תבחר במערכת ישראלית? דרום קוריאה מחפשת רחפנים מתאבדים

העולם פונה יותר ויותר לכלים בלתי מאוישים, כאשר הביקוש בכל העולם – כולל במזרח הרחוק – עוסק גם במוצרים מתוצרת ישראל. לצד זאת, מדינה במזרח התיכון שהיצוא הביטחוני שלה ממשיך לצמוח בקצב מסחרר היא טורקיה, ומדינה גדולה וחזקה שפועלת להגדלת תקציב הביטחון היא הודו. על כל זאת ועוד בפינת התעשיות הביטחוניות של גלובס.

● בלעדי | התסבוכת בפיליפינים והאיחור בשווייץ: לא הכול ורוד אצל ענקית הנשק הישראלית 
● מלחמת הסחר עולה מדרגה: הצעד החדש של טראמפ והתגובה של סין 
● "קמצנים": חיזבאללה מחלק פיצויים, ואזרחי לבנון לא מתרשמים 

פרסום ראשון: החברה הישראלית חושפת פתרון טכנולוגי לכלי רק"ם

חברת מר, שעוסקת בביצועים פרויקטים ואספקת שירותים בתחומי התקשורת והביטחון, השיקה את המוצר החדש שפיתחה – mSphere, פתרון טכנולוגי שפותח במהלך המלחמה לכלי רק"ם (רכב קרבי משוריין). מניית החברה, שנמצאת בשליטת קרן פימי, זינקה בשלוש השנים האחרונות בכ-450% ובשנה האחרונה בכ-115%.

mSphere היא מערכת מודעות מצבית מתקדמת שפותחה כדי לענות על הדרישות של לחימה מודרנית. היא תוכננה עבור כלי רכב משוריינים, ומיועדת להבטיח את הבטיחות של כלי הרכב והחיילים כאחד עם נראות חלקה של 360 מעלות, שמסייעת בשמירת המודעות הסביבתית.

 מערכת mSphere / צילום: קבוצת MER

הניטור המקיף מבטיח כי שום זווית סביבה לא תישאר ללא השגחה באמצעות שימוש במצלמות ברמת דיוק גבוהה, כדי לזהות ולהודיע למפעילים על סיכונים פוטנציאליים. כמו כן, המערכת משפרת את יכולת זיהוי האיומים וקבלת ההחלטות בעזרת בינה מלאכותית.

 המוצרים הישראליים מעניינים את התעשייה הביטחונית ההודית 

האגף לייצוא ביטחוני במשרד הביטחון (סיבט) הוביל משלחת ישראלית רחבה לתערוכת אירו אינדיה 2020, מהתערוכות האוויריות החשובות בעולם, שהתקיימה בבסיס חיל האוויר ההודי בבנגלור. המשלחת הישראלית, בהובל ראש סיבט, תא"ל (מיל') יאיר קולס, כללה את החברות הישראליות הגדולות התעשייה האווירית, אלביט ורפאל, וכן נוספת כדוגמת D-Fend ואורביט.

במסגרת התערוכה הוצגו מערכות הגנה אווירית מתקדמות שנמצאות בשימוש מבצעי במהלך מלחמת חרבות ברזל, וגם מל"טים, לוויינים ואמצעי לוחמה אלקטרונית. חלק מהחברות הישראליות אף הציגו לצד תעשיות הודיות בביתן משותף, ביטוי נוסף לשיתוף הפעולה הביטחוני המתהדק בין המדינות. אחד הדוכנים שסקרן את המקומיים במיוחד הוא של יצרנית כיפת ברזל, קלע דוד ומעיל רוח, רפאל, ובו המנכ"ל יואב תורג'מן נועד עם שר ההגנה של הודו רג'נאת סינג.

 שר ההגנה של הודו, Rajnath Singh ומנכ"ל רפאל יואב תורג'מן, בביתן רפאל בתערוכת Aero India 2025 / צילום: דוברות רפאל

החברה הישראלית מעורבת בענף הביטחוני ההודי, בהתאם למדיניות Make in India של ראש הממשלה נרנדרה מודי. שיתוף הפעולה בין הצדדים משתקף במפעל המשותף Kalyani-Rafael Advanced Systems שבו מייצרים טילי ספייק, ושותפות Astra-Rafael Comsys שמתמקדת בפיתוח מערכות תקשורת מתקדמות. בתערוכה מציגה רפאל, בין השאר, את אייס ברייקר, מערכת טילי שיוט לטווח ארוך; מערכת ההגנה האווירית מבוססת לייזר לייט בים; וטילי נ"ט מדגמי ספייק ER2 ו־LR2.

