סוף סוף, האודישנים המייגעים הסתיימו, והתחרות האמיתית יצאה לדרך. כמה אני אוהבת את השלבים האלה של התחרות – הרגעים שבהם הביצועים מקבלים תפאורה מושקעת, והאווירה מתמלאת באקשן אמיתי. יש כאן תחושת אתגר, ריגוש וקצת מתח שמוסיף עוד שכבה של עניין.
אמנם, ברור לנו שהזמן דוחק ושצריך לסיים את התוכנית בתוך חודש כדי לבחור את הנציג הבא לאירוויזיון. אבל אי אפשר להתעלם מהפער העצום בין האודישנים לבין הביצועים הנוכחיים של המתמודדים. כן, הם בהחלט התקדמו והעלו את הרמה – שאפו על זה – אבל זה קצת פוגע בחוויית הצפייה. בעבר היו שלבים נוספים שהוסיפו עומק ותהליך, והיום הכול מרגיש כמו ריצה מזורזת לסיום.
הערב נפתח עם השיר "Valerie" של איימי ווינהאוס, שביצעה המתמודדת נועה קלר סיננג'. היא הייתה מקסימה והצליחה להרשים את הקהל והשופטים, וזכתה בציון גבוה של 84 אחוזים.
אבל האמת היא שהלב נשאר עם יובל רפאל, המתמודדת שעמדה מולה. יובל, ניצולת אסון הנובה, מצליחה בכל פעם מחדש לרגש את כולם עם סיפורה המצמרר, שבשנית גרם לדמעות לצאת מעצמן. היא הרעידה את המסך עם ביצוע מושלם שקיבל 95% וגרם לה לעבור את קלר. השופטים כבר הכריזו עליה כמנצחת ואסף אמדורסקי אמר: "אם זה לא אירוויזיון, אז מה כן?" והאמת? אני לגמרי מסכימה איתו.
יובל רפאל, "הכוכב הבא לאירוויזיון" (צילום :באדיבות קשת 12)
אורי סבאן הוא המתמודד הבא שהתחרה מול קלר. מגיל צעיר אורי התמודד עם גמגום, אבל ברגע שהוא שר הכל השתנה והוא הצליח לרגש ולהמיס את הלב של כל מי שצפה בו. הפרק הוא ביצע את השיר "לתת ולקחת" וזכה לארבעה כחולים ולציון מרשים של 71%, אך לא עבר את קלר בסופו של דבר.
עידו מלכה, שזכה לכינוי "הכוכב" כבר מהפרק הראשון של העונה, קיבל פרומואים מטורפים שלא ניתנו לאף מתמודד אחר. אם זה לא מספיק, הפקת התוכנית אפילו דאגה להביא את הדוגמנית מאיה קיי ולנסות לשדך אותה לעידו. נראה שאסי עזר ורותם סלע עסוקים יותר במציאת אהבה למתמודדים – ולקרן פלס – מאשר בחיפוש אחר כוכב אמיתי שייצג אותנו באירוויזיון.
בכל אופן, זה כבר הפרק השני שבו מלכה מופיע, ושוב ההפקה דאגה להרים לו בענק. זה מעלה תחושה ברורה – הם ממש מכוונים אותנו, קהל הצופים, להתחבר אליו ולראות בו כפייבוריט של העונה. אז ההפקה כבר בחרה, אבל מה איתנו?
ואז מגיע שוב הצדיק מסדום – אמדורסקי, שמחזיר לנו את הקול השפוי בצוות השופטים. הוא טען בזהירות, בניגוד לשאר השופטים, וקרא לו "מתחזה". בצדק, מתמודד כזה עדיין לא בשל לייצג אותנו באירוויזיון, ובטח שלא מצדיק את כל ההייפ שמקיף אותו.
לאחר מכן הגיעה המתמודדת נתלי צפר, ברגע שהחלה לשיר, כבר הרגשתי עייפות. הביצוע שלה לשיר "מחכה" של ריטה היה כבד, וכל הזמן חשבתי לעצמי: מתי הם יתעורר על עצמם ויבינו שזו לא תוכנית של "כוכב נולד". די – לא יכול להיות שמעבירים אנשים על בסיס ביצועים כאלה. נכון, הקול שלה יפה והיא מוכשרת, אבל האם היא באמת מתאימה לאירוויזיון? השיפוט פה לא מקצועי בכלל. בדיוק כשחשבתי שכנראה יהיה צדק, שירי החליטה לתת לה לעבור. פשוט לא הגיוני.
נתלי צפר, "הכוכב הבא לאירוויזיון" (צילום :באדיבות קשת 12)
בסופו של דבר – מלבד רננה, הפרק הזה היה כמו מופע פרומואים. כל המתמודדים שהופיעו קיבלו דחיפה משמעותית במהלך פרקי האודישנים, ונראה שההפקה בחרה לרכז את כל הבולטים ביותר בפרק אחד, כולל דניאל וייס ששמרו לסוף. זה בהחלט היה מסקרן ומעניין לראות את כולם יחד, אבל אם אתם שורפים את כל הקלפים החזקים כבר בפרק הראשון, מה נשאר להמשך? איפה המתח, הציפייה וההתרגשות לפרקים הבאים?
לבסוף רננה המקסימה הודחה אבל כך גם לפחות מתחילים להוציא ולנפות את החובבנים שבתוכנית, עכשיו נשאר רק לחכות ולראות אם באמת יצמח כאן כוכב.
