באותו טווח מחירים.
המסך טוב מאוד, עם בהירות חזקה שמספיקה כדי להשתמש במכשיר גם באור שמש. במכשירים אחרים נתקלתי במקרים בהם השוליים המעוגלים של המסך הפריעו ללחיצה על תפריטים או מקשים באפליקציות שונות, ואילו ב-V40 לא נתקלתי במקרים כאלה.
המכשיר מצויד בסוללת 5,500 מיליאמפר שמספיקה בקלות ליום עבודה מלא ואפילו יותר. הערכה כוללת מטען מהיר בהספק של 80 וואט, כך שגם כשהסוללה מתרוקנת אין בעיה: טעינה של 15 דקות הספיקה כדי להגיע מ-15% בסוללה ל-50% ולטעינה מלאה נדרשו כ-45 דקות – מהיר ומרשים.
תוכנה וממשק: אין חידושים – ואין AI
מערכת ההפעלה היא אנדרואיד 15 עם ממשק Funtouch 15 של Vivo. לכל חברה יש את הגישה שלה, אבל הבסיס של אנדרואיד דומה מאוד – ברירת המחדל כאן היא ניווט באמצעות מקשים (מקש בית, חזרה לאחור וקיצור דרך להצגת האפליקציות הפתוחות) והאפליקציות מוצגות גם במסך הבית וגם במגירת האפליקציות. ב"וילון ההתראות" יש תצוגה משולבת, שמציגה גם הודעות מהאפליקציות וגם קיצורי דרך להגדרות כמו בלוטות', פנס ועוד.
ב-V40 אין שום דבר מאלה. רק בצילום ובטיפול בתמונות יש זכר לבינה מלאכותית, עם אפשרות למחוק פרטים ואנשים מתמונות, למשל. כמו אצל חלק מהמתחרות, מחיקה כזו לא תמיד עובדת חלק לחלוטין ומשאירה אחריה לפעמים סימנים.
צילום: התוצאות מצוינות ויש שפע של פילטרים
בעבר התחרות בין היצרניות בתחום הזה התמקדה בכמות הפיקסלים ובניסיון להציג שכמה שיותר – יותר טוב: 64 מגה פיקסל, 100 ו-200. בשנים האחרונות המגמה הזו נרגעה קצת: יש אמנם דגמים שבהם מבליטים את מספר הפיקסלים, אבל במכשירים היקרים יותר "מסתפקים" גם ב-50 מגה פיקסל "בלבד". במקום תחרות על הכמות, בשנים האחרונות בולטים שיתופי פעולה עם יצרניות עדשות ומצלמות – שיאומי עובדת עם Leica, ל-OnePlus יש את Hasselblad ו-Vivo עובדת עם Zeiss.
ל-V40 יש שתי עדשות 50 מגה פיקסל בגב המכשיר (מצלמה ראשית ואחת לצילום רחב) וגם מצלמת הסלפי קיבלה עדשת 50 מגה פיקסל עם זווית צילום רחבה, כדי שתוכלו להכניס חברים לתמונה. כל אלה מספיקות בהחלט כדי להפיק תמונות מצוינות, גם באור יום וגם בסביבה חשוכה.
ב-Vivo מכריזים כי יש כאן שימוש ב-AI: תאורת הפלאש הייחודית, בצורת טבעת, מותאמת אוטומטית לתנאי הצילום וזוכה לשם "תאורת סטודיו תלת ממדית מבוססת בינה מלאכותית" ויש גם מנגנון לשיפור איכות צילומי פנים.
בנוסף לכך, בצילומי בוקה, עם טשטוש של הרקע, אפשר לבחור במה רוצים להתמקד ומה רוצים לטשטש גם אחרי הצילום. בראש תפריט הצילום מופיע קיצור דרך למעבר בין מצבי צילום – חי, עם מרקם או מצב טבעי של Zeiss, ולא בטוח שכל אחד ירגיש בהבדלים ביניהם.
יש גם שלל פילטרים אחרים לבחירה לפני הצילום – דיוקן בתאורה, אפקט של סרט ישן, וינטג' ועוד ועוד.
ה-V40 הוא מכשיר ביניים טוב, עם כמה חסרונות מול המתחרים ומחיר יחסית גבוה אליהם. הוא עומד ברף של 2,000 שקל, מציע מפרט דומה לזה של המתחרים, עמידות טובה מאוד למים ואבק מציג ביצועים טובים ויכולות צילום טובות מאוד.
ויש עוד בעיה אחת: המוניטין. המכשיר כאמור בסדר גמור אם לא יותר מכך, אבל זה לא סמסונג, וואן פלוס או שיאומי. כדי להפוך למתחרה אטרקטיבי Vivo צריכה להציע יותר או להוריד, קצת, את המחיר.