 תערוכת AEROINDIA 2025 / צילום: דוברות רפאל

דרום קוריאה שוקלת רכש חימושים משוטטים מתוצרת ישראל

תפיסת הביטחון של דרום קוריאה נגזרת מההתפתחויות אצל המנהיג העליון של קוריאה הצפונית, קים ג'ונג און, כשניכר כי הוא פונה לפיתוח יכולות כלי טיס בלתי מאויישות בעלות נמוכה. על כן, מינהל הרכש של דרום קוריאה החליט לפנות להליך בחירה של מערכות אוויריות וקרקעיות בלתי מאוישות, כשהבחירה צפויה במחצית השנייה של השנה.

לפי אתר דיפנס בלוג, בסיאול בוחנים חימושים משוטטים שהוכיחו את עצמם במלחמת רוסיה־אוקראינה, כולל הירו 120 של UVISION הישראלית, וסוויצ'בלייד 600 של חברת אירו־וירונמנט האמריקאית. לפני כארבעה חודשים, היו אלו דגמי סוויצ'בלייד 300 וסוויצ'בלייד 600 מארה"ב  שגברו במכרז ביוון על אורביטר K1 של אירונאוטיקס.

הדרום קוריאנים מעוניינים להשקיע כ־22.2 מיליון דולר ברכש חימושים משוטטים שמיועדים לפגיעה בעומק האויב ומטווח ארוך, ועל כן החימוש המשוטט מישראל עשוי להיות רלוונטי. הירו 120 הוא בעל טווח מקסימלי של 60-40 ק"מ, ומשך הפעלה של שעה. לפי פרסומים, הוא נושא ראש קרב שמשקלו כ־4.5 ק"ג, שיכול להיות מותאם ליעדים שונים כמו כלי רכב משוריינים או אנשים.

להירו יש מערכת שמאפשרת למפעיל מרחוק לראות את מה שהחימוש המשוטט רואה, דרך מצלמות אלקטרו־אופטיות ואינפרא אדום. הוא יכול לבצע תיקוני מסלול קלים לכלי הטיס, או לקבוע לו שהמשימה מבוטלת, במקרים כמו של הופעת עוברי אורח, לדוגמה. כמו כן, ניתן לשגר את החימושים המשוטטים ליעדים, ושהם יבצעו את המשימה מתחילתה ועד סופה בעצמם, או להעביר את ההפעלה עליו לגורם בשטח – כדי להגביר את התיאום והיעילות של הכוחות.

אלביט חוזרת לפעילות בקריית שמונה

הפסקת האש עם לבנון שמחזיקה מעמד מקלה על חידוש הפעילות של החברות שפועלות בצפון, כשהשבוע אלביט – המפעילה שורת מתקנים בנקודות שונות באזור – פתחה מחדש את אתר החברה בתל חי. לאחר שיקום ושדרוג התשתיות הנדרש, השלימה החברה את ההכנות לקליטת כ־200 עובדי חטיבת תקשוב וסייבר, שבמהלך המלחמה פונו מאזורי הלחימה ונקלטו באתרי פעילות חלופיים במרכז הארץ.

לצד פעילות באתר תל חי, עובדי חטיבת יבשה-תעש בקריית שמונה חוזרים אף הם בהדרגה לפעילות מלאה. לקראת חזרת הפעילות באתרים, מאות מעובדי אלביט והנהלת החברה הגיעו השבוע לקריית שמונה לקחת חלק בשבוע התנדבות אלביטוב המתקיים כמדי שנה, והפעם ממוקד בשיקום הצומח והסביבה ברחבי קריית שמונה, לצד סיוע לתושבים בניקיון ובשיקום מחדש של גינות, צמחיה וכו.

לאלביט כ-20 אתרים מקריית שמונה ועד רמת בקע בנגב והחברה מעסיקה יותר מ-20 אלף עובדים, מהם יותר מ-14 אלף בישראל. בשנה האחרונה הצטרפו לאלביט כ-2,000 עובדים חדשים, והחברה ממשיכה בגיוס לצורך עמידה באספקת מערכות הגנה מתקדמות לצה"ל וללקוחות החברה בעולם.

היצוא הביטחוני של טורקיה שובר שיאים

היקף היצוא הביטחוני הטורקי הסתכם ב-2024 ב-7.15 מיליארד דולר, עלייה של 29% ביחס לשנה קודמת. לצורך ההשוואה, סך היצוא הביטחוני הישראלי הסתכם ב-2023 ב־13.07 מיליארד דולר. מזכיר התעשיות הביטחוניות הטורקיות חאלוק גורגון סיפר כי החברות המקומיות סיפקו ל-185 מדינות כ-230 דגמים שונים של מערכות צבאיות.

החברות הבולטות בענף המקומי הן אסלסאן, רוקטסאן ובייקאר, שהסמנכ"ל טכנולוגיות שלה הוא סלצ'וק בייראקטר – חתנו של הנשיא רג'פ טאייפ ארדואן. בייקאר מוכרים בשנים האחרונות, בעיקר בזכות פעילותם בתחום המל"טים ככלל ודגם בייראקטר TB2 בפרט. בה בעת, אסלסאן עלתה לכותרות בשנה החולפת, בין השאר בזכות השקת מערכת ההגנה האווירית המסקרנת גורז.

