בן ה-35 מקיבוץ ניר עוז נחשב חטוף במשך כ-8 חודשים • ל-N12 נודע כי שרידי גופתו היו ברשות המדינה כבר מנובמבר, אך לא הצליחו לזהותם • חייל שאתגר את הקונספציה של גופי החקירה הוביל לבדיקה מחדש של הממצאים שקבעה: דולב נרצח במתקפת הפתע הרצחנית של חמאס. דולב הותיר אחריו את אשתו סיגי, שלושת ילדיהם ותינוקת שנולדה באוקטובר ולעולם כבר לא יפגוש
דובר צה"ל הודיע הבוקר (שני) כי גופתו של דולב יהוד מניר עוז נמצאה בעוטף, אך ל-N12 נודע ששרידי גופתו נמצאו בקיבוץ שבו חי כבר בחודש נובמבר, כחודש לאחר הטבח. למרות סברתם של גופי חקירה שונים שלא מדובר בקורבן הטבח שנחשב לחטוף או נעדר, התעקשותו של חייל אחד הובילה למסקנה ששמה סוף כאוב לסיפור הקשה: מדובר בגופתו של דולב יהוד בן ה-35, שבמשך 8 חודשים נחשב לחטוף בעזה.
שרידי הגופה אותרו בנובמבר בניר עוז, הקיבוץ שבו גדל דולב ושבו חי עם אשתו סיגי ו-3 ילדיהם (בת נוספת נולדה לשניים 9 ימים אחרי הטבח), ומאז נמצאים ברשות מדינת ישראל. השרידים הועברו לבדיקת DNA ראשונה, שממצאיה העלו שמדובר בגופה אחרת.
בשל ספקות שעלו, נערכה בהמשך בדיקת DNA נוספת, וממנה עלה שאין התאמה גנטית לאף אחד במאגר החטופים והנעדרים. בשל כך, הסברה השולטת הייתה שמדובר בכלל בשרידי גופתו של פעיל חמאס מכוח נוח'בה.
עקשנותו של חייל שאתגר את הקונספציה ואת שיטות המחקר הרגילות, הובילה בסופו של דבר לבדיקה נוספת, שלישית במספר, של ממצא נוסף שהיה קשור לגופה, ובדיקה זו היא שהובילה לזיהוי ודאי שמדובר בדולב יהוד ז"ל.
ממטה משפחות החטופים, שליווה את משפחתו של דולב מאז 7 באוקטובר, נמסר: "מרכינים ראש בצער ובלב שבור בעקבות הקביעה כי דולב יהוד ז"ל נרצח ב-7 באוקטובר בקיבוץ ניר עוז על ידי מרצחי חמאס. מטה משפחות החטופים ימשיך להילחם להשבתם של כל 124 החטופים – החיים לשיקום, והנרצחים לקבורה בכבוד".
אחותו הקטנה של דולב, ארבל (28), נחטפה עם בן זוגה, אריאל קוניו, מביתם בניר עוז, ועד היום מוחזקת בשבי חמאס. "ארבל היא דודה שתמיד מגיעה, תמיד משחקת, תמיד דואגת. תמיד עטופה ועוטפת", אמרה סיגי יהוד, אשתו של דולב וגיסתה של ארבל בריאיון ל"המהדורה המרכזית" בנובמבר, בשלהי העסקה להחזרת החטופים. "אנחנו רואים שכל פעם משתחררות עוד ועוד נשים, וארבל לא ברשימות. וחשוב לנו שידעו שארבל שם והיא צריכה לחזור, כמו כל הנשים והילדים שהחזירו עכשיו בהסכם הזה ובפעימות האלה".
במתקפת הפתע הרצחנית שביצע חמאס, דולב, שהיה חובש באיחוד ההצלה ובמד"א, שמע את המתרחש בשטח הקיבוץ ויצא מביתו לסייע. באותו הזמן סיגי נשארה בממ"ד עם 3 ילדים קטנים ובהיריון מתקדם, ומאז לא שמעה ממנו שום דבר. "הוא ביקש שאשאר רגועה ואנסה לעבוד על הנשימות כמה שאני יכולה", סיפרה אז סיגי. "החיים שלי עכשיו הם לא חיים, חסר לי חצי. חצי משמעותי מאוד בחיים. הוא ואני מגיל 12 ביחד. עברנו בית ספר, תיכון, טיול בחו"ל, חתונה, הקמת משפחה. אין לי כל כך חיים עכשיו".
סיגי סיפרה על הלידה שנאלצה לחוות ללא בעלה: "ילדתי ב-16.10. לידה קשה, קשה נפשית. הייתי בטוחה שהוא יהיה איתי, שהוא יחזיק לי את היד, אבל הוא לא היה שם. משתדלת להעביר את זה כמה שיותר מהר כדי לחזור לילדים שלי, כדי שהם לא יהיו עוד לילה בלי אף הורה".