אמ;לק
יותר יותר אנשים מצטרפים לשורות "המטיילים התחרותיים", אנשים ששמו להם למטרה לבקר בכמה שיותר מדינות. רצוי בכל 193 המדינות החברות באו"ם וגם בעוד כמה מקומות. הם גם מתחרים על כל מיני שיאים ומתווכחים מה נחשב לביקור. שיחות עם כמה מהם מגלות למה הם יוצאים למסע הזה, איך עושים את זה וכמה עולה התענוג, וגם מה הם גילו בדרך.
אני נחושה לבקר בכל מדינה בעולם לפני שאמות. בשבועיים הקרובים, עם בעלי המסויג והפנסיונר־למחצה, אני עומדת למחוק מרשימת היעדים ארבע מדינות נוספות: הפיליפינים, ברוניי, סינגפור ומלזיה. ואז הספירה שלי תגיע לכמעט 50.
מדוע אני חשה דחף להיות בכל הגלובוס? משום שהחלטתי להצטרף לעולם המטיילים התחרותיים.
● המהפכה של קופות החולים שמשנה את שוק הכושר הישראלי
● יותר ויותר תיירים בוחרים לטייל לבד. זו המדינה המועדפת עליהם
● ארבע מדינות שרוצות תיירים ישראלים – והמאמצים שהן מוכנות לעשות בשביל זה
תמיד אהבתי לנסוע לחו"ל. אך לאחרונה גיליתי שיש קבוצה של אנשים שהתשוקה שלהם היא לבקר בכמה שיותר מדינות וטריטוריות, לא חשוב כמה זה קשה או מסוכן. עבור רבים מהם מספר הזהב הוא 193 – כל המדינות החברות באומות המאוחדות – אם כי רבים נתקעים ב־192, משום שאמריקאים לא מורשים להיכנס לקוריאה הצפונית בעקבות איסור של משרד החוץ בשנת 2017.
טיולים תחרותיים, שנקראים לפעמים איסוף מדינות, היו פעם נחלתם של גברים עשירים בעיקר. כעת המטיילים התחרותיים הם קהילה מגוונת יותר, שצומחת במהירות ומונעת בידי מדיה חברתית וסקרנות קולקטיבית. אנשים הטוענים שביקרו בכל מדינות העולם, או שקבעו שיא מכל סוג שהוא, עשויים למשוך תשומת לב תקשורתית, עסקאות לספרים, נותני חסות – וגם ויכוחים ומחלוקות. אפילו על השאלה מה נחשב כביקור נערכים אינסוף דיונים. טענות לראשוניות בקטגוריה כלשהי, לדוגמה 'האישה הראשונה', עמדו בפני ניסיונות הפרכה והפכו לסכסוכים מרים.

רנדי וויליאמס בלוב. "קהילה מלוכדת" / צילום: מתוך פייסבוק
הדחף לטייל
אנשים צוללים לטיולים תחרותיים מכל מיני סיבות. "רגע ההארה הוא בדרך כלל קריאה על מישהו באינטרנט", אומר ריק גזאריאן, מנחה "סופרים מדינות", פודקאסט על מטיילים תחרותיים. רבים מחליטים לפתוח באתגר הנסיעות לאחר שינוי משמעותי בחיים כמו מות בן זוג, פרידה, החלמה ממחלה או פרישה. גזאריאן, שהיה ב־184 מדינות, החליט לצלול לעולם הטיולים התחרותיים לאחר שפוטר מעבודתו בשירותים פיננסיים ב־2008.
האודיסיאה מושכת גם את אלה שאוהבים לסמן וי ברשימה. "הדחף של איסוף מדינות אינו שונה כל כך מלהיות אספן בולים או צפר; יש בזה משהו שמכריח אותך להשלים את הכול", אומר דייב סמינרה, מחבר "נוסעים מטורפים: סיפור על תאוות נדודים, חמדנות והשאיפה להגיע לקצוות תבל", ספר על קהילת המטיילים התחרותיים.
במקרה שלי אבי ערך טיול תרמילאים ברחבי העולם בשנות השבעים, וגרם לי להאמין שזה דבר נורמלי לעשות, משהו שלא כדאי לפספס. ואז, בנובמבר, הגעתי לכנס בבנגקוק, לפסטיבל "הטיולים יוצאי הדופן" (The Extraordinary Travel Festival), שאורגן בידי גזאריאן והשתתפו בו יותר מ־200 "סופרי מדינות". עד סוף האירוע כבר נשביתי.
