נשיא צרפת שלף מפה של חרקוב, שם רשמו הכוחות הרוסיים הישגים בשדה הקרב, והצהיר: אוקראינה יכולה לתקוף בטילים ארוכי-הטווח שלנו בתוך רוסיה. ברקע: המחלוקת בסוגיה בין חברות נאט"ו, והחשש מתגובת מוסקבה. פוטין חזר על האיום ב"עימות גלובלי" ותהה: "אם יהיו השלכות חמורות באירופה, איך תתנהל ארה"ב?"
באירופה אולי מדברים על סנקציות נגד ישראל וכמה מדינות כבר הגבילו עסקאות נשק עמה, אבל בכל הנוגע לאוקראינה הסיוע הצבאי ביבשת ממשיך להעמיק. שבדיה וספרד הודיעו השבוע על סיוע צבאי בהיקף של יותר ממיליארד דולר כל אחת, בלגיה הסכימה לספק לקייב 30 מטוסי קרב מדגם F-16 – וכעת נשיא צרפת עמנואל מקרון מצהיר: אוקראינה יכולה להשתמש בטילים שלנו כדי לתקוף מטרות בעומק רוסיה.
את הצהרתו הנפיצה ניפק אמש (יום ג') הנשיא מקרון במהלך מסיבת עיתונאים עם קנצלר גרמניה אולף שולץ בברנדנבורג. "אנחנו חושבים שאנחנו צריכים לאפשר להם לנטרל את האתרים הצבאיים שמהם משוגרים הטילים, ולמעשה, את האתרים הצבאיים שמהם אוקראינה מותקפת", אמר מקרון.
הנשיא הצרפתי שלף אל מול העיתונאים מפה שבה סומנו בסיסים רוסיים שמהם הוציאה לאחרונה רוסיה את המתקפה הנרחבת שלה באזור חרקוב – שם רשמו הכוחות הרוסיים שורת הצלחות בשדה הקרב – ואמר: "המפה הזו מראה שאוקראינה נמצאת תחת מתקפה מבסיסים מתוך אוקראינה. אז איך אנחנו מסבירים לאוקראינים שיש צורך לשמור על העיירות ולמעשה על כל מה שמסביב לחרקוב כרגע, אם אנחנו אומרים להם שאסור לכם להגיע לנקודות שמהן משוגרים הטילים?".
המחלוקת בנאט"ו, והחשש מתגובת רוסיה
לצד זאת, מקרון הדגיש כי אוקראינה לא תוכל להשתמש בנשק צרפתי כדי לפגוע ביעדים אחרים בתוך רוסיה, אזרחיים או צבאיים, שמהם לא משוגרות מתקפות. פריז, יצוין, סיפקה לקייב טילי שיוט לטווח ארוך מדגם SCALP. מדובר בטילים עם טווח של עד 155 ק"מ, שמסוגלים לשאת ראש קרב במשקל של 400 ק"ג. צרפת לא חשפה כמה טילים שכאלו הועברו לאוקראינה.
לטיל יש גם גרסה בריטית, Storm Shadow, שאוקראינה קיבלה מהממשלה בלונדון. זו כבר הצהירה שלא תמנע ממנה להשתמש בו למתקפות בעומק רוסיה. "העמדה שלנו היא שזו החלטת האוקראינים איך להשתמש בכלי הנשק הללו. הם מגינים על ארצם, פוטין פלש אליהם באופן לא חוקי והם צריכים לנקוט בצעדים הללו", אמר שר החוץ הבריטי דייוויד קמרון במהלך ביקור החודש בקייב. "אנחנו לא מדברים על תנאים שאנחנו מציבים על הדברים הללו. בואו נהיה ברורים: רוסיה תוקפת בתוך אוקראינה, ולאוקראינה יש את הזכות המלאה להכות בחזרה ברוסיה".
השאלה אם לאפשר לאוקראינה לתקוף ברוסיה, תוך שימוש בנשק המתקדם שקיבלה מהמערב, נתונה למחלוקת עמוקה בקרב חברות ברית נאט"ו. ספקית הנשק המרכזית של אוקראינה, ארה"ב, אוסרת עליה להשתמש בכלי נשק אמריקניים במתקפות בתוך רוסיה – וכמה מדינות נוספות באירופה, בהן גרמניה, הטילו הגבלות דומות.
