מעט מדליות, הרבה בעיות – וסימן שאלה גדול סביב היכולת להביא הישגים בפריז. בזמן שנבחרת הנשים פורחת, נבחרת הגברים בג'ודו – עד לא מזמן ספינת הדגל של הספורט האולימפי הישראלי – מתרסקת לשפל של 25 שנה
"מדליה אולימפית מקצרת תהליכים. אם אתה מתחיל להשקיע מלמטה, עד שתגיע לטופ ייקח לך אולי שש או שמונה שנים. אני לא רוצה לחכות את כל הזמן הזה. אתה מתחיל ממדליות אולימפיות, זה מה שחשוב, לא מהבסיס. המדליה הזו באולימפיאדה – היא תביא את הכל. תשתיות, כסף. היא זו שתבטיח שכל ילד שני בישראל רוצה ללכת לג'ודו".
את הדברים האלה אמר יו"ר איגוד הג'ודו משה פונטי ב־2018, אבל זו הייתה התורה מיומו הראשון בתפקיד. אלא שרגע לפני אליפות העולם באבו־דאבי שתיפתח בעוד שלושה ימים – התחרות האחרונה לפני אולימפיאדת פריז בעוד פחות מחודשיים וחצי – מצבה של נבחרת הגברים הידרדר למשבר הגדול ביותר בדור הנוכחי. בזמן שנבחרת הנשים קוצרת מדליות והישגים, התקופה מאז אולימפיאדת טוקיו הייתה גרועה במיוחד עבור הגברים, עד כדי שיא שלילי של 25 שנה – שלוש שנים רצופות ללא מדליה באליפות אירופה.
הכתובת הייתה על הקיר כבר אחרי אולימפיאדת טוקיו. אף ספורטאי לא זכה במדליה אישית, ורק הזכייה בארד בתחרות הקבוצתית הצילה את משלחת הג'ודו הגדולה. העובדה שבשנתיים האחרונות לא השתתפה ישראל באף תחרות קבוצתית (וגם לא תהיה מדורגת בזו בפריז) גם מעידה על החשיבות שמייחסים לה כאן. בזמן שמאמן הנשים שני הרשקו הצליח לשקם מאז את הנבחרת שלו ויגיע לאולימפיאדה עם שתי מועמדות למדליה (ענבר לניר ורז הרשקו), בצד של הגברים המצב רק מחמיר.
חוסר ההישגיות בנבחרת של המאמן אורן סמדג'ה מדבר בעד עצמו. מאז טוקיו היא זכתה במדליית ארד אחת באליפות עולם, שאותה השיג פיטר פלצ'יק לאחר שיריבו לא עלה לקרב; היא גם סבלה מצניחה במספר המדליות בתחרויות הגראנד סלאם; ובזמן שהגברים לא השיגו אפילו מדליה אחת באליפויות אירופה בתקופה הזאת, הנשים זכו ב־11 כאלה. הבדלי האיכות והעומק בין הנבחרות זועקים לשמיים.
הכוכבים בדעיכה
סמדג'ה לא הצליח לעצור את כדור השלג, דבר שהוביל בין השאר לעימות עם פונטי לפני שלושה חודשים. המקרה אירע באימון הנבחרת במכון וינגייט, לאחר תחרות גראנד סלאם שהסתיימה ללא אף מדליה ישראלית. פונטי העביר ביקורת על המאמן והספורטאים, ואמר כי "אם צריך, אפטר גם את סמדג'ה". המאמן ההמום נטש את המקום ולא הופיע למספר אימונים, שאותם העביר היו"ר עצמו, עד שיושרו ההדורים.
זו תהיה האולימפיאדה הרביעית של סמדג'ה כמאמן. בשלוש הקודמות השיג מדליה אחת, הארד של אורי ששון בריו 2016. הבעיה המרכזית בנבחרת היא שבזמן שהג'ודאים המובילים מתקרבים לסוף הקריירה והתוצאות שלהם בדעיכה, לא הצליחו בנבחרת לבנות את הדור הבא. סמדג'ה יגיע לפריז עם נבחרת מבוגרת שנמצאת מעבר לשיא. אם בטוקיו היו לה חמישה ספורטאים בשמינייה הראשונה בעולם (פלצ'יק, שמאילוב, ששון, שגיא מוקי וטוהר בוטבול), בפריז במקרה הטוב יהיה אחד. המשמעות היא אפשרות לקבל הגרלה קשה כבר בסיבוב הראשון.
