אבי אשכנזי, הכתב הצבאי של "מעריב", התייחס היום (שישי) בשיחה עם אריה אלדד ורון קופמן ברדיו 103fm לפרסום תחקירי צה"ל בעקבות מתקפת ה-7 באוקטובר. לדבריו, התחקירים חושפים שורת כשלים מערכתיים בכל זרועות הביטחון, אך אינם מספקים תשובות מספקות לכלל השאלות שעלו מאז המחדל.
"גם בצבא אומרים שהתחקירים לבדם לא מספיקים, כי בסוף לא תקבל את התשובות האמיתיות למה שתרצה לקבל", אמר אשכנזי. הוא הוסיף כי התחקירים נערכו בשתי פעימות – הראשונה במהלך קיץ 2024, טרם הקרבות בלבנון, והשנייה לאחר הפסקת האש בגבול הצפוני. "הקרבות בלבנון עצרו את המהלך הזה, ולאחר הפסקת האש עם לבנון קיבלנו האצה נוספת, ואז סיימו את התחקירים", הסביר.
התחקירים מצביעים על כשל עמוק בתרבות הארגונית של אגף המודיעין ושל כלל זרועות המודיעין בישראל. בין היתר, נמצא כי אמ"ן הפסיק להפעיל סוכנים ברצועת עזה והעביר את האחריות לשב"כ. ברגע האמת, גורמי המודיעין נותרו ללא תמונת מצב מספקת. "כל המערכת הייתה חולה. אין נקודה שתצביע עליה – אם זה בחיל הים, חיל האוויר, אגף המבצעים או אמ"ן – לא היו שם חפים מטעויות", ציין אשכנזי.
בין הליקויים שהתגלו, נמצא כי התראות חוזרות ונשנות מצד תצפיתניות לא הוטמעו כראוי במערכת המודיעין. "אם היקף הדיווחים של התצפיתניות היה משולב בדרך קבע למודיעין, ישנה סבירות שהמידע הזה היה יכול לשנות את התמונה", צוין בתחקירים. כמו כן, צה"ל הבין כי השימוש במודיעין השדה – הכולל את הבלונאים והתצפיתניות – היה חסר וכי יש צורך לבצע שינוי יסודי באופן הפעלתם.
אשכנזי גם התייחס למערך ההגנה הלקוי בגבול עזה, וציין כי נחל עוז לא נבנה כמוצב קדמי אלא כבסיס. "מישהו בצבא, סליחה על הביטוי, היה מטומטם והחליט שבמקום לבנות מוצב על גבול עזה, יוקם בסיס. בפועל, אל המוצבים שבגבול עזה לא הצליחו להיכנס, אבל אל הבסיס הזה כן", אמר.
לדבריו, "בצה"ל יש בירוקרטיה כמו בכל המדינה – כולם ידעו שנחל עוז הוא לא מוצב אלא בסיס, אבל בגלל הבירוקרטיה לא העבירו משם את התצפיתניות, ולא הפכו אותו למוצב. ניסו לחסוך כסף, והמחיר היה כבד".
סייע בהכנת הכתבה: אחיעד לוק, 103fm
