"שת"פ אדיר בין טראמפ לביידן": מאחורי המגעים להפסקת האש

השלמת הסכם הפסקת האש בין ישראל לחמאס התרחשה, במידה רבה, בזכות העברת השלטון המתקרבת מהנשיא ביידן לנשיא הנבחר דונלד טראמפ – מה שמעורר ויכוח נוקב על השאלה מי ראוי לקבל את הקרדיט עליו.

● זה האינטרס של טראמפ בקידום עסקת חטופים והפסקת אש בעזה
● יואב קרני, פרשנות | לנחש את דונלד טראמפ: למה הוא מתכוון, מה הוא רוצה, והאם הוא מגזים (כמעט) תמיד
● למתווכות יש אינטרס רב בעסקת חטופים, ולמדינה אחת במיוחד

אף שההסכם הוא תוצר של חודשים שבהם נערכו שיחות לפרקים, השינוי המתקרב בממשל האמריקני שימש תאריך יעד לא רשמי לחתימה הסופית של ההסכם, אומרים גורמים אמריקאים בהווה ובעבר.

"יש לנו עסקה עבור בני הערובה במזרח התיכון. הם ישוחררו בקרוב. תודה!", הכריז טראמפ ביום רביעי ב-Truth Social, פלטפורמת המדיה החברתית שלו. "הסכם הפסקת האש האדיר הזה יכול היה לקרות רק כתוצאה מהניצחון ההיסטורי שלנו בנובמבר".

ביידן לקח גם הוא קרדיט על ההתפתחות, בהצהרה המאשרת את העסקה. "הדיפלומטיה שלי מעולם לא פסקה מן המאמצים לעשות זאת", הדגיש בדבריו ביום רביעי אחר הצהריים בבית הלבן.

בעת שהתרחק מן הדוכן, שאל אחד הכתבים את ביידן האם בסופו של דבר הקרדיט על העסקה מגיע לו או לטראמפ. ביידן הסתובב, חייך ואמר: "זו בדיחה?"

"אין כמו סופה של נשיאות כדי לומר שזהו דד-ליין אמיתי, ושאם אנחנו הולכים לעשות משהו, מוטב שנעשה זאת עכשיו, כי אלוהים יודע מה יקרה אחרי ה-20", אמר ג'ון בולטון, ששימש כיועץ לביטחון לאומי במהלך כהונתו הראשונה של טראמפ כנשיא, בהתייחסו להשבעה של טראמפ ב-20 בינואר.

גם הדינמיקה האזורית מילאה תפקיד חשוב. ישראל מתמקדת יותר ויותר בריסון תוכנית הגרעין של איראן, ומודעת היטב לכך שגם ביידן וגם טראמפ תומכים בחתימה סופית על הסכם עזה במהלך השבוע הבא. חמאס, בינתיים, נחלש קשות על־ידי הצבא הישראלי, שגם החריב את חיזבאללה בלבנון.

הוויכוח בוושינגטון, בנוגע למי מן הנשיאים מגיעות התשואות, החל. והוא צפוי רק להתעצם, כאשר יתרחשו השחרור הראשוני של כמה עשרות חטופים, והפסקת אש של 42 יום.

 הפגנה למען שחרור החטופים בשער בגין, תל אביב / צילום: ap, AP, Mahmoud Illean

האיומים של טראמפ או הדיפלומטיה של ביידן?

עוזריו של ביידן אומרים שההסכם התבסס על מתווה שהבוס שלהם הוביל במאי האחרון, שהוא ועוזריו פעלו ליישומו במשך חודשים. ביום שלישי, המשיך ביידן במאמץ, ושוחח טלפונית עם נשיא מצרים עבד אל-פתאח א-סיסי, לאחר שיחות דומות עם ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו ועם אמיר קטאר, השייח' תמים בן חמד אאל ת'אני.

תומכיו של טראמפ אומרים כי הנשיא הנכנס הוא שהגביר את סיכויי העסקה. הוא אמר ב-2 בדצמבר כי יהיה "גיהינום", אם חמאס לא ישחרר את החטופים הנותרים עד ליום ההשבעה.

יומיים קודם לכן, הודיעה מצרים לישראל שחמאס מוכן ברצינות לשאת ולתת על הפסקת אש, אמר גורם ישראלי. התוכניות לחדש את המשא ומתן הרדום צמחו משם, אם כי הגורם הוסיף כי האיומים של טראמפ "הוסיפו עוד שמן למדורה".

אנליסטים במזרח התיכון, ואפילו כמה בכירים בממשל ביידן, טוענים כי נראה שהשילוב בין המאמצים הדמוקרטיים והרפובליקניים הוא זה שהביא את השיחות אל קו הסיום.

"יש את אפקט טראמפ", אמר דניס רוס, ששימש כגורם בכיר בנושאי המזרח התיכון בתקופת הממשל הדמוקרטי והרפובליקני. "האיומים שלו לא השפיעו על חמאס, אך הדגש שלו על כך שיש לסיים את הפרשה לפני שהוא הופך לנשיא השפיע על הקטארים, המצרים ואולי גם על הטורקים – ולהם, בנפרד וביחד, יש היכולת ללחוץ על חמאס".

נתניהו, הוסיף רוס, אינו מרגיש שהוא יכול לצאת נגד טראמפ, מה שמקנה לנשיא הנכנס מנוף במערכת היחסים בתחילת כהונתו השנייה. "אך לצוות ביידן מגיע קרדיט על כך שעזר בעצם ליצור את העסקה", אמר.

