הוועדה המיוחדת לעובדים הזרים בראשות ח"כ אליהו רביבו (הליכוד) דנה אתמול (שני) בבחינת הצרכים של פצועי צה"ל ממלחמת חרבות ברזל ונכי צה"ל בעובדי סיעוד זרים. לימור לוריא, סמנכ"לית משרד הביטחון וראש אגף השיקום, הציגה את נתוני פצועי ונכי צה"ל:
עד ה-7 לאוקטובר אגף השיקום טיפל בכ-62,000 פצועים. מה-7 לאוקטובר התווספו 8,504 פצועים. כ-1,550 פצועים פונים מידי חודש לאגף השיקום. בשנת 2022 נכנסו 2,070 מטופלים חדשים לאגף. 51% מפצועי מלחמת חרבות ברזל עד גיל 30. 31% בגילאי 31-40 ו-18% מעל גיל 40. 71% חיילים בשירות מילואים, 11% בשירות סדיר, 11% שוטרים ו-7% בשירות קבע. 95% גברים ורק 5% נשים. 14% פצועים קשה ובינוני, 42% פצועי גפיים, 21% תגובה נפשית ופוסט טראומה.
מתוך כלל 70,000 נכי צה"ל, 4,842 שהם 7% זקוקים ללווי צמוד. 141 שהם 3% ממלחמת חרבות ברזל. 48% מנכי צה"ל הזכאים לליווי באגף השיקום, פגועי נפש, 41% נפגעו פיזית. 188 פצועים מטופלים בעובד זר, 1,646 בעובד ישראלי או בן משפחה, 1,300 מתמודדי נפש, ומרביתם 3,050 שהם 63% מלווים בתגמול. בין שנת 2020 לשנת 2024 חלה עליה של 150% במקבלי ליווי.
חוזה ההתקשרות של משרד הביטחון מול חברות הסיעוד להעסקת עובדים נחתם בשנות ה-90. בכוונת משרד הביטחון לבחור בספקים חדשים עד ספטמבר השנה. 188 פצועי מערכת הביטחון מלווים בעובד זר, 568 פצועים מלווים בידי עובד ישראלי.
עלות עובד סיעוד לנכה צה"ל שנזקק לעובד צמוד 24/7 עומדת על 33,314 שקל לחודש. עלות אגף השיקום בתוספת תנאים סוציאליים, עמלה ומע"מ: 14,500-12,500 שקל. עלות העסקה במשק בתוספת תנאים סוציאליים: 10,000-8,000 שקל.
לימור לוריא ציינה כי אלו היקפים שמדינת ישראל לא ידעה כמותם. האתגר כפול מאחר וכל חודש מצטרפים כתוצאה מהמלחמה כאלף פצועים וכן כ-500 פצועים מתקופות קודמות. כל שחרור של אוגדה משירות מילואים, או כל תום מבצע משמעותי, משפיע על כניסת פצועים נוספים. אנשי אגף השיקום פזורים ב-22 בתי חולים ומעניקים מענה מידי עם הפציעה. רופאי האגף בוחנים את צרכי הפצוע כבר בזמן האשפוז, לרבות התאמות נדרשות בבית הפצוע.
הילה ששו ממשרד הביטחון אמרה בדיון כי המכרז לבחירת חברת סיעוד עלה לאוויר ע"י מינהל הרכש של משרד הביטחון חמש פעמים. לאחר כל פרסום, חברות הסיעוד עתרו לבית המשפט ועיכבו את תהליך המכרז.
עו"ד עידן קלימן, יו"ר ארגון נכי צה"ל אמר: "אני מעריך שעד סוף שנת 2025, נחצה את 100,000 פצועים. אני מקווה שאני טועה. בעניין המכרז אמר, אגף השיקום נמצא בחזית, אולם מאחורי המסך יש כמה משרדי ממשלה שמנהלים את המכרז. אנחנו שמונה חודשים לאחר פתיחת המלחמה ומשרדי הממשלה לא מתייחסים אלינו וממדרים אותנו ממידע רב. פניתי לוועדה לאחר שפניתי למשרדי הממשלה ולא קיבלתי פתרון יש קושי גדול בהבאת עובדים זרים. פניתי למנכ"ל משרד הפנים ולא קיבלתי מענה. יש פצועים רבים שלא מקבלים מענה".
קלימן הצביע בדבריו על קשיים ועיוותים חוקיים רבים בטיפול אגף השיקום בנכי צה"ל. עוד אמר קלימן כי ישנם 3,000 נכי צה"ל חרדים, מה שמקשה על העסקת עובד זר, כמו גם באוכלוסיית נכי צה"ל דרוזים והבדווים. קלימן סיפר שהוא ביקש לקדם תיקון לחוק שיחייב מתן סיוע רק באמצעות עובד סיעודי ולא בתשלום כספי לפצוע. לדבריו, "קיבלתי איומים על חיי מגורמים שההצעה שלי לא התאימה להם".
אלון קמינר, שנפצע קשה במלחמת חרבות ברזל, סיפר לוועדה: תקלת אמל"ח גרמה לפציעה שלי, באירוע נהרגה חיילת. אני חותר לניתוח כדי לתאם את הגדם ברגל. יש לי עוד כשנה שיקום. אני צריך עובד שידע לתמוך בי פיזית, שיבין בתרופות, שיהיה לו רישיון נהיגה ישראלי, שידבר עברית שיכיר את המדינה ואת המערכות הבירוקרטיות".
בדיון התברר גם שאגף השיקום סובל ממחסור חמור בכח אדם לטיפול בפצועי צה"ל כגון רופאים, עובדים סוציאליים ועובדי שיקום. יו"ר ארגון נכי צה"ל טען כי היחס בין מספר אנשי צוות האגף לפצועים, הוא רופא אחד ל-4,000 נכים ועובד שיקום אחד ל-1,500.
ראשת אגף השיקום אמרה כי משרד האוצר תיקצב 95 משרות שאוישו, מתוך 264 משרות שתוקננו. התקנים האלו נקבעו טרם פרוץ מלחמת חרבות ברזל. מאז, מספר הפצועים זינק, מה שמחייב התאמת כח האדם באגף. בתקציב 2024 אושרו 100 משרות נוספות. עוד נודע כי אין ממשק מחשובי בין משרד הביטחון וארגון נכי צה"ל לרשות האוכלוסין, מה שגורם לטרטור של הנכים בין המשרדים לצורך אישור הבאת עובדים זרים לסיעוד לפצועי צה"ל.