לא משנה מאיזו סיבה אנשים בוחרים להתחיל, יש שפע של תמיכה. חברי קהילת הפייסבוק Every Passport Stamp חולקים עצות בנוגע לכל דבר, מבטיחות במדינות שסועות ממלחמה ועד למציאת המדריך הנכון. ישנן גם קבוצות מקוונות המציעות דירוגים תחרותיים, פורומי ייעוץ ומידע על כנסים שעתידים להתקיים במקומות כמו אוזבקיסטן ואתיופיה.
הקבוצה Most Travelled People צומחת בקצב מטורף, אומר המייסד צ'רלס וליי, מפתח תוכנה בלרקספור, קליפורניה. הקבוצה מונה כעת כ־40 אלף חברים, לעומת 30 אלף לפני שנה. בדומה לה, לקבוצה NomadMania נוספו בשנה שעברה 12 אלף חברים, וכעת היא מונה כ־42 אלף. "השנה שעברה הייתה שנת שיא", אומר המייסד הארי מיטסידיס, שגר מחוץ ללונדון.
מיטסידיס אומר שהוא יכול לאשר כי 382 מטיילים בעולם היו בכל מדינה חברה באו"ם. NomadMania פועלת לאימות טענות רבות, באמצעות חותמות דרכון ומסמכים אחרים. מיטסידיס היה בכל מדינה פעמיים.
מועדון מטיילי המאה (The Travelers’ Century Club), הפתוח לאנשים שביקרו ב־100 או יותר מן המדינות והטריטוריות שברשימתו, עובד בשיטת אמון. חלק מ־1,600 חבריו ביקרו בכל 193 המדינות החברות באו"ם, ואילו המטיילים השאפתניים ביותר נוסעים לכל 330 המדינות והטריטוריות ברשימה, לרבות איים נידחים ללא שדות תעופה.

דיאן פצ'ניק, בעלת חברת ציוד רפואי מקליפורניה / צילום: מתוך אינסטגרם
מקומות וריגושים חדשים
כל המסעות הללו יכולים להביא עמם חוויות פוקחות עיניים – ואפילו משנות חיים. דיאן פצ'ניק היא הבעלים של Healing Dives, חברת ציוד רפואי בוודלנד הילס, קליפורניה. היא הייתה ב־106 מדינות חברות באו"ם וסך הכול ב־156 מדינות וטריטוריות שברשימת מועדון מטיילי המאה. היא נהנית במיוחד לראות בעלי חיים ואהבה את הביקור באנטארקטיקה בשנה שעברה, שם יכלה לצפות בהתנהגות הפינגווינים. היו שם מושבות עצומות שבהן פינגווינים חיו עם כלבי ים ועופות ים. "הם יוצרים כבישים מהירים קטנים של פינגווינים בשלג, ואם שניים מהם נתקלים זה בזה, הם עושים טקס קטן, שבו אחד מהם צריך לזוז הצידה", היא אומרת.
מוקדם יותר השנה פצ'ניק אמורה הייתה לצאת לטיול תצפית על גורילות ברפובליקה הדמוקרטית של קונגו עם NomadMania, אך המסלול שונה עקב החמרה במצב הפוליטי שם. אז הקבוצה שלה עשתה טרק גורילות באוגנדה ובילתה בצפייה בגורילות ענקיות. "הלכנו לפארק בדרום מערב אוגנדה שמעט אנשים מבקרים בו", היא אומרת. "האפשרות לראות דברים שהם זרים כל כך למציאות היומיומית שלך גורמת אושר", אומרת פצ'ניק. "זה מטלטל את השגרה שלך, ואתה שוקע ביקום אחר לגמרי".
טד נימס, לשעבר בנקאי השקעות בשיקגו שביקר ב־178 מן המדינות החברות באו"ם, נסע לאיראן בשנת 2023. לקבוצת הסיור שלו נאמר שאסור בשום פנים ואופן לצלם את הצבא – ואז הוא נתקל בקבוצת צוערים שצעדו במבנה מסודר. "כולנו חשבנו, אל תצלמו", אומר נימס. אבל "הצוערים רצו לצלם איתנו סלפי", הוא אמר והוסיף, "וזה הפך לקבוצה גדולה של אנשים שנהנים יחד".
נימס גם מטייל עם מלאי של כדורגל מתנפחים, והוא חילק אותם לילדים בכ־70 מדינות, כולל בהוטן ומדגסקר. "אתה יכול לראות כמה הם נרגשים", הוא אומר.
