בלי הנשיא לשעבר, בלי נשים ובלי מועמדים שקוראים לשינוי מהותי: מועצת שומרי החוקה פרסמה את רשימת המועמדים הסופיים בבחירות לנשיאות ב-28 ביוני, שבהן ייבחר מחליף לנשיא איברהים ראיסי שנהרג בהתרסקות המסוק. המועמד הבולט: יו"ר הפרלמנט מוחמד קליבאף, שהיה מעורב בדיכוי מחאות סטודנטים, גם באש חיה.
עלי חמינאי, איראן, מחמוד אחמדינג'אד
שלושה שבועות לפני בחירות הבזק לנשיאות איראן, שבהן ייבחר מחליפו של איברהים ראיסי שנהרג בחודש שעבר בהתרסקות מסוק, הודיעה בצהריים (יום א') מועצת שומרי החוקה על ששת המועמדים שלהם התירה להתמודד על התפקיד. שלא במפתיע פסלה המועצה את מועמדותו של הנשיא לשעבר מחמוד אחמדינג'אד, ואישרה את מועמדותו של יושב ראש הפרלמנט מוחמד קליבאף, הנחשב לאיש המחנה הקיצוני ולמועמד הבולט ביותר.
מלבד פסילתו של אחמדינג'אד, גם הפעם לא התירה מועצת שומרי החוקה, המורכבת משופטים ואנשי דת, התמודדות של אישה או של כל אדם הקורא לשינוי מהותי של אופי המשטר האיראני. גם מועמדותו של יו"ר הפרלמנט לשעבר עלי לריג'אני, הנחשב למתון יחסית, נפסלה.
רוב מוחלט של המועמדים שאושרו לבחירות ב-28 ביוני הם אנשי המחנה השמרני המובהק, בהם ראש העיר טהרן עלירזא זקאי, ראש צוות המשא ומתן של איראן על הגרעין לשעבר סעיד ג'לילי, שר הפנים לשעבר מוסטפה פורמוחמדי ואמיר-חוסיין גזיזאדה האשמי. המועמד היחיד הנחשב רפורמיסטי הוא מסעוד פזשכיאן, חבר פרלמנט שכיהן בעבר כשר הבריאות.
המועמדים הפוטנציאליים טרם פירטו את מצעם, אך כולם הבטיחו לשפר את מצבה הכלכלי של איראן, הסובלת מהסנקציות שהטילו עליה ארה"ב ומדינות אחרות במערב בשל תוכנית הגרעין שלה, שהעשרת האורניום בה מתקרבת מאוד כעת לרמה המתאימה לייצור נשק גרעיני.
המועמד הבולט ביותר במרוץ הוא כאמור מוחמד קליבאף בן ה-62, ראש העיר טהרן לשעבר ובעל קשרים הדוקים עם משמרות המהפכה. מתנגדיו של קליבאף צפויים להזכיר לאיראנים את החלק שמילא כגנרל במשמרות המהפכה בדיכוי האלים של מחאת סטודנטים ב-1999. לפי דיווחים, הוא גם נתן הוראה לירות אש חיה על סטודנטים ב-2003, כשכיהן כמפקד משטרת איראן.
קליבאף כבר התמודד על נשיאות איראן בשנים 2005 ו-2013, ובשנת 2017 התמודד תחילה אך פרש והעביר את תמיכתו לראיסי, שהפסיד במערכת הבחירות ההיא לנשיא המכהן חסן רוחאני. ראיסי המתין עוד ארבע שנים עד לבחירתו לנשיא ב-2021, אז סומן כמועמד המועדף על-ידי המנהיג העליון עלי חמינאי, אחרי שכל יריב משמעותי שלו נפסל על-ידי מועצת שומרי החוקה. בשבוע שעבר נשא חמינאי נאום שתומכי קליבאף פירשו כאיתות מצדו לכך שהוא תומך במינויו של קליבאף לנשיא.
בלי לומר מילה: הפסילה השלישית של אחמדינג'אד
פסילתו של אחמדינג'אד היא הפעם השלישית ברציפות שבה מועצת שומרי החוקה מונעת ממנו להתמודד על הנשיאות. אחמדינג'אד כיהן בעבר שמונה שנים כנשיא איראן, ובמהלכן הוא נחשב ל"פנים" של תוכנית הגרעין האיראנית ושל ההתרסה של טהרן מול המערב. הוא הרבה לאיים בהשמדת ישראל ולנפק הערות אנטישמיות, נודע כמכחיש שואה חסר בושה – וגם השמיע שלל הצהרות ששמו ללעג את ארצו במערב, בין השאר כשבבואו לכינוס העצרת הכללית של האו"ם בניו יורק הגיע לנאום באוניברסיטת קולומביה וטען שבאיראן אין הומואים.
כשאחמדינג'אד נבחר ב-2009 לכהונה שנייה הואשם המשטר האיראני בזיוף התוצאות לטובתו, והמונים יצאו לרחובות איראן להפגין בדרישה להפיל את משטר האייתוללות במה שנודע כ"תנועה הירוקה". המחאה הפכה למרחץ דמים בהובלת כוחות המשטר, שבו נהרגו עשרות בני אדם ומאות נכלאו. זו הייתה המחאה הגדולה ביותר נגד המשטר האיסלאמיסטי מאז עלייתו לשלטון ב-1979.
אחמדינג'אד סיים את תפקידו ב-2013 כנשיא שצמרת המשטר רואה בו אדם שיותר מזיק לאיראן בזירה הבינלאומית מאשר מועיל לה. אף על פי כן, הוא נותר פופולרי בקרב השכבות העניות במדינה הודות לתוכניות הבינוי והדיור שקידם. מאז סיום כהונתו הפך לפעיל ברשתות החברתיות ושלח מכתבים למנהיגים בעולם שזכו לפרסום נרחב. הוא גם מתח בפומבי ביקורת על השחיתות בממשלה, אף שממשלתו שלו התמודדה עם טענות דומות ושניים מסגניו אף נכלאו.
חוקת איראן, חמינאי והפסילות
חוקת איראן אוסרת על נשיא לרוץ לכהונה שלישית ברציפות אך מאפשרת להתמודד שוב אחרי הפסקה של ארבע שנים. בשנת 2017, אחרי הפוגה כזו, אחמדינג'אד הגיש מועמדותו שוב, אף שהמנהיג העליון חמינאי הפציר בו לא לעשות זאת בטענה שמועמדות שלו תזיק למדינה. מועצת שומרי החוקה פסלה אותו גם אז.
בשנים האחרונות קרא אחמדינג'אד בפומבי להגבלת כוחו של חמינאי, וב-2018 אף כתב למנהיג העליון וקרא לו לאפשר בחירות "חופשיות".
