למרות הסתייגות הדרג המקצועי, ועדת החינוך אישרה לקריאה ראשונה הצעת חוק שתמנע העסקת מורה שלמד ברשות הפלסטינית. הצעת החוק של חברי הכנסת אביחי בוארון ועמית הלוי (הליכוד), אוסרת על העסקת עובד הוראה שלמד לימודים אקדמיים ברשות הפלסטינית ללא הבדל בסוג התואר או במוסד הלימודים.
"חקיקה שפוגעת בזכויות צריכה להתבסס על תשתית עובדתית ולא הוצג פה בדיונים בסיס עובדתי להצעת החוק" אמרה היועצת המשפטית של ועדת החינוך עו"ד תמי סלע בדיון שהתקיים אתמול (שלישי). "לא שמענו ביסוס לאמירה הגורפת שכל מי שלמד במוסדות אקדמיים ברשות הפלסטיניים הוא בעל השפעה מזיקה על תלמידים". ח"כ הלוי התנגד לדבריה ואמר כי "יש תשתית עובדתית עצומה".
על-פי נתוני מרכז המחקר והמידע של הכנסת, בעשור האחרון נכנסו 30,339 מורים להוראה בחינוך הערבי. 11% מהם בעלי תואר אקדמי מהרשות הפלסטינית. מתוך 3,447 מורים בעלי תואר מהרש"פ, 62% מלמדים במזרח ירושלים, 29% מהם מלמדים בחינוך הבדואי בנגב ו-9% במחוזות אחרים. בשנת הלימודים הנוכחית מלמדים במזרח ירושלים כ-6,700 מורים, שלפחות 60% מהם בעלי תואר ראשון ממוסד אקדמי פלסטיני.
נציגי השב"כ טענו כי השב"כ לא אוסף מודיעין על מורים במערכת החינוך הישראלית. "השירות אוסף מידע ביחס לפעילות תאי הטרור והעוסקים בטרור במוסדות אקדמיים ברשות הפלסטינית".
ההצבעה על החוק בוועדת החינוך של הכנסת (צילום: נועם משקוביץ/דוברות הכנסת)
נציגת משרד המשפטים לירון בנית ששון ביקשה שיינתנו מענים וחלופות למי שלא יבחר ללמוד ברש"פ וכן לוודא שיש מענה למחסור במורים שעלול להיווצר עם אישורו הסופי של החוק. "יש לנו מענה ואין לנו חוסר" ענתה כרמית הרוש, מנהלת מחוז ירושלים במשרד החינוך. "הפתרון שנבנה בהחלטת הממשלה נותן כיסוי".
לעומתה טענה לארה מובאריכי, ראש אגף החינוך הערבי בעיריית ירושלים כי "כבר היום יש לנו מחסור של עשרות מורים בשנה ובהמשך נתמודד עם מחסור רציני יותר. אנחנו צופים לקבל מעל אלף כיתות חדשות בחמש השנים הקרובות וגם המעבר לתכנית הלימודים הישראלית מכריח אותנו להביא מורים איכותיים במתמטיקה, טכנולוגיה ומדעים. אנחנו תומכים בחוק אבל צריכים תקופת מעבר ארוכה יותר, של 3-4 שנים".
בשולי הדיון המעשי על המחסור במורים ועל הליך הפסילה התקיים גם דיון על הפגיעה בחופש העיסוק. חה"כ יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל) התנגד להצעת החוק. "אי אפשר לומר שכל מי שלמד שם הוא פצצה מתקתקת".
בדיון על תכלית החוק, הדגיש חה"כ בוארון כי אין לו תכלית חינוכית או בטחונית אלא תכלית ערכית בלבד. ח"כ עמית הלוי דימה את הדבר לאדם המבקש לעסוק במקצוע ללא הכשרה מתאימה. "זה כמו מישהי שלמדה להיות אחות ותרצה להיות רופאה", אמר הלוי. "לחופש העיסוק אין קשר לחוק הזה". הוא הוסיף כי מורה שלמד ברשות הפלסטינית הוא "פרסונה נון גרטה מבחינה חינוכית ולא יכול להתאים להוראה בישראל".
