שר הביטחון נתפס בארה"ב כמבוגר האחראי בישראל וכאדם אמין שאפשר לסמוך עליו, לכן על רקע המשבר החריף בין המדינות הוא נשלח לסדרת פגישות עם בכירי הבית הלבן. בין היתר ידון גלנט גם על היום שאחרי בעזה, האיום האיראני, והמעבר לשלב ג', שעשוי להשפיע על האינטרס של ישראל בגבול הצפון ועל עסקת חטופים
בצל המשבר החריף בין ישראל לממשל ביידן, שר הביטחון יואב גלנט ימריא הלילה (בין שבת לראשון) לביקור מדיני בארצות הברית, שם יקיים סדרת פגישות על מנת לדון בקידום עסקת חטופים, היום שאחרי בעזה, ההסלמה בצפון ומשבר החימושים. גלנט ייפגש, בין היתר, עם מזכיר ההגנה לויד אוסטין, ראש ה-CIA ביל ברנס, היועץ לביטחון לאומי ג'ייק סאליבאן ויועציו של ביידן ברט מקגורק ועמוס הוכשטיין.אחד הנושאים המרכזיים שיעלו בדיונים בוושינגטון זה סוגיית החימושים והעיכוב במשלוח של פצצות כבדות. בימים האחרונים מתקיים שיח אינטנסיבי בין שתי המדינות במטרה לנסות להגיע לפתרון בסוגייה זו. בהמשך גלנט ייפגש עם כל הגורמים הרלוונטיים בממשל בכל הנושאים האסטרטגיים המרכזיים. הוא ידון בנושא האיום האיראני וההתקדמות המדאיגה שאיראן עושה בתוכנית הגרעין, וגם על המאמצים שאיראן עושה באמצעות שליחיה בלבנון ובים האדום.כמו כן, גלנט ידון על הפעילות ברפיח, על סיום המלחמה העצימה והמעבר לשלב שלישי, שעשוי להשפיע גם על האינטרסים של ישראל להביא להסדרה בצפון, על סוגיית החטופים ועל היום שאחרי ברצועת עזה. ישראל מעוניינת לנצל את המעבר לשלב השלישי לקידום עסקת חטופים. גלנט יציג את עמדתו ביחס לאיך צריך להיראות היום שאחרי בעזה, וסוגייה זו נדונה גם על ידי ראש המל"ל צחי הנגבי והשר לעניינים אסטרטגיים רון דרמר, בפגישותיהם עם סאליבן ומזכיר המדינה האמריקני אנתוני בלינקן.
נושא מרכזי נוסף בפגישות יהיה כאמור המצב בצפון. בתוך כך, האמריקנים מתכננים להעביר לים התיכון את נושאת המטוסים רוזוולט, שתחליף את נושאת המטוסים אייזנאואר שנמצאת ביום סוף. מטרת שליחתה היא להגביר את ההרתעה ולשלוח מסר מאיים למזכ"ל חיזבאללה נסראללה ולאיראנים, לבל יתפתו לפתוח במלחמה נגד ישראל. האינטרס של האמריקנים הוא להגיע להסדרה בצפון, להוריד את גובה הלהבות ולמעשה לסגור את הסיפור. האמריקנים מבינים שישראל חייבת הסדרה או פעולה צבאית כדי להחזיר את התושבים המפונים לבתיהם, ולמעשה בנושא הזה הצדדים רואים עין בעין.
הביקור מתקיים כאמור בצל ההסלמה בצפון והחשש ממלחמה, וזהו ביקורו השני של גלנט בוושינגטון מאז פרוץ המלחמה ובכלל מאז כניסתו לתפקיד. גלנט נתפס על ידי האמריקנים כמבוגר האחראי בישראל, וכאדם ישר ואמין שאפשר לסמוך עליו. החשיבות שהאמריקנים מייחסים לגלנט עלתה במיוחד לאחר פרישת גנץ-איזנקוט שנתפסו בארה"ב כמאזנים.
המתיחות בין ישראל לארה"ב החריפה לאחר שראש הממשלה בנימין נתניהו מתח ביקורת על הממשל האמריקני, והאשים אותו בעיכוד משלוחי הנשק לישראל. בבית הלבן ביקרו בחריפות את הסרטון, ודובר המועצה לביטחון לאומי בבית הלבן ג'ון קירבי, אמר כי "הסרטון של נתניהו היה תמוה, בלשון המעטה.
"לא ידענו שהסרטון הזה יתפרסם, וההצהרות שנאמרו בו מטרידות ומאכזבות את ארה"ב, במיוחד בהתחשב בכך שאף מדינה אחרת לא עושה יותר מאיתנו כדי לעזור לישראל להגן על עצמה מפני האיום של חמאס", הוסיף קירבי. "האמירות של נתניהו על אספקת הנשק היו לא נכונות. ישראל לא תיפגע מסדר העדיפויות החדש שלנו". מחלקת המדינה מסרה כי בניגוד לדברי ראש הממשלה, "אין צוואר בקבוק" במשלוחים.
זמן קצר לאחר מכן פרסם נתניהו הודעה משלו, שבה כתב: "אני מוכן לספוג התקפות אישיות, ובלבד שישראל תקבל מארה"ב את התחמושת שהיא זקוקה לה במלחמה על קיומה".
במקביל, על רקע המשבר, השר לעניינים אסטרטגיים רון דרמר וראש המטה לביטחון לאומי צחי הנגבי נפגשו עם היועץ לביטחון לאומי של הבית הלבן ג'ייק סאליבן ועם מזכיר המדינה האמריקני אנתוני בלינקן. בפגישות הללו לא השתתפו אנשי צבא או ביטחון ישראלים – אחרי שהאמריקנים החליטו למנוע את הגעתם של נציגי צה"ל, במחאה על הסרטון של נתניהו.
ממחלקת המדינה נמסר לאחר הפגישות כי בלינקן הדגיש בפני דרמר והנגבי את "החשיבות של הימנעות מהסלמה נוספת בלבנון והשגת פתרון דיפלומטי". עוד נמסר כי בלינקן הדגיש את הצורך לנקוט צעדים נוספים להכנסת סיוע הומניטרי לעזה, ולתכנן את היום שאחרי המלחמה מבחינת ממשל וביטחון ברצועה ושיקומה.
