המונה טועם לא חובב המבורגרים, אבל נסיעה לילית לצפון הביאה אותו לנתק'ה בורגר – והוא קיבל לחמנייה ענקית מפוצצת בכל מה שצריך. המחיר הנמוך הפך אותה למציאה
לא בררן גדול אנוכי, את זה אתם כבר יודעים עליי, אבל גם לא חובב גדול של המבורגר. זה נכון במיוחד מאז שההמבורגרים כבר עברו את השלב הפתטי עד כדי תיאטרלי ממש עם מחירים שלא קשורים למציאות, ונראים כמו תחרות בין ההמבורגריות – מי מגזים יותר עם המנה שלו, וכמה תוספות אפשר להוסיף מכל צד עד שכבר צריך קיסם שיחזיק את היצירה הלא אכילה.
זה היה עוד יום עבודה בדרך לשומקום עם עוד לקוח, הכול הלך בסדר גמור, לא בדיוק חציתי את גבולות אזור גוש דן, אפילו התחלתי להיות רעב לעת ערב, אבל כל עוד הצלחתי להמשיך לאסוף כסף קטן, לא עצרתי בכלל, אפילו זכרתי שנשאר לי במקרר בבית משהו קטן לאכול. ואז נכנסה נסיעה לכפר ורדים. לא, רגע, לא ראיתי טוב, מה כפר ורדים עכשיו? הייתי בטוח שהלקוח טעה באיתור הכתובת של עצמו, זה באמת יוצא דופן, אבל לא יודע למה, אולי התרגלתי להפכפכות של העבודה במונית, החלטתי להתעקש עם עצמי ולהמשיך לכתובת היעד, לראות אם באמת אני הולך לנהוג צפונה לכפר ורדים, עוד במלחמה ובלילה. הגעתי אל היעד והלקוח הצטרף אליי, לרגע קראתי אותו לסדר – אולי יש רחוב כפר ורדים איפשהו? אני אישית לא מכיר, אבל הלקוח דייק אותי שלא טעה בכלל – הוא גר בכפר ורדים, עבר לגור בצפון לאחרונה למצוא קצת שקט. שנינו פרצנו בצחוק מתגלגל.
התחלנו את הנסיעה לכיוון הצפון. הרעב דגדג לי ולכן שאלתי את הלקוח מה אני כבר אצליח למצוא בדרך חזרה, אני הרי יודע שהכול סגור בקרבת חיפה אחרי שלוש מקסימום ארבע אחר הצהריים, אפילו לא הייתי בטוח שהבורקסיות המקצועיות של הצ'ק פוסט יהיו פתוחות אחרי אחת בלילה.הלקוח הרגיע אותי – יש מקום אחד שעל בטוח יהיה פתוח, נתק'ה בורגר. לרגע חשבתי שהוא מריץ עליי בדיחה, מה זה השם הזה? כי גם רק בשביל בדיחה קטנה בתוך מונית זה שם מעולה. אבל הלקוח בכלל לא צחק עליי, בצומת כפר מסריק, בצמוד לתחנת הדלק, נמצא נתק'ה בורגר. המשכנו את הנסיעה צפונה לכפר ורדים, ובדרך חזרה כבר לא הייתי בררן גדול, רק לא לאכול שקית של במבה או ביסלי. הייתי ממוקד מטרה לכיוון נתק'ה בורגר, זכרתי בערך איפה זה, אשכרה השתמשתי בזיכרון שלי, הווייז להזכירכם לא הכי מדויק, אם בכלל, והגעתי.
על הפלאנצ׳ה היו הרבה המבורגרים פשוטים למראה, בתפריט היו גם קבבים, אבל אני כמנהגי – תמיד בפעם הראשונה במקום חדש, מזמין את המנה הראשונה בתפריט.
הזמנתי פעמיים המבורגר בלחמנייה, רק 25 שקל. אני חוזר על מה שכתבתי – דאבל המבורגר ב-25 שקל, המבורגר אחד בלחמנייה רק 20 שקל. בדיוק מתאים לי למציאות הנוכחית. אחרי המתנה קצרה נקראתי לאסוף את היצירה: לחמנייה גדולה מדי, אבל טרייה בהחלט, עם יותר מדי המבורגרים בפנים. אפשר להגיד שהייתי רעב, כי נתתי מכה באלכסון לכל בר הסלטים, הכנסתי כמעט את כולו פנימה – סלט חסה וסלט כרוב קצוץ, סלט ירקות עם פלפל חריף, רוטב כאילו צ'ימיצ'ורי, מלפפון חמוץ כמובן, חריף אדום וירוק יחדיו, הלחמנייה התנפחה לה לכדי כדור.
יצאתי החוצה לאוויר הקריר ואכלתי לי המבורגר פשוט מאוד עם סלטים טעימים וטריים בתוך לחמנייה טרייה ב-25 שקל. לפעמים המבורגר זה בדיוק מה שאנחנו מחפשים לאכול, וזה גם המחיר המקסימלי שאני מוכן לשלם.
