בבית החולים מדווחים על עלייה משמעותית בילדים המאושפזים עקב שעלת ומיקופלסמה – שתי מחלות חיידקיות שמערבות את מערכת הנשימה ועלולות להוביל לסיבוכים משמעותיים. מנהל היחידה למחלות זיהומיות: "ראיתי בחודשיים האחרונים יותר זיהומים במיקופלסמה ממה שראיתי במהלך כל הקריירה שלי"
במרכז שניידר לרפואת ילדים מקבוצת כללית, מזהירים את ההורים מפני גל של תחלואה נשימתית בקרב ילדים: פרופ' אפי בילבסקי מנהל היחידה למחלות זיהומיות במרכז, מציין כי העלייה במספר החולים ניכרת בכל שכבות הגיל, והיא כוללת שני חיידקים עיקריים – מיקופלסמה פנאומוניה – חיידק העלול להוביל לדלקת ריאות; ושעלת – מחלה חיידקית שעלולה להיות קטלנית בייחוד עבור תינוקות.
"מרץ האחרון היה שיא מבחינת דיווחים על חולים בשעלת, וברור שמה שמדווח ומאובחן הוא רק קצה הקרחון של התחלואה. רואים את זה בעיקר במרפאות בקהילה, אבל חלק קטן מהחולים מגיעים לאשפוז", מציין הפרופ'. "לגבי מיקופלסמה – "ראיתי בחודשיים האחרונים יותר זיהומים במחלה ממה שראיתי במהלך כל הקרירה שלי". עובדה מעניינת נוספת שהוא מציין, מתייחסת לגיל החולים במיקופלסמה: "אם פעם היינו אומרים שהתחלואה בה נדירה מתחת לגיל 5, היום אני רואה ילדים גם מתחת לגיל הזה. יתרה מכך, לנוכח העובדה שאחוז מסוים מהחולים במחלה עלולים לסבול מסיבוכים כגון: דלקת ריאות לא סימפטית, סיבוכים בעור או סיבוכים אחרים, והיות שמספר החולים עלה, בתי החולים לילדים ולמבוגרים מעידים על עלייה בשכיחות המאושפזים גם בשל סיבוכים אלה". הסיבוכים העיקריים לשעלת, לדבריו, כוללים בעיקר שיעול טורדני וממושך בייחוד אצל תינוקות או קשישים לא מחוסנים, ואף הפסקת נשימה ומוות.
אומנם עד כה לא פותח חיסון למיקופלסמה, אבל חיסון שעלת קיים וזמין כבר שנים רבות. פרופ' בילבסקי מבהיר כי "עיקר התחלואה הקשה היא בקרב ילדים לא מחוסנים, אבל גם ילדים מחוסנים עלולים לחלות. יתרה מכך, גם מבוגרים שלא קיבלו חיסון בשנים האחרונות נמצאים בסיכון לחלות".
הסיבות לזינוק בשעלת, להערכתו, הן ירידה באחוזי המתחסנים, גם בגיל המבוגר, וכן בשל העובדה שהחיסון הנוכחי הניתן בארצות מערביות בעולם הוא פחות יעיל (פחות אימונוגני). עם זאת, הוא מציע למבוגרים בכל גיל לגשת לרופא המשפחה על מנת לשקול התחסנות. "לא רבים מודעים לכך, אבל כיום יש חיסון זמין לכלל האוכלוסייה – גם אם יעילותו אינה מוחלטת הוא חשוב לאנשים שמעולם לא התחסנו או לכאלה שחוסנו לפני מספר שנים ובהחלט מצמצם את הסיכוי לחלות".
איך מזהים שעלת או מיקופלסמה?
פרופ' בילבסקי מסביר כי כשמדובר בשתי המחלות, לרוב הסימפטום העיקרי הוא שיעול. "שעלת מתבטאת בשיעול טורדני והתקפי, לרוב היא אינה מלווה בחום, והיא עלולה להימשך ימים ושבועות רבים ("מחלת מאה הימים"), בייחוד בקרב לא מחוסנים. גם מיקופסלמה מתבטאת בעיקר בשיעול, עם או בלי חום, בעייפות, כאב ראש או כאב גרון וממצאי בדיקת הרופא מתאימים לאבחון דלקת ריאות.
עוד הוא מבהיר: "אנחנו נמצאים בתקופה 'יבשה' של השנה, שבה אין כמעט שפעת או וירוסים נשימתיים אחרים, ולכן תחלואה נשימתית שכוללת שיעול צריכה לעורר חשד. אם ילד או מבוגר משתעל בצורה יוצאת דופן בתקופה הזאת, חשוב מאוד לגשת לרופא לצורך אבחון וטיפול בהתאם לצורך".
מה אפשר לעשות כדי לצמצם את הסיכוי לחלות?
אף שלא ניתן למנוע לחלוטין את התחלואה, הפרופ' מציין מספר כללים חשובים שעליהם כדאי להקפיד:
חיסוני שגרה: חשוב לוודא שילדים מבוגרים שלא התחסנו בשנים האחרונות לשעלת, יכולים לגשת למרפאות הקפה ולקבל חיסון.
במקרה של שיעול ממושך: בכל גיל, שיעול התקפי או כזה שאינו התקפי, עם או בלי חום – גשו לרופא הילדים או לרופא המשפחה לשם הערכה לזיהום באחד מהחיידקים האמורים.
שימו לב לסוג האנטיביוטיקה: במקרה של אבחון דלקת ריאות לאחר צילום, על פי חוות הדעת של הרופא המטפל, יש לשקול טיפול באנטיביוטיקה ממשפחת המקרולודים, ופחות מקבוצת הפניצילין. מדובר בהנחיה שנכונה לגל המיקופלסמה הנוכחי. במקרה של בידוד חולה בשל שעלת במשפחה או בגן הילדים – יש לטפל בכל בני הבית או הילדים בגן באמצעות אנטיביוטיקה מניעתית.