ג'ון מקנזי, שעזב את עבודתו כמנהל מענקים בוושינגטון הבירה ב־2022 כדי לטייל יותר, אוהב "את האפשרות ליצור קשר עם אנשים ולחוות הכנסת אורחים באופן שאינו קיים במדינה שבה אתה חי". מאז הוא היה בבלגיה, בארמניה, בגיאורגיה, בארגנטינה, באורוגוואי, בקטאר, באתיופיה, בג'יבוטי, בסומליה, באריתריאה, בקוריאה הדרומית, בבהוטן, ביפן ובקובה, והביא את מניין הארצות שלו ל־64. "אחרי שאתה עובר את הקשיים, אתה פוגש בטוב ליבם של אנשים", הוא אומר.

ג'ון מקנזי, לשעבר מנהל מענקים בוושינגטון / צילום: מתוך עמוד הפייסבוק
אחת מן הדוגמאות הזכורות לו ביותר קרתה בעיירה ענייה באזור מרוחק של טג'יקיסטן בשנת 2008. גבר קשיש הזמין את מקנזי להיכנס לביתו. "שתינו תה וחייכנו הרבה", אומר מקנזי. "אני חושב לא מעט על הרגע הזה. זה היה רגע ששינה את האופן שבו ראיתי את הטיולים במדינות שונות".
זו הייתה התגלות, אומר מקנזי. לפני כן, כאשר טייל, הוא ניסה בדרך כלל לראות את אתרי התיירות, ומה שחשוב לו עכשיו הוא בדרך כלל ליצור אינטראקציה עם בני אדם.
"אלה האדיבות וההפתעה הלא צפויה מהאנושות שגורמות לי לרצות לגלות את המקומות האחרים האלה", הוא אומר. "אני עדיין חושב על הרגע ההוא כרגע מכונן".
חוויות קשות
עם זאת, מטיילים שנחושים לראות כל מדינה יכולים למצוא את עצמם במקומות קשים בצורה בלתי צפויה. רבים מהם חוו מעצר, מאסר, תרמיות וחיפושים גופניים, במיוחד במקומות לא יציבים מבחינה פוליטית.
לנימס יש מפה בסלון ביתו בשיקגו, סיכות לבנות מסמנות ביקורים רגילים וסיכות כחולות נסיעות שהיו בהן בעיות עם משטרה או אחרות. "יש יותר סיכות כחולות ממה שהייתי רוצה", הוא אומר.
סלוואק מוטורי, משקיע נדל"ן בוורשה, פולין, היה פעמיים לפחות בכל מדינה חברה באו"ם, וגם בוותיקן ובשטחים הפלסטיניים, שיש להם מעמד של משקיף לא־חבר באו"ם. הוא אומר שהיו לו חוויות לא נעימות מעטות, עם חריג בולט אחד.

סלוואק מוטורי בפפואה גינאה החדשה / צילום: מתוך אינסטגרם
בינואר 2024 הוא טס למאוריטניה שבאפריקה ועלה על אוטובוס ציבורי בכוונה לטייל בסנגל, גינאה ובורקינה פאסו עד חוף השנהב. כשהאוטובוס התקלקל בבורקינה פאסו, הוא החליט ללכת כ־10 ק"מ עד הגבול, אך נעצר בידי "ג'נטלמנים חמושים בכבדות". הוא היה ארבעה ימים בלי הטלפון שלו ובלי להבין מי היו הגברים שעצרו אותו. "פחדתי שנחטפתי", הוא אומר.
הוא גילה שהגברים היו אזרחים שהונחו לדווח על כל דבר חריג. הוא היה דבר חריג. "הם מעולם לא ראו תייר הולך ברגל", הוא אומר. נוסף על כך, הרקע שלו גרם לו להיראות חשוד: "הייתי בחור לא-לבן שאומר שהוא מפולין", אומר מוטורי, שנולד לאב מקניה ולאם מפולין.
יש מקומות שלהגיע אליהם זה פשוט כאב ראש. כשגאזאריאן ניסה בשנה שעברה להגיע לאי המרוחק טובאלו, מדינת אי באוקיינוס השקט, הוא גילה שיש רק שתיים או שלוש טיסות בשבוע המגיעות לשם, שיוצאות רק מפיג'י ב-Fiji Airways. הוא גילה שמשאית דלק בטובאלו התקלקלה, מה שהגביל את המושבים הפנויים, והתקשר שוב ושוב כדי לבדוק בקשר לחלק החסר. לבסוף הוא גילה שהמשאית תוקנה והוא הצליח להגיע לטובאלו.
