רוב באסיפת בעלי המניות באמזון הצביע לאחרונה נגד הצעה אנטי־ישראלית לבחינה מחדש של הסכם הענן הממשלתי נימבוס • הצעות דומות עלו בחברות כמו אנבידיה וסטארבאקס ונהדפו, ומומחים מודאגים מההשפעה שלהן על הלכי הרוח: "מרתיע חברות משיתוף־פעולה עם ישראל"
ניסיונות החרם על ישראל מגיעים לזירת בעלי השליטה על ענקיות הטכנולוגיה. אסיפת המשקיעים באמזון דחתה בשבוע שעבר הצעה אנטי־ישראלית לחרם שהועלתה על ידי כנסייה בפטיסטית, בעלת מניות אקטיביסטית באמזון. הכנסייה קראה למשקיעים לנהל דיון מחודש על ההסכם של החברה עם ממשלת ישראל במסגרת מכרז הענן "נימבוס", בו זכתה אמזון כספקית שירותי הענן הגדולה ביותר למשרדי הממשלה, יחד עם גוגל.
"אגודת המיסיון הבית הבפטיסטי האמריקאי", השייך לרשת הכנסיות הבפטיסטיות בארה"ב, מאשים את ישראל בכך שהיא משתמשת בטכנולוגיה של אמזון, בכלל זה טכנולוגיות זיהוי ומעקב ויישומי ענן לניהול "מערכת אפרטהייד", לדבריו, שכולל מעקב, מעצרי שווא ועינויים, כך לפי ניסוח הבקשה.
הארגון לא גיבה את דבריו בהוכחות כלשהן, אלא הסתפק בהאשמות על מנת ללבות יחסי ציבור שליליים סביב החברה בשל יחסיה עם ישראל: "האו"ם כבר הבהיר שפשעי מלחמה בוצעו על ידי צה"ל מאז ה־7.10", נכתב בבקשה.
הכנסייה דרשה למנות ועדת בדיקה בלתי־תלויה שתגיש דוח לאסיפת המשקיעים בדבר השימוש שנעשה על ידי הכלים של אמזון בישראל, וכן בדבר השימוש של המשרד לביטחון המולדת האמריקאי בניהול פרטים ביומטריים של מהגרים לא־חוקיים לארה"ב.
נגדה, התייצבו הליגה נגד השמצה (ADL), ארגון הבת שלה, JLens, וכן פירמת הייעוץ למשקיעים ISS שהתנגדו להצעה, והיוו רוח גבית להמלצה הרשמית של דירקטוריון אמזון – שביקש גם הוא מבעלי המניות לדחות את ההצעה של ארגון הבפטיסטים.
לרשות ניירות הערך בארה"ב הגישו הארגונים מסמך שמפרק את הטיעונים האנטי־ישראליים: "שורשיו של הקונפליקט איננו כרוך באפרטהייד, שהוא מערכת שליטה המבוססת על הפרדה בין גזעית, אלא על מרכיבי גיאופוליטיקה וביטחון – כמו אי ההכרה של הערבים בתוכנית החלוקה של האו"ם ב־1947, המלחמות שנכפו על ישראל על ידי מדינות ערב ומתקפות הטרור – זאת למרות תוכנית השלום שהוצגה בקמפ דיוויד ב־2000 והנסיגה הישראלית מעזה ב־2005", נכתב בבקשה. "מדובר בקריאה לחרם כולל על ישראל כביתו של העם היהודי שזכאי להגדרה עצמית".
גם לדירקטוריון אמזון נימוקים משלו מדוע לדחות את הבקשה הפרובוקטיבית, בראש ובראשונה הטענה שבחברה מספר נהלים לאורך חיי פיתוח המוצר ולאחריו שבודקים שימוש לרעה במוצרים של זיהוי פנים, למשל, וכי היא נוטלת תפקיד מוביל בתחום שימוש אחראי של בינה מלאכותית בתחומי הממשל; ובנוסף הטענה שהיא מחתימה את לקוחותיה על הסכמים מחייבים שסטייה מהם עלולה לגרום להפסקת השימוש במוצריה.
בסופו של דבר, נדחתה ההצעה של הכנסייה נגד ישראל, יחד עם עוד שש הצעות נוספות בתחומים אחרים. בעד ההצעה האנטי־ישראלית הצביעו 1.24 מיליארד מניות, נגדה 6.18 מיליארד מניות בעוד ש־159.6 מיליון מניות נמנעו מהבעת עמדה.
"לארגון הבפטיסטי האמריקאי קיימת היסטוריה ארוכה של מדיניות השקעה פרוגרסיבית, המתמקדת גם ב"השקעות ירוקות", כלומר אלה שעומדות בתנאי שיוון, הכלה, ממשל תקין וקיימות (ESG)", אומר לגלובס ג'ראלד שטיינברג, פרופ' אמריטוס באוניברסיטת בר אילן ומייסד ארגון NGO Monitor שמתחקה אחר מקורותיהם של ארגונים אנטי־ישראליים.
