14 אלף בני אדם ממתינים לעלייה לישראל במחנות באתיופיה, מתוכם 1,226 עונים על הקריטריונים בהחלטת הממשלה. הסיבה לאי עלייתם נובעת ממחסור בתקציב. בדיון בוועדת הקליטה בכנסת, אמר פרויקטור העלייה מאתיופיה: "הממשלה תצטרך להכריע מה האפשרות המועדפת עליה להמשך העלייה מאתיופיה"
ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות התכנסה היום (ב') לדיון מעקב בנושא יישום החלטות הממשלה, בנוגע להבאתם לישראל של בני קהילות הממתינים במחנות באדיס אבבה ובגונדר שבאתיופיה.
לפי נתוני רשות האוכלוסין וההגירה, כ-14 אלף בני אדם ממתינים לעלייה לישראל במחנות בתנאי מחיה קשים, מתוכם 1,226 עונים על הקריטריונים לעלייה לישראל לפי החלטת הממשלה 713, שעסקה במבצע "צור ישראל". הסיבה לאי העלייה שלהם ארצה נובעת ממחסור תקציבי של כ-200 מיליון שקלים.
לפי הוועדה לבחינת הקריטריונים להמשך העלייה וכניסה של הממתינים באתיופיה' ישנם מספר דפוסי פעולה אפשריים: מעבר לבדיקת זכאות על פי חוק השבות בלבד; השלמת החלטה 713 ומעבר לחוק השבות; השלמת החלטה 716, מעבר לחוק השבות עם נטייה לסגירת בתי אב; הומניטרי והלכתי – בדיקת כלל השוהים בקהילות על ידי רצף אימהות על פי רשימות עדכוני 2020 ומתן עדיפות סגירת בתי אב.
הראל קנפו, פרוייקטור העלייה מאתיופיה במשרד העלייה והקליטה, אמר: "אנחנו בוועדה נפגשנו עם כל אדם שרלוונטי לעלייה מאתיופיה לישראל, וניסינו לעשות סדר היסטורי שייתן מצד אחד מענה להעלאת הנשארים באתיופיה ולאיחוד המשפחות, אך מצד שני ישמר את הערך של המדינה היהודית בישראל. לאורך כל הדרך ההתייחסות לעדה האתיופית היא אינה גזענית ואנחנו בוחנים מספר מסלולים לעלייה לישראל. הממשלה תצטרך להכריע מה האפשרות המועדפת עליה להמשך העלייה מאתיופיה".
חמוטל רוגל פוקס מחטיבת תפוצות במשרד החוץ, אמרה בועדה כי "המתיחות הביטחונית באתיופיה נרגעה מאז חודש אפריל האחרון. נציג של המשרד ביקר לאחרונות במחנות באדיס אבבה. ישנם תשעה זכאי שבות שיכולים לעלות לישראל, אך השלטון המקומי מסרב לאפשר להם לעלות".
הבטאמו יוסף מהסוכנות היהודית התייחס גם הוא למצב הביטחוני באתיופיה: "הלחימה נרגעה, אך הביטחון האישי באתיופיה לא מספיק קיים. אין לנו שליח סוכנות יהודית קבוע במדינה. אנחנו המלצנו שתהיה באתיופיה הצבה של שליח סוכנות בצורה קבועה, אך זה עדיין לא יצא אל הפועל".
דובר מטה המאבק להעלאת יהודי אתיופיה, סורפל עלמו, אמר בדיון: "בשעה טובה הוועדה סיימה את הראיונות כדי להגיע למסקנות בשביל לקדם את המתווה בסוגייה של הבאת יהודי אתיופיה, הממתינים מעל שני עשורים כדי לעלות לארץ ישראל".
יו"ר ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות, ח"כ עודד פורר (ישראל ביתנו), אמר: "הוועדה בראשות הראל קנפו ביצעה עבודה יסודית וטובה. אחת הבעיות המרכזיות היא הזהות של נציג הציבור בוועדה הרשמית. יש הרבה מחלוקות בתוך הקהילה לגבי הזהות של הנציג ונכון לצרף את שלושת חברי הכנסת צגה מלאקו, משה סולומון ופנינה תמנו כנציגים רשמיים בוועדה".
ח"כ צגה מלאקו (הליכוד): "הבעיות בהעלאת המשפחות מאתיופיה נבעו מכך שלא שיתפו את הקהילה. אם לא ישכילו לתקן את העוול ההיסטורי הזה, אנחנו נשב כאן עוד 30 שנה עם בעיות חדשות".
ח"כ משה סולמון (הציונות הדתית): "הוועדה שהוקמה צריכה לפתור את הבעיות שהקהילה האתיופית נתקלה בהן עד היום. לא מזמן חזרתי מביקור במחנות באתיופיה ושמעתי את הכאב של המשפחות שנקרעו. המשפחות מתחננות לקבל תשובה סופית לגבי מדיניות העלייה לישראל. הרשימות של יהודי אתיופיה משנת 2010 בעוול יסודן. יש זכאי שבות, שיכולים להגיע לישראל והם לא מופיעים בשום רשימה. אסור לתקן עוול היסטורי באמצעות עוול נוסף. ככל שנדחה את הבעיה אנחנו נקבל אותה עצומה יותר בהמשך".
יו"ר הוועדה ח"כ פורר סיכם את הדיון: "אני שב וקורא לממשלה להביא לישראל באופן מידי את אותם 1,226 בני העדה האתיופית, שעונים על הקריטריונים שקבעה הממשלה. מדינת ישראל יודעת לקלוט אותם והערכה התקציבית שיש צורך ב- 200 מיליון שקלים כדי להביא אותם לארץ היא מנופחת. אני דורש מהסוכנות היהודית להעמיד שליח קבוע באתיופיה. יש להקים את ועדת החריגים שתעבוד לעיתים תכופות כדי לדון בכל המקרים הרלוונטיים, אין צורך לחכות לסיום עבודה הוועדה כדי להתחיל לדון במקרים החריגים".