במסיבת העיתונאים אמש, הקנצלר הגרמני שולץ שעמד לצד מקרון היה זהיר הרבה יותר. שולץ אמנם אמר שאין לו "הסתייגות משפטית" לעמדה התקיפה יותר שהשמיע מקרון, וכי לאוקראינה יש זכות הגנה מוחלטת אל מול המתקפות הרוסיות, אך הדגיש כי המתקפות שלה צריכות להיעשות בהתאם לדין הבינלאומי ובהתאם לתנאים שהציבו המדינות שסיפקו לה את הנשק.
בעדות למחלוקת הגוברת בסוגיה, השבוע אמר מזכ"ל נאט"ו ינס סטולטנברג כי על חברות הברית הצפון-אטלנטית להסיר את ההגבלות על שימוש בנשק שלהן למתקפות בתוך רוסיה – מסר שלפי הדיווחים הופנה בעיקר לנשיא האמריקני ג'ו ביידן. ההגבלות הללו מוטלות כמובן בצל החשש מתגובת רוסיה, שמאיימת שוב ושוב מאפשרות של עימות גלובלי בשל הסיוע של המערב לאוקראינה.
על האיום הזה חזר אמש הנשיא ולדימיר פוטין, שקרא למערב "לא לשחק באש" והזהיר כי "הסלמה קבועה עלולה להוביל להשלכות חמורות". בשיחה עם כתבים בביקור באוזבקיסטן, הוסיף פוטין: "אם ההשלכות החמורות הללו יתרחשו באירופה, כיצד תתנהל ארה"ב, תוך התחשבות בשוויון בינינו בכלי נשק אסטרטגיים? קשה לומר – האם הם רוצים עימות גלובלי?".
פוטין טען שהשימוש בטילים לטווח ארוך כדי לתקוף יעדים בתוך רוסיה יחייב סיוע אקטיבי מצד המערב. "אי-אפשר להשתמש בכלי נשק מדויקים לטווח ארוך בלי מודיעין מבוסס-חלל", אמר, וטען גם כי "בחירת היעד הסופי" ו"משימת השיגור" של מערכות נשק שכאלו מצריכות "מומחים בעלי הכשרה גבוהה מאוד שמסתמכים על המידע המודיעיני הזה".
באיום ספציפי אף יותר, הזהיר פוטין: "אותם פקידים ממדינות נאט"ו, בפרט כאלו שנמצאות באירופה, ובמיוחד מדינות אירופיות קטנות, צריכים להיות מודעים היטב למה שמוטל על הכף. הם צריכים לזכור שהמדינות שלהם הן קטנות ובעלות אוכלוסייה צפופה – וזהו פקטור שיש להתחשב בו לפני שמתחילים לדבר על תקיפות בעומק השטח הרוסי".
בינתיים, איומיו של פוטין לא מונעים את המשך הסיוע האירופי לאוקראינה – סיוע שכעת היא זקוקה לו יותר מתמיד בצל המומנטום הרוסי בשדה הקרב. אתמול הבטיחה כאמור בלגיה לספק לקייב 30 מטוסי קרב מדגם F-16, לאורך ארבע השנים הקרובות. המטוסים הראשונים, כך אמר הנשיא האוקראיני וולודימיר זלנסקי, יגיעו לקייב כבר השנה. הוא ציין ששווי הסיוע הבלגי יעמוד על לפחות 1.06 מיליארד דולר, וכי בין היתר הוא יכלול תחמושת ארטילרית וסיוע באימון הלוחמים האוקראינים. החבילה הוכרזה יממה אחרי שגם ספרד הצהירה על סיוע צבאי נרחב לקייב, שלפי ראש ממשלתה פדרו סנצ'ס יעמוד על 1.08 מיליארד דולר.
על חבילת ענק של סיוע צבאי הכריזה היום גם שבדיה, שמסרה כי תשלח לקייב נשק בשווי 1.3 מיליארד דולר. מדובר בחבילת הסיוע הצבאי הגדולה ביותר ששבדיה הכריזה מאז תחילת המלחמה באוקראינה לפני יותר משנתיים.