לא תמיד מסוכן כל כך
עבור מטיילים רבים מקומות מסוכנים לכאורה מתגלים כבלתי מזיקים. דיוויד לאנגן, בעל עסק לרהיטים בדבלין, אירלנד, אומר שלא היו לו חוויות שליליות משמעותיות ב־18 שנות טיולים. לאנגן, שהשלים בנובמבר 2022 את הביקורים בכל 330 המדינות והטריטוריות ברשימת מועדון מטיילי המאה, למד את השטח, השתמש בהיגיון בריא ולא נכנס לאזורי מלחמה. "מעולם לא הרגשתי מאוים, ולא שדדו אותי", הוא אומר.
טיילור דמונברון קבעה בשנת 2018 שיא גינס לזמן המהיר ביותר לביקור בכל המדינות הריבוניות: שנה ו־189 ימים (גינס מונה 195 מדינות ריבוניות, לרבות קריית הוותיקן וטייוואן). "ככל שפחדתי יותר ממדינה, כך הסתדרתי שם טוב יותר", אומרת דמונברון, מנהלת מוצר בסטארט־אפ בתחום הנסיעות.

טיילור דמונברון מציגה שיא גינס. כל המדינות הריבוניות בשנה ו-189 ימים / צילום: מתוך פייסבוק
"האיראנים היו כל כך מסבירי פנים ואדיבים", היא אומרת, לאחר ביקור באי קיש במפרץ הפרסי. "יכולתי לדבר איתם על כל דבר. העניין בטיולים הוא לפתוח את הראש".
רנדי R Dub! וויליאמס, מנחה תוכנית מוזיקה ברדיו בשם Slow Jams מסן דייגו, אומר שהוא השלים ביקורים ב־193 מדינות במאי 2023. הוא עדיין מטייל, אך מודה שהוא מתגעגע ללסמן וי. ביקור בסורינאם בשנת 2013 גרם לו להתאהב בנסיעות למקומות לא מוכרים. "הסתקרנתי ונדהמתי מכך שעמדתי בעיר בירה של מדינה שחבריי ובני משפחתי מעולם לא שמעו עליה".

טיילור דמונברון באי קיש באיראן / צילום: צילום מסך
בטובאלו וויליאמס נתקל בסופרי מדינות אחרים. "אנחנו קהילה קטנה ומלוכדת", אומר וויליאמס. "אף אחד לא מגיע למדינות האלה אם הוא לא מוכרח; אתה מגיע לשם ומזהה הרבה אנשים מהקבוצה".
בכסף מלא
העלות של ההרפתקאות האלה עשויה להיות, ובכן, מגוונת. "יש אצלנו אנשים שיכולים להרשות לעצמם לטוס במחלקה ראשונה, ויש לנו תרמילאים מאושרים", אומרת מרגו בארט, נשיאת מועדון מטיילי המאה. מטיילים תחרותיים רבים עובדים מרחוק או שהם עובדים ומטיילים לסירוגין, ורבים מהם בפנסיה. משפיעני נסיעות מנסים להיעזר בפרסום בטיקטוק ובאינסטגרם ובהשגת ספונסרים לכיסוי העלויות.
וליי, המייסד של קבוצת Most Travelled People, מעריך שתוכלו לבקר בכל 193 המדינות בעלות של כ־1,000 דולר למדינה ובכל 1,500 המדינות והאזורים האחרים שהקבוצה מכירה בהם בעלות ממוצעת של 500 דולר לכל מיקום. למטיילים מתחילים יחסית הוא מייעץ לטייל לפי אזור, ללון באכסניות, לטוס בטיסות חסכוניות ולהפוך למומחים בנקודות ובמיילים. "מצאו חברים בקהילה ונסו לחלוק עלויות, במיוחד אם אתם הולכים למקומות קשוחים יותר", הוא מוסיף. "יש אלפי אנשים שמחפשים חוויות דומות, וכולם אנשים שכיף איתם".
דמונברון, שבילתה יומיים או שלושה בכל מדינה, אומרת שהיא התחילה את הטיולים שלה עם חסכונות של כ-15 אלף דולר וסיימה עם חובות של כ-60 אלף דולר. היא קיצצה עלויות באמצעות מציאת נותני חסות לבתי מלון ואזכור שלהם באתר האינטרנט שלה. היא גם טסה בטיסות הכי זולות שניתן עם כרטיסים שמאפשרים עצירות מרובות וטיסה ב-114 חברות תעופה שונות.
אחרי ששמעתי את הסיפורים הטובים והגרועים ביותר של כולם, אני עדיין רוצה להגיע ל־193 מדינות לפני שייגמר לי הזמן. כעת, כמו אצל זוגות רבים, אני רק צריכה לנהל משא ומתן על משך הנסיעות. "אני רוצה לטייל איתך", בעלי אומר בנימה רצינית. "רק לא כל הזמן".