הוויכוח על הקרדיט ניטש גם בקרב בכירי ממשל ביידן. אחד מהם אמר כי לארה"ב יש "מזל גדול" ששליחו של טראמפ למזרח התיכון, סטיב וויטקוף, עובד לצד שליחו של ביידן. אבל אחר התעקש כי "העסקה הזו התגבשה ממגוון סיבות, שלחלוטין אינן קשורות לטראמפ". "וויטקוף סייע בסגירה של כמה מן הפרטים האחרונים", המשיך הגורם. "אך האמירה שטראמפ היה הסיבה אינה מדויקת. הסיבה הייתה הלחץ והבידוד שהופעלו על חמאס, והעבודה שהצוות שלנו עשה במשך חודשים רבים".

דובר מחלקת המדינה, מתיו מילר, לא הזכיר את וויטקוף בשמו ביום רביעי, אך אמר שהצוות של טראמפ היה "חשוב ביותר להבאת העסקה הזו להשלמה", משום שהם הוכיחו שארה"ב מתכננת לתמוך בהסכם בהמשך.

 סטיב וויטקוף, השליח המיוחד של טראמפ למזרח התיכון / צילום: ap, Evan Vucci

"שיתוף פעולה אדיר בין טראמפ לביידן"

פריצת הדרך הפוטנציאלית בעת חילופי השלטון בארה"ב מזכירה את ההסכם מ-1981 שהביא לשחרורם של בני הערובה האמריקאים, כאשר נשיא דמוקרטי אחר העביר את השלטון ליורש רפובליקני. 52 בני הערובה שנלקחו בשבי בתקופת ממשל קרטר, כאשר שגרירות ארה"ב בטהרן נתפסה ב-1979, לא שוחררו עד שהנשיא רייגן נשא את נאום ההשבעה שלו.

בעוד שהסכם עזה הצפוי מגיע כאשר ארה"ב נמצאת בעיצומו של מעבר פוליטי, ישנם הבדלים ראויים לציון בין שני המשברים.

הבדל גדול הוא שיתוף הפעולה בין צוותי ביידן וטראמפ – ובמיוחד השתתפותו של וויטקוף במשא ומתן בעזה. "זה לא כמו קרטר ורייגן – שם לא היה שיתוף פעולה אמיתי, וח'ומייני רצה להשפיל את קרטר, בכך שלא שחרר את בני הערובה עד לאחר השבעת רייגן", הוסיף רוס בהתייחסו לרוחאללה ח'ומייני, האייתוללה האיראני שהנהיג את איראן בזמנו.

הבדל נוסף הוא שההסכם הפוטנציאלי של עזה הוא רק צעד אחד לקראת פתרון סופי ומאתגר יותר של המשבר, שידרוש הסכמה לגבי מי ישלוט, יאבטח ויבנה מחדש את עזה, אם וכאשר הכוחות הישראליים יעזבו.

"היה כאן שיתוף פעולה אדיר בין טראמפ לביידן", אמר אהרון דיוויד מילר, מנהל משא ומתן אמריקני לשעבר במזרח התיכון ועמית בכיר בקרן קרנגי לשלום בין־לאומי. "אך אין כאן פתרון של הנושא. זה לא סוף הוליוודי".

ביום שלישי, הופיע מזכיר המדינה, אנתוני בלינקן, במכון המחקר Atlantic Council, והצביע על המכשולים האדירים הניצבים בהמשך הדרך, לרבות סלילת דרך עבור הפלסטינים לקבל מדינה משלהם, לדבריו.

"במשך חודשים רבים, אנו עובדים באינטנסיביות עם שותפינו על פיתוחה של תוכנית מפורטת ליום שאחרי העימות, שתאפשר לישראל לסגת באופן מלא מעזה, למנוע מחמאס לתפוס את המקום מחדש ולדאוג למשילות, לביטחון ולשיקום של עזה", אמר בלינקן. "אנחנו נעביר אותה לממשל טראמפ, כדי שימשיך עמה הלאה".

 מזכיר המדינה האמריקאי, אנתוני בלינקן / צילום: Associated Press, Evelyn Hockstein

היועצים הנוכחיים והנכנסים לביטחון לאומי ישבו זה ליד זה באירוע שנערך ביום שלישי על־ידי המכון האמריקאי לשלום, מרכז מחקר בוושינגטון, ואותתו על התיאום ההדוק במהלך החילופים.

אך עדיין לא היה ברור מה מידת ההסכמה בין הממשל היוצא והנכנס על הצעדים הבאים לייצוב המזרח התיכון, לרבות המדיניות כלפי איראן, סוריה והפלסטינים.

אפילו הפסקת אש מוגבלת יותר בעזה, ציין היועץ לביטחון לאומי של ביידן, ג'ייק סאליבן, תהיה מלאה באתגרים הנוגעים "ליישום שלה ולביצועה בפועל".

היועץ לביטחון לאומי הנכנס של טראמפ, מייק וולץ, שהציג את האופן בו הממשל הבא רואה את הבעיה, אמר כי הכרחי להשיג פתרון של הסכסוך בעזה ולעודד את הקמתה של רשות פלסטינית שתהיה "משוקמת סוף סוף".

אך הוא הביע ספקנות לגבי היכולת למתן תנועות קיצוניות באזור. "אני מקווה שאפשר לערוך רפורמה עם הדור הבא", אמר, "אבל לפעמים אתה פשוט חייב להשיב מלחמה".

אלן קוליסון תרם למאמר זה.