לפי הערכות בשוק, המערכת הזו עשויה לאתגר את מערכת ההגנה האווירית הרוסית המוכרת פנציר S1, והיא אף הוצגה בתערוכות בטורקיה ובערב הסעודית. גורץ 150 מיועדת להתמודדות עם כלי טיס וטילים שונים, וכוללת תכונות הפעלה אוטונומית. המערכת מבצעת שימוש בתותח אוטומטי 35 מ"מ, תוך שילוביות של טכנולוגיות שבשים שונות, שנועדות לטיפול בכטב"מים.

תקציב הביטחון של הודו צומח

הודו היא לקוחה ביטחונית משמעותית של ישראל כפי שמשתקף, למשל, מדוח הסחר הביטחוני של מכון שטוקהולם למחקרי שלום, שהצביע כי 37% מהיצוא הביטחוני הישראלי בין השנים 2023-2019 נשלח לחיזוק צבאו של נרנדרה מודי. על כן, בירושלים בוודאי ישמחו לדעת כי תקציב הביטחון ההודי 2026-2025 צפוי לצמוח ב־9.53% לכ־78.8 מיליארד דולר.

לא פחות משמעותי עבור ישראל הוא הפילוח התקציבי, שכולל יותר מרבע לטובת רכש. החברות הביטחוניות הגדולות הישראליות כבר יצרו לעצמן יתרון, שעשוי להועיל להן גם במשיכת הרכש מתקציב הביטחון ההודי הקרוב. כבר בדצמבר 2018 השיקה אלביט שיתוף פעולה עם זרוע הביטחון והחלל של קבוצת אדאני ההודית לייצור מל"טים מדגמי הרמס 900 ו-450, שמחירם עומד על כ-6.85 מיליון דולר וכ-2 מיליון דולר בהתאמה. במרץ אשתקד הייתה זו התעשייה האווירית שייסדה בניו דלהי את החברה הבת ההודית ASI, שמאפשרת לחברה לעמוד בהחלטה של הודו מלפני כשלוש שנים, שלפיה חברות לא רק מוכרחות להפוך להודיות, הן נדרשות גם לסחור ברופי כדי לבצע עסקים.

פילוח הרכש הביטחוני ההודי המיועד כולל כ־5.6 מיליארד דולר לחיל האוויר ומנועי מטוסים, כ־2.8 מיליארד דולר לצי שמתמודד עם ניסיונותיה של סין להרחיב את השפעתה במרחב אסיה־פסיפיק, וכן 7.3 מיליארד דולר לטובת "ציוד אחר". אותו סעיף של ציוד אחר בסכום כה גבוה מצביע כי ניו דלהי צפויה לבצע רכש נרחב בתחומים מגוונים.

הצי האמריקאי פונה לכלים בלתי מאויישים בכלל הזירות

בית הספר של הצי האמריקאי, סייע לפיתוח כלי צולל אוטונומי שמסוגל לנטר ולשדר מידע אוקיאנוגרפי ותת־מימי בסמוך או בזמן אמת, תוך שהוא מונע בעזרת הפרשי הטמפרטורה באוקיאנוס. בדרך זו, עשוי הכלי, PSAP וויאג'ר, לבצע משימות ממושכות בהרבה מאמצעים שמוכרים בשוק הביטחוני והאזרחי כיום, שהרי בשני המגזרים משתמשים בכלים בלתי מאויישים לניטור.

במגזר הצבאי, PSAP וויאג'ר משמעותי מאוד במאבק התת־מימי מול צוללות במרחב. היכולת של הכלי לעבוד לאורך זמן ובטווחים רחוקים צפוי לייעל את עבודת הצי, שפחות יידרש לשלוח למשימות ספינות, צוללות, כצב"מים או כטב"מים למשימות ניטור. מעבר לכך, PSAP וויאג'ר ממחיש בעצמו עד כמה הלוחמה הימית פונה לענף הבלתי מאויישים בזירות רבות.

זה משתקף גם מהודעת הצי הרביעי של ארה"ב בשבוע שעבר כי בקרוב תחל הפעלה נרחבת של מערכות רובוטיות ואוטונומיות לניטור משלוחים בלתי חוקיים. הצי הרביעי משויך לפיקוד דרום האמריקאי, שחולש על המרחב שמגוואטמה וקובה בצפון, דרך כלל האיים הקריביים ועד לארגנטינה ולצ'ילה בקצה הדרומי של אמריקה הלטינית. "נפעיל שילוב הטרוגני של מערכות רובוטיות ואוטונומיות לתמיכה באיתור וניטור סחר בלתי חוקי, תוך למידה עבור זירות אחרות", מסר פוסטר אדוארדס, מנהל הכוח ההיברידי של הצי הרביעי.