מוכיח שגוף חטוב ואתלטיות מושלמת אינם הכרחיים כדי לשלוט ב-NBA, מתחזק זוגיות בריאה על המגרש עם אחד הכוכבים השערורייתיים ביותר, מאמלל את היריבים עם שליטה פסיכולוגית אבסולוטית, מחפש לריב עם אוהדים כדי להתמלא בדלק. כוכב דאלאס מגיע לסדרת הגמר הראשונה בחייו כשהוא בכושר שיא – זה ייגמר עם אליפות?
בשנת 2018, לסקרמנטו הייתה הבחירה השנייה בדראפט ה־NBA. לפניה בחרה פיניקס. הג'נרל־מנג'ר של הקינגס היה ולאדה דיבאץ, מהבודדים שהיו גם אגדת כדורסל אירופית וגם כוכב NBA של ממש. הסאנס בחרו במקום הראשון בדיאנדרה אייטון, הסנטר של אוניברסיטת אריזונה. דיבאץ בחר במרווין באגלי, הסנטר/פורוורד של מכללת דיוק. שתי הקבוצות החליטו לדלג על לוקה דונצ'יץ', נער בן 19 שלא היה צריך מטוס כדי להגיע לארה"ב, הוא יכול היה סתם לטוס לשם על ההייפ.
שש שנים עברו מאז, והמועדונים האלה דופקים את הראש בקיר כל יום – אבל הקינגס חוטפים הרבה יותר חזק גם מבחוץ. אייטון היה גבוה מבטיח מהסוג שכבר אין הרבה, ואפשר היה להבין את ההחלטה של הסאנס, אבל כשג'נרל־מנג'ר סרבי לא בוחר ביהלום שהוא מכיר הרבה יותר טוב מכל הפרשנים האמריקאים הסקפטיים – זה באמת בלתי נסלח. ולוקה דונצ'יץ' אכן לא סולח
בסוף מארס שעבר הגיעה דאלאס מאבריקס לסקרמנטו למשחק נגד הקינגס. זה לא היה סתם משחק. חודש לפני סיום העונה הרגילה, מאבקי המיקום במערב היו כאוס מוחלט. קליעת עונשין של דונצ'יץ' בשניות האחרונות הבטיחה לדאלאס ניצחון. מיד אחריה נופף לוקה לשלום והוסיף כמה מילים לעבר דיבאץ, כיום רק אורח במשחק. למי שלא הבין מה קרה, לוקה שמח להסביר בירידה לספסל: "אמרתי לו שהוא היה צריך לבחור בי בדראפט". אחרי המשחק, כשהוא כבר בדרך לחדר ההלבשה, המשיך דונצ'יץ' להצביע לעבר דיבאץ, רק כדי לוודא את הגשת הנקמה הקרה של הזיכרון הארוך. 
