עוד לפני שנעצר על ידי שב"כ ב-2022 בחשד לריגול, היה אורי אלמקייס בן ה-17 נער בעל תחומי עניין לא שגרתיים. הוא היה חלק מקבוצת אקטואליה בטלגרם ופרסם לא מעט מידע על פעילות צה"ל באיראן ובסוריה. החקירה שלו הגיעה עד לכתב אישום חריג – שבוטל לבסוף לאחר שהתחוור לפרקליטות שהופעל על ידי גורמים באמ"ן.
"פרשה כזו (שנחשפה במקור על ידי מיכאל האוזר טוב ב"הארץ" בשנה שעברה. ע"נ) הייתה מזעזעת את הממסד אילו הייתה קורית בארצות הברית", אומר בסיכום תוכנית "המקור" עורך דינו של הצעיר אורי אלמקייס, שהיה מושא התחקיר של התוכנית אמש (שלישי). והאמת, כמה שסיפורו של אורי נשמע מופרך, אי אפשר לומר שהוא בלתי נתפס במציאות הישראלית כפי שאנחנו מכירים אותה.
"זה נראה כאילו אני שיירת ראש הממשלה": אורי אלמקייס משחזר את רגעיו הראשונים בחדר החקירות של השב"כ. | לצפייה בתחקיר המלא: https://t.co/2rGi7rT8TT@RavivDrucker @itayr2 pic.twitter.com/podiLQVlQJ
— המקור (@HaMakorTV) January 7, 2025
במהלך הצפייה, קשה שלא לחשוב על כמה מהסיפורים "הבלתי נתפסים" שנחשפנו אליהם השנה, מאדם שהתחזה ללוחם ימ"מ ונכנס לרצועת עזה וקצין במילואים שהסתנן לדיונים הכי רגישים, דרך הסיורים להכנת הקרקע שעורכים בעזה פעילי ההתנחלויות, ועד האירוע הטראגי וההזוי שבו ארכיאולוג נכנס עם כוח צה"ל לשטח לבנון. האירוע האחרון, כזכור, נגמר במותם של זאב ארליך בן ה-71, וסמל גור קהתי בן ה-20.
מקרים אלו לא מוזכרים בכלל בתחקיר, למרות שרק בשבוע שעבר עסקה התוכנית בהיתקלות במבצר בלבנון, ולמרות העובדה ששני המקרים התרחשו בגזרת פיקוד הצפון, ומשניהם עולה תמונה מדאיגה בנוגע לקשר של צה"ל עם אזרחים.
ההחלטה להציג את המקרה של אורי בצורה מבודדת אמנם מאפשרת להתמקד בדמות המרתקת שלו, אבל היא עלולה לגרום לצופה לחשוב שמדובר במשפט "קפקאי". אירוע מבודד והזוי, יוצא מהכלל שאינו מעיד בהכרח על תפקודה של המערכת (בין אם מדובר במערכת הצבאית, בשב"כ והמשטרה או הפרקליטות, שכמובן מיהרו להתנער מאחריות).
אפשר להבין למה ההחלטה הזו התקבלה. עיסוק בתמונה הגדולה יותר היה בהכרח מקטין את הפוקוס ביכולת של אורי לשחזר את השתלשלות האירועים ההזויה, וכאן מדובר בסיפור מפותל במיוחד ומלא תפניות.
ובסופו של הסיפור הזה, שכולל את כל הרכיבים שלמדנו להכיר על חוסר התפקוד של מערכות החוק, ניצב בחור צעיר. שהיה מועמד לשירות בחטיבת המחקר באמ"ן, ובמקום זה נאלץ להתחיל את החיים הבוגרים שלו בניסיון לשקם את עצמו. ועל זה, ככל הנראה, אף אחד לא ייתן את הדין. לא יאמן כמה שזה יאמן.
