"תקלת קשר", הגדיר דן חלוץ, הרמטכ"ל לשעבר, את האופן שבו מתנהלת הממשלה עם אזרחיה. "אתם לעצמכם ואין איש מלבדכם, היה כתוב בבדיקת החירום של מטוסים חד-מושביים", ציטט מהלקסיקון שהנביט בעבר את "מכה קלה בכנף".
תקלת קשר זאת אחת ההגדרות העדינות להתנהלות הממשלה, וגם להתנהלותו של חלוץ, אשר סיפק את אחד הראיונות הפרדוקסליים שלו בשעתיים המרתקות של אילנה דיין בגל"צ. כחוט השני, נבחרי הציבור שלנו לא רואים לעצמם את הדבשת. פילאטיס עכשיו.
הגנה
השר סמוטריץ' התהדר מאז ראשית המלחמה בכך שהכי הרבה נופלים בקרבות הגיעו מהמגזר "שלו". לא ערכתי סטטיסטיקה ואין לי קרובים בערוץ 14, אבל אם לשפוט לפי רשימות הנופלים שמתעדכנות מדי פעם ממכינת בני דוד בעלי, מהישיבה התיכונית בני עקיבא רעננה, מהישיבה בקריית ארבע, מהלוויות שיוצאות מכפר עציון או מקרני שומרון – כנראה מהפכת כיבוש הצבא של הרב אלי סדן הצליחה, והגדודים מלאים בחובשי כיפות. חבר שמשרת בבה"ד 1 אמר לי השבוע: "70 אחוז מהחניכים אצלנו ציונות דתית. לא מהמפלגה", הדגיש, "מהמגזר".
בשבועות האחרונים, עת בעבע מחדש חוק הגיוס שזכה לכביסה ולכינוי חדשני "חוק הרציפות", הגיח לפתע קמפיין עצמאי ברשתות החברתיות, שעליו חתומות וולונטרית אימהות של חיילים קרביים ונשים תשושות של מילואימניקים צייתנים, שיצאו בגילוי דעת שהופנה לנשים חרדיות.
כך, למשל, פרסמה באינסטגרם משפיענית דתית-לאומית, כמעט חרד"לית: "הרבה שנים אני מרגישה איתך שותפות עמוקה, אחוות אחיות… אני מרגישה פגועה ממך… האיש שלי יצא שוב למילואים ואני נשארת בבית עם שישה ילדים קטנים ובהיריון, צריכה לתפעל את האירוע ההזוי הזה. נגמר לי הכוח. צריך לחלוק את העשייה. לא יכולה שלא לשאול: אחיותיכן ייצאו למלחמה יומיומית, ואתן תמשיכו לנהל חיי שגרה?".
הכותבת הזכירה גם את התקיפה מאיראן וכתבה "מתקפת הטילים היתה נס שאין כמותו. היא קרתה אולי בזכות לומדי התורה, אבל בעיקר בזכות אלפי אנשים שעובדים על הגנת ארצנו ביום ובלילה, חודשים ושנים. אי אפשר בלעדיהם ואי אפשר לעצום עיניים".
הפוסט, שזכה למספר חריג של לייקים ושיתופים ופורסם בחשבונות נוספים, הסתיים ברוח זו: "אל תגידי את מתפללת – גם אני, אל תגידי הוא לומד תורה – גם בעלי… ארצנו לא יכולה להמשיך כך".
ממי שמייצג את ציבור האימהות הקרביות שאין להן חיים מאז 7 באוקטובר, ואת ציבור הנשים שנושאות לבד בעול הבית מאז גויסו בעליהן – וגם את ציבור המילואימניקיות שנאלצות להתרחק מילדיהן, ויש גם דתיות כאלה – הייתי מצפה לומר לחרדים "עד כאן". הרי מדובר במגזרים אחים, בציבורים שברית אהבת התורה והמשפחה כרותה ביניהם, וגם שותפות אלקטורלית מסוימת.