"הארגונים שמנהלים את תנועת ה־BDS נוטים להשתמש במסגרת ה־ESG כדי לקדם קמפיינים אנטי־ישראליים. הם עשו זאת בשנים קודמות – אבל השנה, ההתנגדות להצעת משיכת ההשקעות של אמזון הייתה גדולה משמעותית מאשר בשנה שעברה, בין השאר הודות להכנה שעשו הליגה נגד השמצה ושותפיה".
אולם לדברי פרופ' ענת אלון־בק, מומחית למשפט תאגידי מאוניברסיטת קייס־ווסטרן, ניתן היה למנוע מראש את ההצעה שהגיעה בסופו של דבר לאסיפת המשקיעים. "המאבק נגד ישראל בדרג של דירקטוריונים ובעלי מניות בחברות הענק איננו נושא חדש – אך הוא הגיע לשיא חדש בהיקפו בשל המלחמה", היא אומרת לגלובס.
"יש דרך להילחם בהצעות העוינות עוד בטרם הן מגיעות לאסיפת בעלי המניות, אך במקרה של אמזון בחרו שלא להילחם בהן בשלב המוקדם, וכך הגענו לדיון שהתרחש במהלך האספה. יוזמי ההצעה אמנם ידעו שהיא תידחה, אך הם קיבלו במה ציבורית שזכתה לסיקור תקשורתי".
משקיעים אנטי־ישראלים, למשל, הגישו החלטות נגד ישראל גם בענקית השבבים אנבידיה וחברת הציוד הביטחוני נורת'גרופ, שייצרה לישראל את ספינות הקרב סער־5, אך שלא כפי שקרה באמזון – הן לא הובאו בסופו של דבר בפני בעלי המניות להצבעה.
לדרג ההנהלה בחברות עומדת הזכות להתנגד להצעות האנטי־ישראליות על ידי פנייה לרשות ניירות הערך בבקשה למתן אישור החרגה. במקרה של נורת'רופ, למשל, הצליחה החברה למנוע את ההצעה האנטי־ישראלית לאחר שהוכיחה שטענה דומה באופן מהותי הוגשה כבר כמה שנים ברציפות.
באנבידיה, בעלי המניות האקטיביסטים, ראשי הכנסייה הפרסביטריאנית, הסכימו מרצונם למשוך את הבקשה הקוראת לחברה לבצע "בדיקת נאותות ללקוחות" בנוגע ליחסיה עם ישראל, סין וערב הסעודית, מכיוון שהיא כבר "השיגה התחייבויות משמעותיות" מהחברה בנושא זה. החרגות נוספות ניתן לבקש גם משיקולים של מיקרו־ניהול, אם הצעת ההתנגדות אינה עוסקת בנושאים אסטרטגיים אלא בנושאים פרטניים וטכניים מדי שלבעלי מניות אין את הידע הדרוש כדי לחוות דעה.
הצעה נוספת נגד ישראל הועלתה מוקדם יותר החודש באספת בעלי המניות של RTX, קבוצת הציוד הביטחוני של ריית'יאון, המספקת בין השאר את מיירטי כיפת ברזל וטילים למטוסי קרב בישראל. ההצעה, שכללה גם היא קריאה למנות ועדת בדיקה כדי לבחון את השימוש של ישראל בנשק כדי "לממש מדיניות אפרטהייד", התקבלה רק בידי כ־5.5% מבעלי המניות בתאגיד. ההצעה בוטלה גם היא בסיוע של קבוצת Jlem שטוענת שהדפה 7 הצעות בחברות כמו בואינג, ג'נרל דיינמיקס ולוקהיד מרטין. גם בסטארבקס התחוללה סערה כשאיגוד העובדים הוציא פוסט אנטי־ישראלי ודרש למנות שלושה חברי דירקטוריון. סטארבאקס הגיעה להסכם עוד לפני ישיבת מינוי הדירקטורים, שבו יוגדלו תנאיהם של העובדים בתמורה לביטול המינוי.
ההצעות האנטי־ישראליות, למרות שאינן מצליחות לקבל גושפנקה, משפיעות על הלך הרוח בארגונים, כך טוענת הליגה נגד השמצה בפרסום בנושא. "מדובר ביוזמה שמרתיעה חברות מלבצע שיתוף־פעולה עם ישראל", אומרת אלון־בק. "המטרה היא לערער את הצמיחה והיציבות הכלכלית של ישראל ואת יחסיה עם ארה"ב. לשיבושים במודל זה השלכות מרחיקות לכת, המתרחבים מעבר לתיקים הפיננסיים ומאיימים על השווקים הפרטיים ועל ההשקעות בחדשנות".
