לפי תחקיר "גרדיאן" ראש המוסד לשעבר יוסי כהן הוביל בשליחות נתניהו "מלחמה חשאית" נגד התובעת בנסודה מבית הדין הבינ"ל – מבצע שכלל מעקבים, הפחדות ומניפולציות. נטען כי הציג לה תמונות של בעלה שצולמו בחשאי, הפיץ הקלטות מכפישות, והזהיר: "את לא רוצה לפגוע בביטחון שלך ושל משפחתך, תעזרי לנו לדאוג לך". כשנפגשה בניו יורק עם נשיא קונגו נכנס לפתע לסוויטה במה שהתברר כמלכודת, כששאלה איך השיג את המספר שלה ענה: "שכחת במה אני עובד?"
העיתון הבריטי "הגרדיאן" פרסם הבוקר (יום ג') תחקיר נפיץ ביותר שבו נטען כי ראש המוסד לשעבר יוסי כהן ניהל בשעתו קמפיין של איומים והפחדות נגד התובעת הראשית של בית הדין הפלילי בינלאומי בהאג, פאטו בנסודה, כדי לגרום לה להימנע מפתיחת חקירה פלילית רשמית נגד ישראל בגין פשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות בשטחים הפלסטיניים. לפי הדיווח בעיתון, שמזוהה עם השמאל העמוק בבריטניה ונחשב ביקורתי מאוד כלפי ישראל, כהן השמיע את האיומים בסדרת פגישות שבהן ניסה ללחוץ עליה לזנוח את החקירה.
על פי "הגרדיאן", את המגעים עם בנסודה ניהל כהן בשנים שקדמו להחלטתה לפתוח בחקירה, שהוכרזה ב-2021, והוא עשה זאת באישורם של הגורמים הבכירים ביותר. בדיווח נכתב כי לפי גורם ישראלי רשמי בכיר הצידוק לשליחתו של כהן למשימה היה שמבית הדין נשקפת סכנת העמדה לדין של אנשי צבא, וכי מקור ישראלי אחר שעודכן בפעילות נגד בנסודה אמר שמטרת המוסד הייתה לפגוע במאמציה או לגרום לה לשתף פעולה עם ישראל. על פי העיתון, מקור שלישי סיפר שכהן שימש כ"שליח לא-רשמי" של נתניהו.
מאמציו של ראש המוסד לשעבר מתוארים ב"גרדיאן" כקמפיין בן קרוב לעשור מצד ישראל להחליש את בית הדין: "ארבעה מקורות מאשרים כי בנסודה עדכנה קבוצה קטנה של בכירים בבית הדין הפלילי על ניסיונותיו של כהן להשפיע עליה, כשברקע שוררת דאגה מהתנהלותו, שנעשתה יותר ויותר עקשנית ומאיימת", נכתב בעיתון. לפי הדיווח, בשלב מסוים אמר כהן לבנסודה: "את צריכה לעזור לנו ולאפשר לנו לדאוג לך. את לא רוצה להיכנס לדברים שיכולים לפגוע בביטחון שלך ושל משפחתך".
ב"גרדיאן" טוענים כי אחד האנשים שעודכנו במעשיו של יוסי כהן מעיד שראש המוסד דאז השתמש ב"שיטות בזויות" נגד בנסודה כחלק מניסיון להפחיד אותה ולהשפיע עליה – ניסיון שלא צלח בסופו של דבר. הוא השווה את התנהלותו של כהן לסטוקינג (stalking), כלומר מעקב אחר אדם תוך הטרדתו. על פי הדיווח, המוסד גילה עניין רב גם בבני משפחתה של בנסודה, והשיג תמלילי הקלטות חשאיות של בעלה, ולאחר מכן ניסו גורמים ישראליים להשתמש בחומר כדי לפגוע באמינותה.
בהאג חשדו: המוסד הסתנן לתוך בית הדין
לפי הדיווח הבוקר ב"גרדיאן", זמן קצר אחרי שהתובעת בנסודה החליטה על פתיחת בדיקה ראשונית בנוגע לפשעים לכאורה בשטחים הפלסטיניים היא ובכירים בצוותה החלו לקבל אזהרות שלפיהן המודיעין הישראלי עוקב מקרוב אחר עבודתם. שני מקורות אמרו לעיתון כי בקרב בכירים בבית הדין התעורר חשד שישראל טיפחה מקורות בתוך מחלקת התביעה של בית הדין. מקור אחד אמר ל"גרדיאן" כי אף שהמוסד "לא הותיר חתימה", ההנחה הייתה שהוא עומד מאחורי כמה פעולות שהובאו לידיעתם של גורמים רשמיים בבית הדין.
על פי העיתון הבריטי, הקשר הראשון בין יוסי כהן לבנסודה נוצר בוועידת מינכן לביטחון ב-2017, שם הוא הציג את עצמו בפניה וניהל איתה שיחה קצרה. לדברי כמה מקורות זו הייתה רק יריית הפתיחה: הם מעידים כי בשנה שלאחר מכן, ב-2018, הציב כהן לבנסודה "אמבוש" (מארב) בתקרית מוזרה בסוויטה במלון במנהטן: בנסודה, שהייתה אז בביקור רשמי בניו יורק, הגיעה למלון לפגישה עם נשיא הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו ג'וזף קבילה, שאיתו נפגשה קודם לכן כבר כמה פעמים בשל התביעה שהתנהלה בהאג בנוגע לפשעים שעל פי החשד בוצעו בארצו.
בדיעבד, טוענים המקורות, נראה שהפגישה הייתה מלכודת שהוטמנה לבנסודה: בשלב מסוים, אחרי שאנשי צוותה התבקשו לעזוב את החדר, נכנס אליו יוסי כהן, בצעד שעורר בהלה אצל בנסודה ואנשיה. ב"גרדיאן" מציינים כי לא ברור מדוע עזר קבילה לכהן, אך מציינים כי בעבר כבר נחשפו קשרים בין השניים וביקורים שערך כהן כראש המוסד ברפובליקה הדמוקרטית של קונגו. על פי "הגרדיאן", מקורות אישרו לעיתון כי ביקוריו של כהן שם היו קשורים בחלקם לפעילות בית הדין הפלילי הבינלאומי, וכי קבילה מילא תפקיד מסייע חשוב ב"מזימה" של המוסד נגד בנסודה.