אם החילוני נדרש לכבד את הקרבתו של הדתי-הלאומי בקרב, מדוע החרדי יכול לדלג עליה בכזאת קלות תמורת כלום? למה נבחרי הציבור של הכיפות הסרוגות רבים עם השמאלנים והחילונים כנציגי המגזר, ומול החרדים הם אסקופה נדרסת, ומקבלים בהכנעה שלימוד התורה החרדי שווה יותר מלימוד התורה הדתי-לאומי וגם מהשירות הצבאי הדתי-לאומי? והאם הציונות הדתית מתבטלת בפני החרדים כמו שהשמאל החילוני מתבטל בפני הערבים? איפה אופרה ווינפרי שתעניק לכולם טיפול פסיכולוגי על חשבונה, ומה זה משנה כשממילא אין מספיק אנשי מקצוע במדינה, כי מגזרי הקצה מחזיקים את המיינסטרים קצר.
וכיבוש
נרטיב חדש צומח אגב חוק הרציפות כדי לכבוש את דעת הקהל: מפני שהחרדים לא מתגייסים, אי אפשר לנצח במלחמה. איך אפשר להכריע את חמאס בלי מכסת הלוחמים החסרה? ובכן, דונט ללכת לשם.
כדי לנצח צריך לרצות, כדי לעשות עסקת חטופים צריך שחמאס יהיה בעניין, כדי לסיים את המלחמה צריך שהקבינט ירצה לעשות את זה ממוקד וזריז, וכולנו היינו פה כשהם מראש הבהירו ש"זה הולך להיות ארוך" (גברים טיפשים, הייתם פעם אימהות בעורף? שכחתם מה זה לוחמים בחזית?).
כדי להכריע בקרב צריך קודם כל אסטרטגיה. האמת היא שגם כדי לצאת אליו, אבל אתם יודעים, בישראל אין אכיפה. כל זה לא קשור לפשע שבאי-גיוס החרדים. כאשר דן חלוץ זועם על נתניהו בגלל המצב, אילנה דיין מזכירה לו שדרש להדיח את נתניהו גם קודם. אכן, זה לא קשור.
וגם ממשלה חדשה לא תגייס את החרדים, כשם שממשלות השמאל הקודמות ויתרו להם כדי לכונן קואליציה. הדמוקרטיה הישראלית – אם תכובד – תעדיף שוב לשחד חרדים ולא לשחד ערבים; וכל עוד המיינסטרים בוחר שלא לשלב ידיים כדי לכונן אתוס ציוני יצרני – כפי שנעשה כאן בפעם באחרונה ב־2015 בחסות "ברית האחים" עד שלנתניהו נמאס – זה לא יקרה.
אם הצבא רוצה לגייס חרדים, הוא יכול להתגמש ולהכין גדודים ייעודיים לכך. אם הממשלה רוצה לסיים את המלחמה, היא צריכה להחליט מה האסטרטגיה. אם חלוץ רוצה להיות לגיטימי, הוא צריך להביט לאמת בעיניים ולא לומר שהממשלה מושחתת (המניות שלך יורדות כשאתה אומר זאת), לא להאשים משתמטים (אתה היית "סרבן התנדבות" לא מזמן), לא לספר שהחטופים הם הכי חשובים וביבי מונע (כי בעסקה נועה לא היתה חוזרת בהיותה סימבול – סינוואר לא היה משחרר אותה לעולם, וגברים צעירים הרי מזמן מחוץ לתחום בכל עסקה).
כשחלוץ אומר שהממשלה מנותקת כי היא שמה אלפי מפונים בבתי מלון, שיזכור גם את חלוצי גוש קטיף. בחירות עכשיו לא ישנו דבר, קצוות פחות מפוצלים יחוללו מהפכה אמיתית. משני צידי המתרס, או כמה צדדים שלא תספור.