בקרב הג'ודאים נשמעת ביקורת גם על שיטות האימונים של סמדג'ה, המבוססים על קרבות בלבד, ועל חוסר הסתגלות למצב החדש שבו הג'ודאים הבכירים התבגרו וכבר אינם מהירים כבעבר, ולכן זקוקים לתוכניות עבודה ולתרגילים שמתאימים להם יותר.
פיטר פלצ'יק (100 ק"ג) בן ה־32 נמצא במצב הטוב ביותר, אבל הוא רחוק מלהיות מועמד למדליה אולימפית. הוא מדורג 14 בעולם (באולימפיאדת טוקיו דורג רביעי), וזכה בסוף השבוע בארד בגראנד סלאם בקזחסטן. ועדיין, לא מדובר בפלצ'יק בשיאו: זו הייתה המדליה הראשונה שלו מאז אוגוסט 2023 (גם בגלל פציעה בנובמבר האחרון). הוא ניצח בקזחסטן יריבים מהעשירייה השלישית בעולם והפסיד למדורג 17. מאז טוקיו זכה פלצ'יק בחמש מדליות בלבד, ונראה כי הצמרת העולמית בורחת לו.
ברוך שמאילוב (66 ק"ג) בן ה־29 היה היחיד מבין הגברים שהגיע לקרב על מדליה בטוקיו, וגם עכשיו יש ציפיות ממנו, אלא שגם הוא לא במצב אידיאלי. רק בחודש מארס חזר לתחרויות אחרי היעדרות של שמונה חודשים, בגלל השעיה כתוצאה מאי־דיווח על מקום הימצאו לסוכנות הבינלאומית לבדיקות (ITA). בסוף 2022 הוא עוד היה בתקופה מצוינת וזכה במאסטרס היוקרתי בירושלים, ועכשיו הוא נאלץ לנסות להדביק פערים. עם שובו הוא זכה במדליות כסף בטשקנט ובאוסטריה, אך מאז הפסיד ליריב רוסי המדורג 126 בעולם ובאליפות אירופה נפצע ברבע הגמר. הוא גם יחמיץ את אליפות העולם, שעליה דילגו ג'ודאים בכירים רבים (כולל רז הרשקו וענבר לניר) בגלל הסמיכות לאולימפיאדה.
שגיא מוקי (81 ק"ג) בן ה־32 חווה ירידה משמעותית בשנים האחרונות, גם בגלל פציעות. לטוקיו הוא הגיע כמדורג שני בעולם וכמועמד מובהק למדליה, אך הודח בקרב השני. מאז, מי שהיה אלוף העולם ב־2019 מתקשה להישאר בצמרת העולמית. בתשע התחרויות האחרונות הוא זכה במדליה אחת (ארד בגראנד סלאם טביליסי), ורשם כמה הפסדים מביכים ליריבים אלמוניים.
מבט מדאיג לעתיד
בנוסף לשלושת הג'ודאים האלה, ים וולצ'ק (60 ק"ג) וטוהר בוטבול (73 ק"ג) נאבקים על כרטיס לפריז. בוטבול לא ייצא לאליפות העולם בגלל פציעה, ואילו וולצ'ק ינסה להשיג בה את הקריטריון. שמות נוספים, כמו מתן קוקולייב, גיא גורביץ', יבגני שמצלין, אריאל שולמן ועוד, לא מתקרבים לצמרת העולמית. גם אם וולצ'ק ובוטבול יעשו זאת, עדיין יהיו לנבחרת הגברים בפריז פחות נציגים בהשוואה לטוקיו, שאליה שלחה שישה ג'ודאים. וכמובן, הסיכויים למדליה נמוכים בהרבה הפעם.
אם מסתכלים מעבר למשחקים בפריז, המצב מדאיג עוד יותר. הצעיר היחידי בסגל האולימפי הנוכחי הוא וולצ'ק בן ה־21, והיתר הם בני 29 ומעלה. במצב כזה, אחרי שדור הוותיקים יפנה את הבמה, קשה לראות איך הג'ודו הישראלי מעמיד נבחרת גברים הישגית בשנים הקרובות. זו תוצאה של חוסר ההשקעה בבסיס הפירמידה.
מעטים הג'ודאים הוותיקים שמגיעים לפודיום. באליפות אירופה האחרונה רק אחד מעבר לגיל 30 עשה זאת, והגיל הממוצע של המדליסטים היה 25.4. אלו גילים שבהם אין לישראל ספורטאים הישגיים. דור הביניים כבר החמיץ את הרכבת. לפחות בגילים הצעירים יש תקוות בדמות אלוף העולם לקדטים יצחק אשפיז בן ה־16 וסגן אלוף העולם בג'וניור ערן פיקס, אבל הם עדיין יצטרכו להוכיח שהם בנויים לרמות הגבוהות של הבוגרים.
