ההופעה של נציג הממשלה עו"ד טאובמן עלתה למשלם המיסים 260 אלף שקלים, והפתקים שקיבל מ"שומר הראש" שלו – מזכיר הממשלה יוסי פוקס – רק הוסיפו למבוכה. מולו ניצבו שופטים שהתכוננו היטב – וגם אנשי היועמ"שית, עם ניסיון עשיר של הופעות בבג"ץ. בסוף הדיון ניתן היה להבין שההחלטה תתפרסם בהקדם
מה קורה כשהממשלה שוכרת עו"ד חיצוני? הופעה מבולבלת, מלאת סתירות לוגיות ומביכה. ההוכחה הניצחת לכך הופיעה אתמול (ראשון) במלוא מסוכנותה ועליבותה בדיון החשוב בבג"ץ הגיוס, לאחר שהיועמ"שית גלי בהרב-מיארה סירבה לייצג את עמדת הממשלה בפני בית המשפט העליון בנושא, אך התירה לה ייצוג משפטי נפרד.הופעתו של אותו עו"ד חיצוני, דורון טאובמן, עלתה למשלם המיסים 260 אלף שקלים. הפתקים שהועברו לו מ"שומר הראש" שלו, מזכיר הממשלה יוסי פוקס – האיש שנאבק ביועמ"שית ובמשנה שלה עו"ד גיל לימון בנושא ייצוג העתירות – רק הוסיפו למבוכה. אין ספק שציפיית הקואליציה הנוכחית ששומרי הסף ובעלי התפקידים הבכירים בשירות הציבורי – הייעוץ המשפטי, המפכ"ל, הרמטכ"ל וכל היתר – יישרו קו עם גחמות השלטון, חטפה "נוק אאוט" והאירה עוד יותר את מהות המאבק שמנהלת בהרב-מיארה לשמירה על עצמאות המערכות, ועל המקצועיות שלהן.אין ספק שתומכי המהפכה המשפטית המבקשים לחוקק גם את חוק היועמ"שים, שיהפוך את היועצים המשפטיים הממשלתיים למשרות אמון לראש הממשלה או לשר הממנה – במקום שייצגו את אינטרס הציבור – חזו בשידור ישיר במופרכות התוכנית. בפרומו שהוצג לציבור ראו מהי עמדת ממשלה שאינה נסמכת על עובדות מוסמכות, חוות דעת ונתונים על צורכי הצבא, נתונים כלכליים, פילוח של התמיכות לישיבות ועוד. תחת זאת הוצגה לציבור חלטורה משפטית.
מול הנציג השכיר הופיעה נבחרת חלומות משופשפת, מאומנת, ידענית ומקצועית – ראש מחלקת הבג"צים ענר הלמן וסגנו אבי מליקובסקי, ששרו את נימוקי היועמ"שית כמו שני זמרי טנורים באופרה במילאנו. יש להם עבר עשיר של עשרות הופעות בפני בג"ץ, שליטה מוחלטת בכל הניואנסים, המתווים, הטיעונים והטיעונים שכנגד בכל הקשור לתולדות הבג"צים בנושא הגיוס. כך גם להרכב המורחב של שופטי בג"ץ.
מ"מ נשיא העליון עוזי פוגלמן הבחין כנראה בהופעתו הכושלת של נציג הממשלה, אך הוא לא ניצל זאת כדי לנגח אותו משפטית. פוגלמן נעים ההליכות ניתב את מהלך הדיון הנפיץ, בתקיפות, אך בחן בסבלנות אין קץ טיעונים שלא אחת חזרו על עצמם. המומחה הגדול לבג"צים העיד על עצמו שהוא נושא על גבו 25 שנות עתירות ופסיקות בג"ץ בנושאי הגיוס עוד מימיו כמתמחה במחלקת הבג"צים בפרקליטות המדינה. תחת שרביטו הפגינו גם שופטי ההרכב המורחב ידע מופלג בפסיקות. הם סירבו פעם אחר פעם לניסיונות לגרור אותם לשדה הפוליטי הנפיץ הקשור בגיוס, שניצב כמו צל מהלך לאורך כל הדיון.
בכל פעם שדובר על החוק הצפוי של הממשלה, על עוד "מתווה" עתידי שנועד "לפתור" את הבעיה, השופטים הודיעו – המצב כיום הוא שמעסיק אותנו. אנו לא עוסקים בנושאים עתידניים והיפוטתיים. חלקם הדגיש שהם כבר שבעים מפתרונות שתמיד מגלגלים את הסוגיה שוב להכרעת בג"ץ.
ואם מדברים על "רפורמה" שתחליש את בית המשפט העליון, פוגלמן הראה אתמול לציבור איך פועלת תזמורת – עם קולות שונים אומנם, אך מאוחדת תחת פרטיטורה בסיסית – מה חוקי ומה לא. הקולות עלו וירדו – כולם ידעו את התווים בעל פה והתכוננו היטב לדיון: השופטת יעל וילנר ששאלה את השאלות הטריויאליות, לצד השופטת דפנה ברק-ארז שהדגישה כל העת את עקרון החוקיות, והשופט עפר גרוסקופף – כמו פוגלמן – שהדגיש את הקשר שבין אי-גיוס לבין אי-מתן תמיכות תקציביות. הם הבטיחו שכשיהיה מתווה גיוס חוקי יהיה מתווה גם לתמיכות לישיבות.
הפתיעו בתקיפותם השופט הוותיק נועם סולברג והשופט דוד מינץ. שני השופטים המוגדרים שמרנים מגלמים יותר מכל את השבר הפנימי שחל במדינה מ-7 באוקטובר. הציונות הדתית – ששילמה ומשלמת מחיר דמים כשטובי בניה נהרגים ברצועת עזה – מתקשה להסכים עוד להעלים עין מסרבנותם של החרדים לתרום. סולברג היה כעוס מאוד כשדובר בתחילה על גיוס 3,000 בני ישיבות, והתריס: "למה עכשיו כשהצבא מצוי במצוקה קשה יגויסו רק 3,000 איש?". הלמן ביקש להבהיר כי עמדת היועמ"שית היא שהמספר הזה אינו משקף את ערך השוויון. מערכת הביטחון מחויבת לפעול כבר כעת להגדלת המספר, לאור צורכי הצבא וערך השוויון.
דבריו של מ"מ הנשיא פוגלמן בסוף הדיון אותתו כי החלטת השופטים בעתירות קרובה ממה שניתן לשער. כמי שגדל בערוגות הפרקליטות ומכיר את השטיקים והטריקים של הממשלה, הוא הבהיר כי "הליכי חקיקה של הכנסת לא יהוו עילה לדחיית ההחלטה שלנו".
