השמרנים והלאומנים רשמו הישגים במדינות הגדולות ביבשת, והתוצאות צפויות להגביר את אי-הוודאות לגבי עתידה הפוליטי. אף שגוש המרכז-ימין נותר הגדול ביותר, הוא ככל הנראה יזדקק לתמיכת הימין הקיצוני כדי לקדם חוקים.
התחזקותן של מפלגות הימין הקיצוני בבחירות לפרלמנט האירופי צפויה להגביר את אי-הוודאות לגבי עתידה הפוליטי של היבשת, במיוחד בצרפת ובגרמניה שמנהיגיהן נחלו מכה כואבת שמעלה ספקות לגבי יכולתם להוביל את הגוש בעת הקריטית הזו.
מהתוצאות עולה שהבוחרים מודאגים מיוקר המחיה, ההגירה והמלחמה באוקראינה, הנמצאת בעיצומה של שנתה השלישית ללא סיום באופק. חלק מאותן מפלגות ימין קיצוני הן פרו-רוסיות ומתנגדות להמשך הסיוע הצבאי של הגוש לקייב ותומכות בשיחות שלום בין הצדדים.
לפי התוצאות החלקיות, גוש מפלגות המרכז-ימין – מפלגת העם האירופית (EPP) – יהיה הגדול ביותר בפרלמנט החדש, עם התחזקותו בחמישה מושבים ל-189 בסך הכול. היחלשות משמעותיות במיוחד נרשמה בקרב המפלגות הירוקות, לאור התנגדות למדיניות הסביבתית היקרה שלהן, ומספר מושביהן צנח מ-71 ל-53.
אך יחד עם שאר מפלגות המיינסטרים מהמרכז והשמאל, יהיה להם רוב של 460 מחוקקים בפרלמנט בן 705 החברים, אך קטן יותר מ-488 המושבים שבהם החזיקו עד אתמול.
המשמעות היא שנציבת האיחוד, אורסולה פון דר ליין, המשתייכת לגוש המרכז-ימין, צפויה אמנם לזכות בכהונה שנייה, אולם היא ככל הנראה תידרש להיתמך בידי חלק מהמפלגות הלאומניות שבעצמן מפולגות.
פון דר ליין מיהרה להציג זאת כניצחון של המתונים. "לא ניתן ליצור רוב ללא ה-EPP וביחד נבנה מעוז נגד הקיצונים משמאל ומימין", אמרה לתומכיה באירוע ליל הבחירות של המפלגה בבריסל. אך בהמשך הערב היא הודתה: "זה נכון גם שהקיצונים מהשמאל והימין זכו לתמיכה ולכן התוצאה מגיעה עם אחריות גדולה למפלגות במרכז".
אחת המרוויחות הגדולות ביותר אתמול הייתה ראש ממשלת איטליה, ג'ורג'ה מלוני, שחיזקה את מעמדה מבית בעקבות ניצחון מפלגת הימין הקיצוני שבהנהגתה, "האחים של איטליה".
בזכות ההישג שלה, מלוני וסיעתה בפרלמנט- השמרנים והרפורמיסטים האירופים (ECR) – יוכלו לשחק תפקיד משמעותי בעיצוב המדיניות של הנציבות, הזרוע הביצועית של האיחוד האירופי, למורת רוחם של שותפים פוטנציאליים אחרים של פון דר ליין.
גוש המפלגות השני בגודלו יהיה המרכז שמאל של הסוציאליסטים והדמוקרטים, עם 135 מושבים, ארבעה פחות בהשוואה לבחירות הקודמות. הם ניצחו בבחירות בפורטוגל ובמדינות הסקנדינביות, ואפילו בהולנד, שם מפלגת החירות של איש הימין הקיצוני חירט וילדרס הגיעה למקום השני אך הגדילה את כוחה.
