גברתי רעיית ראש הממשלה שלום, מה שלומך?
מקווה שהטיול לפלורידה מתקדם לפי התוכנית, ובעיקר אני שמחה שיוצא לך לחגוג עם יאיר שלך את יום הולדתו. כמה מרגש ומשמח לאמא לחבק את בנה ביום הולדתו.
כמובן לא שכחתי את העצירה הקטנה בקונגרס. באמת שאפו על הנאום ובעיקר על התמונות שיצאו לכם משם. כבת משפחת חטופים, אני חייבת לומר שזה כמעט הרגיש שאכפת לכם מאיתנו, אבל רק כמעט.
את בטח שואלת את עצמך למה פתאום אני כותבת ומפריעה לך באמצע החיים, אז ככה: אני רוצה לספר לך משהו אבל גם, אם יורשה לי, לבקש טובה.
מכיוון שהתרגשתי לשמוע שהתאפשר לך לחגוג עם בנך יאיר, רציתי לספר לך על צירוף מקרים מדהים: לחמותי היקרה קוראים רותי סטרום וגם לה יש בן בשם יאיר!
אני מניחה שחגגתם ליאיר עם עוגה, נרות, אוכל טעים ובעיקר חיבוקים משפחתיים. הוא בטח העריך את העובדה שבאתם במיוחד, עד לצד השני של העולם, כדי לחגוג לו. הוא בטח הרגיש את האהבה והאכפתיות שלכם, ובטח יודע כמה את אמא מדהימה שדואגת לבן שלה ותעשה הכל בשבילו.
ליאיר (הורן) של רותי (חמותי) יש יום הולדת, רק ארבעה ימים אחרי יאיר שלך. צירוף מקרים מדהים, נכון? רק שיאיר שלנו נחטף ב־7 באוקטובר מממ"ד ביתו בקיבוץ ניר עוז. יאיר שלנו ישב בממ"ד עם איתן אחיו שבא לבקר. הוא היה רגוע, בידיעה שעוד שנייה יגיעו כוחותינו, צה"ל ומשטרה, להגן עליהם, משום מה זה לא קרה.
יאיר שלנו כבר 297 ימים נמק, סובל, מורעב, תשוש, חולה, מיואש ומעונה במנהרות עזה. האם הוא יודע שעוד יומיים זה יום ההולדת שלו? האם יש לו הכוחות לדמיין עוגה, נרות, חגיגה משפחתית? האם יש בו עוד תקווה לחזור ולראות אור יום, ואת אמו רותי?
כאמא ליאיר, ובמיוחד כרעיית רה"מ רציתי לבקש ממך טובה. אולי עכשיו, כשאת מכירה עוד יאיר שחוגג ממש בסמיכות ליאיר שלך, תוכלי לעזור לרותי לארגן מסיבת יום הולדת קטנה ליאיר שלנו. אולי תוכלי לעזור לנו ולהאיץ בבעלך שיחתום על העסקה? או לפחות שיפסיק להמציא סעיפים ותירוצים, בכדי לטרפד ולהרוס כל סיכוי לחזרתם של אהובינו?
אני נשבעת שאנחנו יכולים לחכות עם העוגה עוד כמה ימים, אבל אנחנו רק צריכים לדעת שאתם באמת עושים הכל בשביל יאיר שלנו, בדיוק כפי שאתם עושים בשביל יאיר שלכם. אחרי הכל, יאיר שלנו עבד את אדמת ארץ ישראל והגן בגופו על הגבול. כל מה שהוא רצה בתמורה זה לחיות בבטחה ולדעת שהחוזה הבסיסי בינו לבין המדינה מתקיים, הוא לא ביקש יותר. לא דירה מפונפנת במיאמי, לא שומר ראש, לא טיולים בעולם, כלום ושום דבר – רק לעבוד בשקט, להפריח את השממה ולדעת ששומרים עליו.
אשמח מאוד שתדחקי בבעלך לחתום על העסקה. מבטיחה שיאיר שלנו (וגם איתן אחיו) ישמח להצטלם איתך ואפילו יגידו תודה.
אני מקווה שכאמא ליאיר תוכלי לחוש את כאבנו ולעשות מאמץ כדי שגם יאיר שלנו יהיה חופשי, יחד עם 114 החטופים והחטופות האחרים.
מצרפת לך תמונה של רותי ויאיר ממסיבת הפרידה ממנו, לפני שעלה לישראל מארגנטינה. הוא עלה ארצה מתוך ציונות וידיעה שבמדינת היהודים דואגים ושומרים על כולם. ולא רק על יאיר עם שם המשפחה נתניהו.
תודה מראש, דליה קושניר.
הכותבת היא גיסתם של האחים יאיר ואיתן הורן, שנחטפו מביתם בקיבוץ ניר עוז ונמצאים בשבי חמאס
